בית המשפט העליון דחה לפני כשבועיים וחצי את ערעורו של מקסים טל, שהורשע ברצח אשתו מריה טל בקריית ביאליק. גם לאחר הרשעתו, התעקש טל כי בת זוגו, שהחליטה לפי האישום להיפרד ממנו, התאבדה. שופטי העליון שדנו בערעור דחו את טענותיו וציינו כי מריה נרצח בשל "קנאתו האובססיבית" של הרוצח. עונשו, שכולל מאסר עולם ופיצוי כספי גבוה, נותר על כנו.
לפי האישום שהגישה פרקליטות מחוז חיפה, טל והמנוחה התגוררו עם בנותיהם הקטינות בקריית ביאליק. בספטמבר 2019, על רקע סכסוך בין השניים וכוונתה להיפרד ממנו, החליט להביא למותה. כך, בבוקר יום שישי אחד בשעות הבוקר המוקדמות נטל מקסים סכין גדולה, נכנס לחדר השינה, ודקר את המנוחה בצווארה בעת ששכבה על מיטתה דקירה אחת. זמן קצר לאחר מכן התקשר למשטרה ודיווח כי התאבדה.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את טענתו, והרשיע את טל בעבירת רצח בנסיבות מחמירות, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכן בניסיון להשמדת ראיה וגזר עליו עונש של מאסר עולם לצד שלוש שנות מאסר בפועל לריצוי במצטבר, וכן הטיל עליו תשלום פיצוי בסך 258 אלף שקלים, שיועברו למשפחת המנוחה.
מקסים ערער על הכרעת הדין וטען כי לא רצח אותה. השגותיו על הכרעת הדין התמקדו במשמעות שיש לתת למארג הראיות הנסיבתיות נגדו ובמסקנת חוות דעת שהוגשה על ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, לפיה מממצאי הנתיחה לא ניתן לשלול את טענת החשוד לפיה המנוחה דקרה את עצמה.
שופטי העליון יוסף אלרון, חאלד כבוב ויחיאל כשר דחו את ערעורו של מקסים וקיבל את עמדת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, לפיה הראיות נגד מקסים מלמדות באופן ברור כי הוא רצח את המנוחה לאחר שתכנן לעשות כן.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי "מארג הראיות הנסיבתיות מוביל למסקנה לכאורית כי המערער הוא שרצח את המנוחה". לדברי השופטים, "ההסבר החלופי שהציע המערער אינו מתיישב עם מסכת הראיות ואינו מקים ספק אמיתי ומהותי ביחס לעוצמת המסקנה הלכאורית".
הם ציינו כי "התמונה הנגלית ברקע למות המנוחה היא כי קנאתו של המערער לה והאובססיביות בה נהג כלפיה, להן נלוותה אלימות מילולית ופיזית מצדו - היוו מניע לרצח המנוחה על ידי המערער". עוד קבע הרכב השופטים כי "מלבד העובדה כי הראיות שהציג המערער ביוזמתו אינן תומכות בגרסתו-שלו, אף ההסברים שסיפק לראיות הנסיבתיות לחובתו - אינם מניחים את הדעת".
בפסק הדין ציינו השופטים: "חייה של מריה טל נגדעו בשל קנאתו האובססיבית של בן זוגה, המערער. היכן שמריה זיהתה שביב אור בציפייה לחיים שלאחר פרידתה מהמערער, הוא חש השפלה מצמיתה ולא היה מוכן להשלים עם פרידה כהלכתה".
השופטים התייחסו גם לתופעת רצח הנשים על רקע רצונן להיפרד מבני זוגם וכתבו בהחלטתם כי "המחשבה שבת זוג, בהווה או בעבר, היא קניינו של בן זוגה מעתה ועד עולם; ולא, חייה מוטלים בסכנה, כפי שאנו עדים לאחרונה; היא תפיסה מעוותת מיסודה החוצה עדות ודתות אשר אין לה מקום בחברה בישראל. תופעה עגומה זו יש לעקור מן השורש, וליתן לכך ביטוי הולם בעונש הנגזר על עבריינים שנוהגים כך"
התיק נוהל בבית המשפט המחוזי חיפה על ידי עו"ד שונית פלד מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי), ובבית המשפט העליון על ידי עו"ד עידית פרג'ון מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.