מתברר שחיזבאללה הוא ארגון לומד, שמפיק לקחים במהירות - ומשפר את ביצועי כלי הנשק שהוא מפעיל. העדות לכך הם שלושה כטב"מים של חיזבאללה שהתפוצצו בגליל, שניים אתמול ליד בית הלל ואחד היום בערב אל-ערמשה, ושגרמו לכ-20 פצועים ישראלים.
תיעוד: רגע פגיעת הכטב"מ בערב אל-ערמשה
לתושבי בית הלל לא ניתנה התרעה מוקדמת, אבל לתושבי הכפר ערב אל ערמשה כן ניתנה אבל בשני המקרים לא הצליחו ליירט את האיום. הסיבה היא, כנראה, שמערכות הגילוי והיירוט של צה"ל לא גילו בזמן את כטב"מי הנפץ - ולכן גם לא הספיקו ליירטם. בעבר כבר קרו מקרים שבהם כיפת ברזל לא הצליחה ליירט כטב"מים, אבל אז מדובר היה כנראה בטעויות, כשלים או מזל גרוע; המקרים האלה לא היו רבים, וניתן לייחס אותם לכך שלמרות שכיפת ברזל מסוגלת ליירט כלי טיס, היא איננה מספקת הגנה הרמטית. הרצף ב-48 השעות האחרונות מלמד כנראה על תפנית מהותית לטובת חיזבאללה, שמאפשרת לו לחדור את מערך ההתרעה והיירוט בצפון.
בהקשר זה, רצוי להזכיר כמה עובדות שאולי יספקו הסבר לתופעה: הכטב"מים והמל"טים נוהגים למטרותיהם על ידי שלוש מערכות בסיסיות של ניווט. מערכת אחת היא ניהוג הכטב"ם על-ידי מפעיל על הקרקע לעבר מטרתו באמצעות מצלמה המותקנת בגחונו או בחרטומו של הכטב"ם. המצלמה הזאת מאפשרת למפעיל על הקרקע לנהג את הכטב"ם לעבר מטרתו ולהחליט בדיוק מתי הכטב"ם צולל ומתאבד על המטרה.
שיטת הניהוג והניווט השנייה היא שמערכת הניווט של הכטב"ם מתוכנתת מראש והוא עושה את דרכו אל המטרה בנתיב שהוגדר לו מראש, על פי אותות רדיו שהוא קולט מלוויינים - כלומר, סוג של GPS.
השיטה השלישית היא שהכטב"ם אמנם מנוהג למטרתו במסלול מתוכנת מראש, אבל הניווט הוא באמצעות מערכת אינרציאלית אוטונומית שנמצאת בו. כך, כמעט שאי אפשר לשבש אותה, מפני שאינה נזקקת לשום תקשורת עם גורם חיצוני - לא עם לוויינים וגם לא עם המפעיל.
שלוש שיטות הניהוג האלו מעניקות לכטב"ם יכולת להתנהג כמו מטוס קרב, שמנצל את האזורים ה'מתים' שאינם מכוסים על ידי מכ"ם או אמצעי גילוי אופטיים כדי להתקרב למשל לוואדיות עמוקים כדי להתקרב לאזור המטרה, ואז הוא יכול להתרומם למעלה, לבחור בדיוק באמצעות המצלמה היכן הוא פוגע ולצלול ולהתרסק עם מטען הנפץ שלו על אותה נקודה. אזור סבוך והררי כמו גבול לבנון הוא אידיאלי להפעלת הכטב"ם התוקף/מתאבד בכל אחת משלוש השיטות, כאשר מבחינת אנשי חיזבאללה יש עדיפות, כמובן, למערכת הניווט האינרציאלית שאותה לא ניתן לשבש והיא מייתרת גם את הצורך לנהג את הכטב"ם התוקף בשלב האחרון של המעוף שלו כדי שיתרסק. המערכת האינרציאלית ומד הגובה עושים את כל העבודה. אבל תכנות כטב"ם כזה מצריך יכולות טכניות ומפעילים עם מיומנויות שאנחנו יודעים כבר שיש לאיראנים אבל חיזבאללה כנראה רוכש רק בזמן האחרון, בין השאר כתוצאה מהחיכוך עם ישראל.
הכטב"מים שפגעו באזור בית הלל והכטב"ם שפגע היום במתנ"ס בערב אל-ערמשה לא היו כנראה מסוג "שהאד-136" שבהם השתמשו חיזבאללה והאיראנים בעבר וגם לא מהדגם היותר מודרני "שהאד-238" שבהם השתמשו האיראנים בהתקפה הגדולה אור ליום ראשון. חיזבאללה השתמש אתמול והיום ככל הנראה בכטב"ם מדגם "מרסד", שהוא שיפור של כטב"ם ישן יותר מתוצרת איראן ששמו "אבאביל". זהו כטב"ם גדול שיכול לשאת כ-50 ק"ג חומר נפץ, אולי יותר, ועצם גודלו כשהוא מתנפץ אל בית במהירות גורם לנזק גדול יחסית. את המרסד כנראה גם קשה יותר לגלות מכל מיני סיבות. החיזבאללה למדו כנראה היטב כיצד פועלת מערכת ההתרעה והיירוט של ישראל והבינו שהיכולת שלנו ליירט את הכטב"מים שלהם מותנית בגילוי המוקדם בפרק זמן שמספיק לטילים המיירטים לצאת ולפגוע במטרה שנעה לאט ועובדה זו מקשה על הטיל המיירט להינעל עליה.
סביר להניח שבתחרות הלמידה הזאת בין צה"ל לחיזבאללה ידו של צה"ל וידה של הטכנולוגיה הישראלית תהיה כנראה על העליונה בתוך זמן לא רב אבל חשוב לזכור, כל אמצעי שאתה מפעיל האויב לומד כעבור זמן מה להפעיל אמצעי נגדי
ניתן כמובן לכסות באמצעות מכ"מים ואמצעי תצפית אחרים כמעט את כל השטחים 'המתים' באזור הגבול וצה"ל אף עשה את זה לפני המלחמה. סביר להניח שבתחרות הלמידה הזאת בין צה"ל לחיזבאללה ידו של צה"ל וידה של הטכנולוגיה הישראלית תהיה כנראה על העליונה בתוך זמן לא רב אבל חשוב לזכור, כל אמצעי שאתה מפעיל האויב לומד כעבור זמן מה להפעיל אמצעי נגדי ואף פעם לא יהיה מצב שבו מערכת ההגנה האקטיבית, שכיפת ברזל וקלע דוד הם מרכיביה, תיירט את כל מה שמשוגר אלינו החל מפצמ"רים וגמור בטילי שיוט. השטח ההררי והסבוך של גבול לבנון הוא אתגר מיוחד במינו שמחייב לא רק פתרונות טכנולוגיים, אלא גם השקעה כספית לא קטנה כדי להשיג אחוזי יירוט גבוהים.
