3 צפייה בגלריה
"קביעת נבצרות מנהיג במדינות דמוקרטיות נעשית על ידי המנהיג עצמו". נתניהו
(צילום: חיים גולדברג)
ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב הערב (יום חמישי) לבג"ץ על העתירות נגד חוק הנבצרות, וטען כי מטרתן "לבטל את רצון הבוחרים". הוא הוסיף כי "במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר", וכי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט אינה בסמכותו של בית המשפט".
• לקריאת תשובת נתניהו המלאה - לחצו כאן
לטענתו, הפיכת הצו למוחלט "משולה למעשה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני. במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים על ידי העם. לעתים נדירות כהונת מנהיג מופסקת שלא באמצעות הדחה, וזאת כשהמנהיג מאבד את מסוגלותו לתפקד - במקרים דוגמת אובדן דרמטי של יכולת פיזית או מנטלית".
"גם קביעת נבצרות מנהיג במדינות דמוקרטיות נעשית על ידי המנהיג עצמו או על ידי נבחרי העם. פרשנות העותרים להסדר החוקתי הקודם, לפיה היועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט יכולים להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות שלא מסיבות פיזיות או מנטליות מנוגדת לחלוטין לעקרונות הבסיסיים ביותר של משטרנו החוקתי. פרשנות כזו סותרת את עקרונות המשטר הדמוקרטי".
"בדמוקרטיה, מי שמחליט מי ינהיג את העם זה העם. היא שלטון העם, על ידי העם, למען העם. באמצעות פגיעה בחוקי היסוד, מנסים העותרים לגרור את בית המשפט הנכבד למדרון חלקלק של פגיעה אנושה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי, לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו, לפגיעה ביסוד המרכזי של השיטה הדמוקרטית".
3 צפייה בגלריה
טענה כי יש לדחות את תחולתו של החוק לפחות עד לכנסת הבאה. היועמ"שית
(צילום: רויטרס/GIL COHEN-MAGEN/Pool )
בנוסף, טען נתניהו כי גם ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה "אין כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, ואין כל סמכות לקבוע שאפשרות תאורטית כזו תיוותר על כנה בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים ולחקיקת היסוד של הרשות המכוננת ברוב מוחלט של חבריה. מצב שכזה אינו מתקבל על הדעת, לא זו הייתה כוונת המחוקק המכונן בעבר, ולא זו כוונת המחוקק המכונן כיום".
בהרב-מיארה השיבה גם היא לצו על תנאי של בג"ץ, וטענה כי יש לדחות את תחולתו של החוק לפחות עד לכנסת הבאה. לדבריה, "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי". היא ציינה כי באמצעות דחיית התחולה תינתן אפשרות "לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי 'מסך בערות'".
שלושה שופטי עליון, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, דנו לפני כחודש וחצי בעתירות נגד החוק, והודיעו כי ב-28 בספטמבר יתקיים דיון מורחב בהרכב של 11 שופטים. השופטים התבטאו רבות בדיון נגד המניע הפרסונלי לחוק, שלטענתם חוקק באופן ברור עבור נתניהו. נכון לרגע זה, נראה כי בג"ץ הולך לכיוון של אישור החוק רק מהכנסת הבאה, וכך הוא מנטרל את אפקט החוק הפרסונלי. אין זה אומר שבג"ץ מתערב בחוק, אבל מראה שישנה אפשרות שהוא לא יחול כרגע.
התיקון לחוק, שעבר במרץ, נחקק במהירות בעקבות עתירה אחרת, שביקשה להוציא את נתניהו לנבצרות. התיקון קבע סיבות להוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. בנוסף הוא חייב אישור של רוב גדול מאד של שרים או חברי כנסת לכך. התיקון גם הסיר אפשרות של נבצרות מסיבה פלילית, וגם לקח מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. כך הוא אפשר למעשה לנתניהו לעסוק במהפכה המשפטית ללא סיכון לנבצרות בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו.
