דווקא בארגון שאמור להיות מרחב בטוח לנשים ולנערות: בשבוע האחרון פורסמה עדות אנונימית בטוויטר של מתנדבת בעמותת "כולן", שהוטרדה מינית לכאורה על ידי מנהלת לשעבר בארגון. עדות זו מוכיחה שהטרדה מינית יכולה להתרחש בכל מקום, אפילו לכאורה בארגון שנלחם באלימות מינית.
"זה קרה במשך חודשים", תיארה המתנדבת. "היא סיפרה לי על חלומות שבן הזוג שלה חלם עליי, על זה שהם מחכים לי ומתים ליום שאני אסכים. אני נפגעת אלימות מינית, זה היה המקום הבטוח שלי. היא הייתה מנהלת, מהבכירות. היא הציעה לי לשבת בחדר שלה, הושיבה אותי על המיטה שלה, הוציאה אזיקים והסתכלה עליי בחיוך. היא אמרה לי: תראי מה מחכה לך ביום שתחליטי להצטרף אלינו. לא הגבתי. היא המשיכה לדבר על כמה כיף זה יהיה. בפעם אחרת היא לקחה אותי עם עוד מישהי לחדר שלה כדי להביא לאותה בחורה משהו. היא התיישבה על המיטה, הוציאה מהמגירות צעצועים, כשהיא מחייכת אליי את החיוך הזה. בהמשך הוציאה שוטים והדגימה לי על היד. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי".
הטרגדיה הגדולה בפרשה הזו היא שהתלונה מגיעה כאמור דווקא מתוך ארגון פמיניסטי שהוקם על מנת להילחם באלימות מינית, להיאבק בתרבות האונס ולהוביל את המאבק הציבורי בהאשמת הקורבן בישראל. השיח ברשתות החברתיות שעלה בעקבות הציוץ הציף תלונות נוספות על האווירה וההתנהלות בארגון. האבסורד הוא שדווקא לארגון מסוג זה אין מנגנון תלונות פנימי. בריאיון שניהלה אתמול עם קרן נויבך ברשת ב', הסבירה המתנדבת כי "לא היה מי שיכולתי לפנות אליה שהיא לא חברה של מי שפגעה בי".
מעמותת כולן נמסר בתגובה: "אנחנו מאמינות לכל מי שנפגעה ולוקחות אחריות מלאה על מה שקרה".
מהמנהלת לשעבר נמסר בתגובה: "כששמעתי לראשונה שמישהי שהייתה חברה שלי למאבק נגד אלימות מינית נפגעה מאופן הדיבור וההתנהגות שלי, מיד רציתי לשמוע אותה ולהתנצל".
