שימוש יתר מצד התביעה המשטרתית בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בדיוני מעצר; גניזת תיק פשע חמור על ידי הפרקליטות מבלי לעיין בכל חומר הראיות; סגירת תלונה נגד שוטרים מתעללים בלי בדיקה; כשלים בטיפול הפרקליטות בתלונת אזרח על תקיפתו בידי קצין משטרה בכיר, והליך פלילי זניח נגד מקבצת נדבות שנמשך שבע שנים. הממצאים הללו ואחרים כלולים בדוח של ממלא מקום נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2021, שהוגש היום (שני) לשר המשפטים גדעון סער וליועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
מהדוח עולה שלנציבות הוגשו 538 תלונות במהלך השנה שעברה, כשחמישית מהן (114) נמצאו מוצדקות. הבירור של כ-94% מהתלונות הסתיים בתוך פחות משלושה חודשים.
מתוך כלל התלונות המוצדקות - 75 התייחסו לפרקליטות, 20 התייחסו למשטרה, 13 לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, חמש ליועץ המשפטי לממשלה ותלונה אחת התייחסה לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. זמן הבירור הממוצע בתלונות שהתקבלו בנציבות עמד בשנת 2021 על 27.5 ימים בלבד.
תלונות על הפרקליטות
תלונה של שופטת נגד בכירים בפרקליטות. בדוח צוין ששופטת טענה שהבכירים פעלו נגדה ובין היתר הנחו פרקליטים הכפופים להם לאסוף התבטאויות שלה וחומר מכפיש על אודות התנהלותה במטרה להביאו בפני נשיא בית המשפט שבו היא מכהנת. לדבריה, הדבר נעשה תוך ניסיון להלך עליה אימים, בין היתר בשל חוסר שביעות רצונם מהחלטותיה ומפסיקותיה. בעקבות כך ערך הנציב בירור ולדבריו מצא שהפרקליטים הבאים במגע עם השופטת "רוחשים לה כבוד רב". על פי הצעתו כתבו הפרקליטים הבהרה שלפיה כי מעולם לא הייתה כוונה לפגוע בה וכי חלה אי הבנה קשה ומצערת אצל אחד הפרקליטים בנוגע לאמירות שונות. גורמי הפרקליטות הביעו צער על כך. בדו"ח נכתב כי בסופו של דבר התרשם הנציב כי האירוע הוא "בבחינת לא אירוע".
גניזת תיק פשע חמור מבלי לעיין בכל חומר הראיות הרלוונטי. בירור תלונה העלה כי הפרקליטות החליטה על גניזת תיק פשע חמור מבלי שבחנה את כל חומר הראיות הרלוונטי. הנציב קבע כי הדבר "מטריד ובלתי מתקבל על הדעת", וכי לא ניתן להסכים שהחלטה שתצא מהפרקליטות תינתן שלא על בסיס כל חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה. עוד קבע כי לולא הגשת הערר על ידי הפונה, הפגם לא היה מתגלה ובא על תיקונו.
סגירת תלונה על מסכת התעללות קשה מצד שוטרים מבלי לברר אם יש בה ממש. עורך דין שפנה לנציבות התלונן שמח"ש סוגרת תיקי אלימות מצד שוטרים כדבר שבשגרה, ללא כל חקירה ומבלי לבצע פעולות אלמנטריות. לטענתו, במסגרת חקירת מרשו במשטרה הוא התלונן על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, שבה הוא הוכה והושפל משך זמן רב בעודו אזוק על הרצפה, והכל לעיני חברתו שגם כלפיה נהגו השוטרים באלימות. על פי התלונה, מח"ש שלחה למרשו מכתב המזמינו להגיש תלונה לכתובת שגויה, ומשמצאה כי המכתב לא נדרש, סגרה את התיק בטענה שהתלונה נזנחה. לאחר שבחן את הדברים, מצא הנציב את התלונה מוצדקת והמליץ לפני מנהלת מח"ש להפיק לקחי המקרה למניעת הישנותו.
כשלים בטיפול בתלונת אזרח על תקיפתו בידי קצין משטרה בכיר. בירור תלונה העלה כמה כשלים שנפלו בטיפולה של מח"ש בתלונת אזרח על תקיפתו במהלך הפגנה בידי קצין משטרה בכיר, ובכלל זה, בין היתר – החלטה על החזרתו של קצין המשטרה לטפל בהפגנות, ופרסום פרטי המתלונן על הקצין באמצעי המדיה החברתית. הנציב קבע כי החזרת שוטר בדרגה בכירה, הנחשד בעבירות חמורות של תקיפת אזרחים במהלך הפגנה, לשמש כמי שאמון על אכיפת החוק בהפגנות נוספות, הינה התנהלות המחייבת תיקון. עוד קבע הנציב כי אין זה ראוי שגוף ציבורי דוגמת מח"ש יפרסם מכתב פרטי הממוען למתלונן באמצעי המדיה החברתית, אף אם מדובר בתגובה לפרסום באת כוחו של המתלונן, כפי שהיה במקרה זה.
עיכוב בקבלת החלטה נגד חשוד ואי-עדכון המרשם הפלילי. בירור תלונה העלה כי טיפול בתיק על ידי גורמי התביעה נמשך זמן רב, באופן החורג מסד הזמנים הקבוע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, וזאת מבלי שהוצגה לשיהוי כל הצדקה. עוד נמצא כי גם בחלוף יותר משלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה על סגירת התיק, לא שונה סטטוס התיק במרשם הפלילי, והוא נשאר בסטטוס פתוח עד להגשת התלונה. הנציב קבע כי עיכוב בקבלת החלטה נגד חשוד, כמו גם רישום פלילי לא מעודכן, הינם משמעותיים ובעלי השפעה דרמטית על חייו של אדם, הן בתחושתו האישית, הן במעמדו המקצועי והחברתי, וכי חריגה הנתפסת כקלה אצל הרשות, עלולה להיות הרת גורל עבור החשוד.
התביעה המשטרתית וטועני מעצרים
שימוש יתר מצד טועני משטרה בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בדיוני מעצר. בירור תלונה מצד סנגורים במחוז דרום העלה כי ידם של טועני מעצרים קלה על ההדק בכל הנוגע לשימוש בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בשלב דיוני המעצר, וכי השימוש בעילה זו נעשה באופן נרחב מדי, לעיתים מבלי לבחון נסיבות כל מקרה לגופו. ממחקר שערכו הסנגורים נמצא כי מתוך 170 בקשות מעצר עלתה טענת השיבוש ב-158 מתוכן (93%). נקבע שעיון בבקשות המעצר ובפרוטוקולים הנלווים להן מלמד כי במקרים רבים נטענה עילת השיבוש גם כאשר לא היה מקום לכך.
מחדלי התביעה הובילו לביטול כתב אישום בתיק אלימות במשפחה. בירור תלונה העלה רצף כשלים בהתנהלות התביעה המשטרתית בטיפולה בתיק אלימות במשפחה, ובכלל זה שיהוי בהגשת כתב האישום ואי-העברת חומרי חקירה להגנה, שהובילו לביטול כתב האישום. הנציב קבע כי בירור התלונה העלה תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה, שלא לומר רשלנית, וכי הכשלים עליהם הצביע אף הובילו בסופו של יום לתוצאה מכבידה של ביטול כתב אישום. בהתאם לכך הוא המליץ לראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל להיכנס לעובי הקורה וליזום בדק בית.
הליך פלילי נגד נאשמת מקבצת נדבות נמשך שבע שנים. הנציב קבע, שאין זה ראוי שהליך מסוג זה השתרך שנים רבות כשלכל המעורבים ברור היה כי מדובר בעבירה שלא מן החמורות, וכי העונש הראוי דומה לעונש שהוטל על הנאשמת בסופו של יום.
הכשלים פרשת כרייף-נוה
חקירת עבירות פליליות בהליך מינוי שופטים בישראל. במסגרת שתי פניות נפרדות שהוגשו לנציבות, התלוננו השופטת לשעבר אתי כרייף ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה על התנהלות גורמי האכיפה ופרקליט המדינה דאז במסגרת חקירתם בפרשה שעניינה עבירות מרמה, הפרת אמונים, ומתן ולקיחת שוחד מיני בהליך מינוי שופטים בישראל.
החקירה נפתחה לאחר שהעיתונאית הדס שטייף מסרה לגורמי האכיפה חומרים שהפיקה מהטלפונים הניידים של נוה, אשר הועברו לרשותה, והסתיימה לאחר שהוחלט על סגירת התיק בשל היעדר ראיות ואופן השגתן.
באשר לטענות כנגד אופן השגת חומרי החקירה הגיע הנציב לכלל מסקנה כי בשל המידע שהיה בידי גורמי האכיפה באותה עת, ובשים לב לרגישות ונפיצות המידע שנמסר להם, לא נמצא בהתנהלות המתוארת בדרך קבלת החומרים פגם המחייב התערבותו. עם זאת, משנראה היה כי שטייף חדרה, לכאורה שלא כחוק, לטלפונים הניידים של החשוד באמצעות איש מטעמה, הרי שהמידע שהופק על ידיה הושג על פניו בעבירה.
בהחלטתו קבע הנציב כי במחובר לעובדה שבקרב גורמי הפרקליטות התעורר חשד לפגיעה בחסיון עורך דין-לקוח, ראוי היה לנהוג אחרת. נכון היה להנחות את חוקרי המשטרה לתפוס את כל החומר שהיה ברשותה של שטייף, לעטוף אותו, ללא עיון ובדיקה, ולפנות בבקשה לבית המשפט להכריע מה ייעשה במידע ובחומר שנתפס.
באשר לטענות על מועד מתן אישור פרקליט המדינה דאז לפתיחה בחקירה נגד כרייף, הנציב קבע כי אין בידו לקבל את עמדת גורמי התביעה, שלפיה פעולות החקירה שבוצעו בשלב הראשוני התמקדו בעיקר בבדיקת החשדות נגד נוה, ואילו בעניינה של כרייף דובר באותו שלב לכל היותר על "בדיקה מקדימה".
הנציב קבע כי "פתיחה בחקירה כנגד שופט בישראל הינה החלטה הרת חשיבות ורגישות. מדובר בהחלטה הנוגעת לבסיס עצמאות המערכת השיפוטית ושלטון החוק במדינה, החלטה בעלת השלכות על קיומה הדמוקרטי של המדינה... הפעולות שנתבצעו על ידי המשטרה לבחינת קיומו של חשד סביר בעניינה של החשודה הינן פעולות חקירה לכל דבר ועניין... בנסיבות דנן, גם פעולות החקירה שנתבצעו במסגרת שנקבעה כהליך של בדיקה מקדימה, לשיטת הפרקליטות, חייבו את הסמכתו של פרקליט המדינה דאז למלא את תפקיד היועמ"ש, ואת אישורו מראש".
באשר לטענת כרייף להצעה חסרת תום לב מטעם הפרקליטות לפרישתה מכס השיפוט בתמורה לסגירת התיק, קבע הנציב שהפרקליטות היא שנתבקשה לתת דעתה להצעה האמורה ולא להיפך. הוא ציין כי לא מצא בסיס לטענה כי הצעת הפרקליטות הייתה לא חוקית או כזו שחרגה מסמכות.
התלונות בפרשת אהוביה סנדק ז"ל
פגיעה בזכות ההיוועצות של חשוד עם סנגורו. עו"ד התלונן לנציבות על התנהלות מח"ש בחקירת מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל, לאחר שמנעה משוטר שהיה חשוד בפרשה להיוועץ עמו. זאת, מששקלה מח"ש לזמן את הסנגור למסירת עדות בעקבות כתבה עיתונאית שפורסמה על אודות הפרשה, ואשר העלתה חשד לשיבוש הליכי משפט. הנציב ציין בהחלטתו, כי על הגורמים הנוגעים בדבר לציית להנחיות בנושא ולהקפיד קלה כבחמורה בזכות היסוד של החשוד להיוועץ עם פרקליט שנבחר על ידו לסייע בהגנתו. הנציב קבע, כי בניתוח העובדות לאחור ניתן היה להימנע מהצעדים שננקטו בעניין הסנגור.
זימון עיתונאי לחקירה. תלונה נוספת שהוגשה לנציבות בפרשת סנדק ז"ל עסקה בהחלטת הפרקליטות לזמן עיתונאי לעדות פתוחה, בעקבות כתבה עיתונאית שפרסם על אודות הפרשה, ואשר פירטה את גרסתו של אחד החשודים בפרשה. הנציב קבע שזימונו של עיתונאי להופיע בפני גוף חקירה, בהקשר לדברים שנמסרו לו במסגרת עבודתו העיתונאית, הינה צעד משמעותי ובמידה לא מבוטלת דרמטי, וכי במקרה זה ראוי היה להימנע מכך ולמצות מבעוד מועד פעולות חקירה חלופיות, כמו אלה שננקטו בסופו של יום, והביאו לביטול זימונו לעדות.
הסדרת זמני טיפול בתלונות המתקבלות באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בתיקי חקירה משמעתיים. במהלך 2020 נמצא כי תיק משמעתי שעניינו בעבירות מין שהה באגף המשמעת כ-27 חודשים עד לקבלת החלטה על סגירתו. כחמישה חודשים "שכב" התיק כאבן שאין לה הופכין אצל הממונה על הטרדות מיניות באגף, לפני שהוקצה לטיפולו של תובע. בהמשך, לאחר חילופי תובעים, התיק היה מצוי בטיפולו של תובע במשך כ-20 חודשים נוספים, עד שנתקבלה בו החלטה, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד המתלוננת בנושא.
בהחלטתו ציין הנציב, כי מצב בו טיפול בתיק חקירה משמעתי משתרך במשך יותר משנתיים שלא לצורך, אינו תקין ויש בו כדי לפגוע בזכותה של המתלוננת על פי דין למיצוי הליכים. משכך, המליץ הנציב לעגן בהנחיות מטעמו הוראות לעניין זמני טיפול בתלונות המתקבלות באגף המשמעת, עד לקבלת ההחלטה בדבר סגירת התיק או הגשת תובענה.
קידום חקיקה למינוי מראש של ממלא מקום למשרת פרקליט המדינה. במסגרת התלונה נדון הקושי העקרוני-נורמטיבי במצב הדברים שנוצר בשנים 2021-2020, שלפיו היועמ"ש, ראש התביעה, נשא גם בסמכויותיו של פרקליט המדינה. הנציב קבע כי במילוי משרה "כפולה" יש כדי לפגוע בעצמאות המקצועית הנדרשת מכל אחד מנושאי התפקידים. הוא המליץ ליועמ"ש דאז לשקול קידום עיגון חקיקתי מתאים למינוי מראש של ממלא מקום למשרת פרקליט המדינה, משתתפנה המשרה או כשייבצר מפרקליט המדינה למלא את תפקידו. בעקבות המלצת הנציב עדכן היועמ"ש דאז כי הלה פנה במכתב לשר המשפטים בנושא, שבו עמד על כך שמדובר בסוגייה חשובה ביותר, וכי קיים צורך ממשי שסוגיה זו תיבחן על ידי הדרג המדיני.
