מה בדיוק קרה אתמול אחר הצהריים בבסיס ששימש את איראן לניסויים בנשק גרעיני? בתחילה דיווחו בטהרן על "תקרית תעשייתית", אחר כך אישרו כי מהנדס נהרג בבסיס פרצ'ין המסונף למשרד ההגנה האיראני - ובכל מקרה עדיין רב הנסתר על הגלוי בנוגע לאותה תקרית מסתורית.
היום (חמישי) פרסמו סוכנויות הידיעות באיראן הודעה רשמית מטעם משרד ההגנה בטהרן, שלפיה המהנדס איחסאן גאד בייגי נהרג ב"תקרית" במרכז מחקר בבסיס הצבאי פרצ'ין. מלבד ההרוג - מהנדס צעיר מהעיר אראק - נפצע עובד אחר. באיראן אמרו כי נפתחה חקירה בנוגע לנסיבות המקרה, ופרטים נוספים לא נמסרו.
גורמי ביטחון במערב חושדים שבבסיס פרצ'ין, הממוקם כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לטהרן, ערכה איראן לפני יותר מעשור ניסויים הקשורים לתוכנית פיתוח הנשק הגרעיני שלה. במשך שנים איראן מנעה מפקחי סבא"א לבקר במתקן - ובעבר כבר אירעו בו פיצוצים מסתוריים. המקרה האחרון אירע שלושה ימים אחרי חיסולו בטהרן של סגן מפקד יחידה 840 חסן סיאד חודאי, חיסול שיוחס לישראל.
לפני שנתיים, ביוני 2020, התרחש פיצוץ עז של מצבור גז תעשייתי סמוך לבסיס. בסוכנות הידיעות ISNA - שמנוהלת בידי השלטונות האיראניים - נטען כי מצבור הגז, שלכאורה הוא זה שהתפוצץ, נמצא במתחם של משרד ההגנה.
פיצוץ עז עוד יותר, שאירע כנראה בבסיס עצמו, התרחש בשנת 2014. אז דווח כי "מדינה זרה" אחראית לאותו פיצוץ, שגרם לשני הרוגים ולפצועים. ההבזק וגל הנפץ העז שהורגש במרחק קילומטרים רבים העידו כי הוא אירע במתקן הקשור בתוכנית הגרעין.
בבסיס פרצ'ין התקיימו מחקרים בייצור חומרי נפץ וראשי קרב לטילים וכן פעילות של "קבוצת הנשק הגרעיני", המשמשת אחד ממרכיבי תוכנית הגרעין הצבאית שתכליתה לייצר את מנגנוני הפיצוץ ומתקן הנפץ הגרעיני עצמו - מתקן ניסיוני לניסוי, פצצת אוויר או ראש קרב לטיל.
שנתיים לפני כן, ב-2012, חשפו במערב כי בפרצ'ין מתקן מיוחד שבו מנסים לפתח את מעטפת חומרי הנפץ הקונבנציונליים שיעטפו את שני חצאי הכדור של האורניום המועשר כדי להתחיל את הריאקציה הגרעינית. פרשננו לענייני ביטחון רון בן ישי ציין אז כי מעטפת זו צריכה להתפוצץ בבת אחת בדיוק של נאנו-שניות ולכן מותקנים בה הידקים מיוחדים הנקראים קרויטרונים, שמתזמנים את פיצוצה ועל ידי כך יוזמים את תחילת הריאקציה - שמשמעותה פיצוץ גרעיני.
לצורך הניסויים השתמשו האיראנים גם בחומרים רדיואקטיביים. כשדרשו פקחי האו"ם להיכנס למתקן, ניסו בתחילה האיראנים להסתיר את קיום הניסויים במעטפת ובמזעור הפצצה, שנועדו לאפשר את הכנסתה לראש קרב של טילים בליסטיים. האיראנים ניסו להסיר שכבות עפר באזור כדי לטשטש את הקרינה הרדיואקטיבית שנפלטה במהלך השימוש בחומרים הגרעיניים. הם גם שטפו את האזור בזרמי מים עזים. רק שלוש שנים לאחר מכן, ב-2015, אושר לפקחי הגרעין של האו"ם להגיע לראשונה לפרצ'ין.
אתמול חשף עיתון וול סטריט ג'ורנל כי מסמכי "ארכיון הגרעין", שסוכני המוסד גנבו מטהרן ב-2018, הראו כיצד ניסה משטר האייתוללות לסכל חקירה שניהלה סבא"א - ולהסוות מפני פקחיה את ניסיונו לפתח נשק גרעיני לפני כשני עשורים. לפי העיתון, איראן ניצלה מסמכים פנימיים מהחקירות שניהלה נגדה סבא"א כדי לדעת מראש מה יהיו השאלות שיפנו אליה הפקחים – ולפחות באחד המקרים להיערך מראש לבדיקה שהתכוונו לבצע באחד מאתרי הגרעין שלה.
ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים כי הדיווח מתבסס הן על גורמי מודיעין מהמזרח התיכון והן על מסמכים שהעיתון קיבל לידיו, מסמכים שנכללו כאמור ב"ארכיון הגרעין" שחשף המוסד – ארכיון ענק של 100,000 מסמכים שנחשף לפני ארבע שנים על ידי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. גורמי המודיעין אמרו כי הדוחות הפנימיים של סבא"א שהגיעו לידי איראן סווגו כחשאיים, והם הופצו בקרב פקידים שונים בתוכנית הגרעין שלה, לצד מסמכים איראניים אחרים, בין 2004 ל-2006. בכמה מהמסמכים, כך לפי הדיווח, גורמים איראנים ציינו כי "שיטות מודיעיניות" אפשרו להם להשיג את הדוחות הפנימיים הללו.
השגת הדוחות הפנימיים, כך הסביר פקח לשעבר בסבא"א ל"וול סטריט ג'ורנל", מהווה "פגיעה משמעותית בביטחון המידע" בסוכנות הגרעין, שהינה אחת מסוכניות האו"ם. הפקח לשעבר, דייוויד אולברייט שכיום עומד בראש "המכון לשלום ולביטחון בינלאומי", הוסיף כי בעזרת המסמכים הפנימיים יכלו האיראנים לדעת מה חוקרי סבא"א יודעים בנוגע לתוכנית הגרעין שלהם – ולנסח תשובות באופן שבו יודו רק במה שסבא"א כבר יודעת, ומנגד להסתיר בצורה טובה יותר מידע אחר.
למרות הכול, בדיווח בעיתון מדגישים כי סבא"א הצליחה בחקירותיה לקבוע בעשור שעבר כי איראן הובילה "מאמץ מתואם" לפיתוח נשק גרעיני, לפחות עד 2003. איראן, נזכיר, מכחישה מכל וכל שתוכנית הגרעין שלה נועדה לצרכים צבאיים, אך במערב מאשימים שניהלה לפחות עד אותה תקופה תוכנית של ממש לפיתוח פצצה. בישראל טוענים שגם לאחר מכן המשיכה איראן בניסיונות לפתח נשק גרעיני.