משה אור, שאחיו אבינתן ובת זוגו של אחיו, נועה ארגמני, היו במסיבה ברעים - נחשף כבר בשעות הבוקר לסרטון שבו מתועדים השניים נחטפים לרצועת עזה. בסרטון נראית נועה על אופנוע שעליו רוכבים שני מחבלים, ולצידה אבינתן הולך מוחזק על-ידי כמה מחבלים. בסרטון אחר נראית נועה שותה מבקבוק מים, לכאורה במקום שאליו נלקחה בתוך רצועת עזה.
בשיחת וואטסאפ שניהלה נועה נחשף המחדל האדיר: המחבלים חדרו לישראל סביב השעה 06:30, וזמן קצר לאחר מכן החלו לתקוף את באי המסיבה. כבר בשעה 08:10 כתבה נועה כי "אנחנו פה בחניה, לא יוצאים", ככל הנראה אחרי שדיווחה לכל מוקדי החירום. הצד השני בשיחת הוואטסאפ ביקש שתתחבא, ובהמשך נועה שלחה את מיקומה בוואטסאפ בלייב - כך שניתן יהיה לראות אותה גם אם תזוז. "בתקווה שמישהו יבוא להציל אותנו", הוסיפה. זה היה ב-09:08. היא נשאלה עוד ועוד שאלות על המצב, ולא השיבה כשהתבקשה להתקשר למשטרה או "להוריד ראש". ב-10:27 כתבה: "אין לנו רכב".
מישקה לרמן, חברו של אבינתן, שוחח איתו בואטסאפ דקות לפני החטיפה. "איפה אתה? נסעת למסיבה?", שאל אותו ב-09:41, וקיבל תשובה מדהימה: "אני ונועה מתחבאים פה, חבורה לידינו עוברת ועושה לינץ' באנשים. אני מקווה שלא ימצאו אותנו". אבינתן צירף לדבריו תמונה שלו מסתתר, ולאחר מכן שלח את מיקומו המדויק לבקשת חברו.
"תגיד להם שיש פה חבורה של 20 אנשים שמוצאים את מי שמתחבא ועושים לינץ'", אמר אבינתן, ואז הוסיף: "אולי אפילו כבר יותר מעשרים". החבר הבטיח שהוא "עובד על זה", בשעה 10:03 ביקש עדכון - ובשעה 10:08 נענה: "עדיין פה מתחבא עם נועה. שישלחו לפה חיילים דחוף". ב-10:20, ארבעים דקות מתחילת השיחה, ביקש אבינתן עדכון מחברו. "עובד על זה חזק, דיברתי עם ליברמן, המשטרה והצבא, כל מי שאפשר", השיב - אך כבר לא זכה למענה. "דבר אליי, מתחנן, מיקום, משהו", חתם את השיחה.
אחיו של אבינתן: "הוא בחור חזק"
"דאגנו וניסינו להתקשר, הטלפון שלו היה לא זמין וגם שלה", סיפר משה בריאיון לחדשות 12. "אחרי כמה שעות יצרו איתנו קשר צוותי חירום ואמרו לנו שראו סרטון של אח שלי ושל חברה שלו נעה כשהם נחטפים לכיוון הרצועה". נדגיש כי משעות הבוקר מבקשות רשויות המדינה להימנע מהפצת סרטוני זוועות אחרים שמתפרסמים ברשתות, שבהם נראים אזרחים וחיילים נחטפים לתוך רצועת עזה, חיים או מתים, וחלקם עוברים התעללות.
משה, שאישר לפרסם את הסרטון בתקשורת, סיפר כי לא האמין עד שראה את הסרטון בעצמו. "התחלתי באופן יזום לחפש את זה בקבוצות השונות בטלגרם. לא לקח לי הרבה זמן עד שנחשפתי, וגיליתי את זה, ראיתי בסרטון את נועה מפוחדת ומבוהלת, אני לא יכול לתאר לעצמי מה עובר לה בכלל בראש - צורחת בפניקה על אופנוע, כשכמה זבלים מחזיקים אותה ולא נותנים לה ללכת".
הוא הוסיף: "אח שלי שהוא בחור גדול, שני מטר, מתאמן ארבע פעמים בשבוע, בחור באמת חזק. החזיקו אותו אולי ארבעה-חמישה ופשוט הובילו אותם לכיוון הרצועה אני מניח".
"זה סרטון מזעזע", אמר משה. "אני חיפשתי אותו כי רציתי באמת לוודא שזה נכון, וקצת להפיג את הערפל שיש פה". משה ביקר את התנהלות הרשויות בכל הנוגע לנושא הנעדרים מאז החלה המתקפה. "יש עוד עשרות נעדרים וכרגע אין שום גורם ממשלתי מהמדינה, מישהו רשמי שמרכז את הדבר הזה, למעט מוקד 100 שהם לא עושים כלום. יש התארגנויות פרטיות של אנשים באינסטגרם ובטלגרם לרכז כל מיני שמות, ואתה רואה רשימות על גבי רשימות. מדובר בעשרות אם לא במאות אנשים שנעדרים".
משה ביקש להדגיש שהמחבלים הצעידו את הצעירים ממקום המסיבה לרצועת עזה ברגל. "מרעים לרצועה יש כמה קילומטרים, רואים את זה בסרטונים, מדובר בכמות גדולה של אנשים. אם תהיה פעילות נחושה והתקפית עכשיו - אנחנו נוכל להימנע מטרגדיה הרבה יותר גדולה".
גיסתו של אבינתן, יעל, כתבה בפייסבוק: "גיסי וחברה שלו נחטפו לעזה. הזוי שלולא סרטוני טלגרם לא היה לנו מושג, כי עד כה אף גורם רשמי לא פנה לעדכן. בינתיים הובילו רגלית עשרות חטופים בדרך ארוכה מספיק כדי לעצור את האירוע הזה ולמנוע מהם להיבלע בעזה - אלא שלא. כולם צריכים לצעוק כדי לעורר את מי שצריך".
שתי צעירות שחולצו מהאזור שבו התקיימה המסיבה סיפרו בריאיון אחר כי הן התחבאו שעות ארוכות. "אנחנו בסדר. כשהחל הירי ברחנו, עלינו על המכונית והתחילו יריות לעברה. עצרנו ורצנו לעבר הפרדס, אל הלא נודע, ופשוט התחבאנו שם משש וחצי בבוקר. פשוט חיכינו שמישהו יקח אותנו".
השתיים סיפרו כי ניסו ליצור קשר עם ההורים והמשטרה, אבל לא הייתה קליטה סלולרית. "הרגשתי פחד קיומי. המון אנשים רצו בהיסטריה היו יריות ומטחים. השתטחתי על הרצפה ושמתי ידיים על הראש. היינו על סף מוות ממש. ראיתי בערך עשרה מחבלים מצד אחד ועשרה מצד שני - רודפים אחרינו. לא יצאנו לראות מה קורה, פחדנו מאוד".
מאות משתתפים אחרים במסיבה מצאו מחסה במושב פטיש הסמוך, שתושביו אירחו אותם, נתנו להם מים ומזון ואף סייעו באיתור נעדרים בשטח. רבים אחרים עדיין מוגדרים נעדרים ובני משפחותיהם מבקשים סיוע באיתורם.