4 צפייה בגלריה
"הזירה הציבורית לא מספקת ללהט"בים דוגמאות למיניות בריאה". דגל הגאווה
(צילום: shutterstock)
כמעט שנה אחרי פרסום עדויות על פגיעה וניצול מיני מצד דמויות מוכרות בקהילת הלהט"ב, בהם גל אוחובסקי ואיתי פנקס-ארד, הוועדה שהוקמה ביוזמת ארגון הנוער הגאה איגי פרסמה הבוקר (שני) את ממצאיה באשר לגורמי הסיכון לפגיעות מיניות בקהילה הגאה. בראשות הוועדה, שפעלה באופן עצמאי, עמדה השופטת בדימוס נאוה בן-אור.
ממצאי הוועדה, שעבודתה התבססה על ראיונות עומק עם עשרות מרואיינים, מצביעים על כך שההשתייכות לקהילת הלהט"ב עלולה לייצר גורמי סיכון ייחודיים לפגיעה מינית. "גורמי סיכון נובעים מהשוני המובנה לתוכו מתבגרים חברי הקהילה, שעלול להוליד בושה ומתוכה צורך עמוק בהסתרה, ובה מקופל סיכון משמעותי", הסבירו חברי הוועדה. "צעירים להט"בים בתחילת התמודדותם עם זהותם המינית או המגדרית חווים פערי כוח מובנים בתוך הקהילה.
"אלו פערים שבין מנוסים ללא-מנוסים, בין מבוססים כלכלית למוחלשים, בין מבוגרים לצעירים, בין תושבי מרכז לפריפריה ועוד. משכך, צעיר או צעירה המגששים את דרכם בקהילה עלולים להיות חשופים לפגיעות ממבוגרים, מנוסים ומבוססים מהם".
עוד נטען כי הנוער הלהט"בי נעדר מודל של מיניות בריאה ומטיבה. "הזירה הציבורית אינה מספקת למתבגר הלהט"בי דוגמאות למערכות יחסים מיניות בריאות ובעלות ערך, ובכך מופקרת הזירה לדומיננטיות של המנוסים", נכתב. "נציין כי כאן למעשה מושרשת התפיסה הבסיסית של היעדר נורמה מחייבת, או ליתר דיוק: תפיסה בדבר קיומה של מערכת נורמטיבית שונה לקהילת הלהט"ב בכל הקשור לסוגיות של מערכות יחסים ומיניות".
הוועדה בחנה גם מוקדי סיכון ספציפיים של איגי, ארגון הנוער הגאה, וממסקנותיה עולה כי רבים מהצעירים שפונים לארגון מתאפיינים בגורמי סיכון: "איגי מעניק לצעירים אלו בית חם ונחיתה רכה, ובנוסף מעסיק צוות טיפולי מקצועי בתחום הפגיעות המיניות. עם זאת, איגי על פי הגדרתו הוא ארגון בעל אופי חינוכי, ונראה כי ההיבט הטיפולי בפעילותו אינו נרחב דיו כדי לכסות את מכלול הצרכים המורכבים של הצעירים".
בדוח נטען כי לנוכח היבטים אלו, צוות ההדרכה של איגי, שמורכב ברובו ממתנדבים צעירים, לא מצליח תמיד לספק מענה לפגיעות שחוו הנערים והנערות ולצרכיהם. כמו כן, המתנדבים לא מצליחים לשקף גבולות ברורים מספיק לשיח המיני, באופן שיגן על החניכים שנחשפו לאירועים מיניים טראומתיים.
הוועדה מסרה: "מן העדויות שבאו בפנינו, התרשמנו כי המבנה הארגוני של איגי, ערב כינוס הוועדה, עלול היה לייצר קושי בכל הנוגע לחשיפה ולהתערבות בפגיעות מיניות בקרבו. נראה היה כי מנגנון קבלת ההחלטות נתון בידי קבוצה מצומצמת ובעלת כוח, שאינה מקיימת קשרים נרחבים ושוטפים עם שדירת המדריכים והחניכים, מה שהקשה על השיח במקרים של פגיעות מיניות".
כותבי הדוח הסבירו כי במרכז חיי הקהילה הלהט"בית מונח יסוד המיניות כמושג מגדיר, מאפיין ומאחד. המרחב החברתי טעון במטען מיני מעצם הווייתו ("כרטיס הכניסה" לקהילה הוא זהות מינית או מגדרית), ומתוך ההכרה במרכזיות המיניות נובע גם הסיכון להפרת הגבולות בין מיניות מיטיבה למיניות פוגענית. עוד נכתב כי חברי קהילה רבים מתאפיינים ב"להט"בופוביה מופנמת", כלומר הפנמה וקבלה של ההדרה החברתית מטעם מי שאינם מוכנים להכיל שונות מינית או מגדרית. במצב כזה, למרבה הצער, עלול חבר קהילה לפרש את הפגיעה המינית כלגיטימית (או "מגיעה לו").
הדוח מצביע על כך שבקהילה קיימים מרחבים שונים המאפשרים, או אפילו מעודדים, פגיעות מיניות - בהם מרחב הזנות. "מן הראיונות שקיימנו עולה מציאות שבה צעירים להט"בים מצויים במרחב שבו מתקיים סחר חליפין של מין תמורת מתנות", הסבירו כותבי הדוח. "לעיתים סחר זה יכונה 'תמיכה', לדוגמה מתן קורת גג, מימון שירותים שונים ועוד, והוא תוצר לוואי ישיר של פערי הכוחות וההדרה החברתית".
בנוסף נטען כי סצינת ההיכרויות הלהט"בית מבוססת ברובה על אפליקציות היכרויות. "גם בסצינה זו, כשיקוף של גורמי הסיכון המובנים שתוארו לעיל, החוויה היא מינית מאוד ועלולה להוביל לפגיעות. הקלות שבה עובר השיח למיני ובוטה כשאיברי גוף נחשפים, ולאו דווקא ברצון שני הצדדים, היא גורם סיכון משמעותי, בעיקר לצעירים ובלתי-מנוסים. זהו מרחב שקשה מאוד להביע בו הסכמה (או אי-הסכמה) ורצון (או היעדר רצון) לאקטים מיניים".
עוד ציינו חברי הוועדה כי מרחב חיי הלילה, מרחב מרכזי בחיי הקהילה הלהט"בית, כולל בעיקר מסיבות אך גם מקומות מפגש אחרים כמו סאונות. מרחב זה מתאפיין לעיתים בשימוש בסמים, הגורמים לטשטוש הגבולות וגם לטשטוש ההסכמה והרצון. לצד עדויות על כך שמרחב זה מאפשר שחרור מהצורך להסתיר ומקום למימוש הזהות המובחנת של חברי הקהילה, יש עדויות רבות על היות המרחב הזה בלתי-בטוח עבור רבים העלולים להיות חשופים לפגיעה מינית.
4 צפייה בגלריה
מרחב חיי הלילה מתאפיין בשימוש בסמים, שמטשטשים את הגבולות. מצעד הגאווה
(צילום: תומי הרפז)
הדוח טוען כי קיימים גורמים מעכבים לחשיפת פגיעות מיניות בקהילה הגאה, שמתבססים בעיקר על "הארון הכפול" - הסתרת הזהות המינית מונעת חשיפה של פגיעה מינית על מנת להימנע מחשיפת הזהות המינית או הנטייה המגדרית.
"הממצאים מצביעים על גורמי סיכון משמעותיים שאליהם חשופה הקהילה הלהט"בית, ובייחוד הנוער והצעירים בה", נכתב בדוח. "המלצה מרכזית של הוועדה היא קריאה ברורה לשיח פתוח ונוקב תוך וחוץ קהילתי - במסגרות ובאופנים שונים - על סוגיות של נורמות מיניות של הסכמה אמיתית ורצון הדדי, של מוגנות מינית ושל התנהלות במפגשים וירטואליים ופיזיים. כל זאת, על מנת להפחית עד למינימום את גורמי הסיכון הייחודיים עליהם הצבענו. תוצאותיו של שיח שכזה חייבות להיות פעולות שתכליתן שינוי המציאות בשטח".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה כי "הדוח הוא צעד מעורר הערכה של לקיחת אחריות קהילתית. ככה נראית פעולה אקטיבית מול נגע הפגיעה המינית, ומול ההתנערות וההכחשה שאפשר לראות פעמים רבות כל כך. כפי שהעדנו בפני הוועדה, לצערנו נוער, צעירות וצעירים להט"בקים (אך לא רק הם והן) מתמודדים עם גורמי סיכון ייחודיים לפגיעה מינית. פעמים רבות, ה"ארון" והבושה, מונעים מנפגעות ומנפגעים לדבר, ומאפשרים את המשך מעגל הפגיעה. פריצת הדרך של הדוח היא הקניית שפה ומילים לפגיעות שלעיתים קרובות נשארו ללא שם. זה הצעד הראשון לריפוי ותיקון. אנו מקוות ומאמינים שהשיח המתעורר ונקיטת העמדה, כמו אלו שאפשר לראות היום, הם צעד חשוב מאוד בדרך לשינוי".
