"פסגת הנגב" שתיפתח היום (ראשון) במלון יוקרה בשדה בוקר, ובה ישתתפו לראשונה אי-פעם בישראל ארבעה שרי חוץ של מדינות – לצד המארח שר החוץ יאיר לפיד ומזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שכבר נחת הערב בישראל – לא מגיעה בחלל ריק. היא תיערך בתום שורה של אירועים מדיניים בשנתיים האחרונות, כאלו שמניחים את ישראל בעמדה מדינית משמעותית וחשובה במזרח התיכון.
מבין אותן התפתחויות חשובות ניתן למנות, רק בשבועות האחרונים, כמה וכמה: התחממות היחסים עם טורקיה אחרי יותר מעשור של קיפאון, הפסגה שקיים ראש הממשלה נפתלי בנט ביום שלישי האחרון בשארם א-שייח עם מנהיגי מצרים ואיחוד האמירויות, וביקור המשלחת הצה"לית במרוקו. כל אלה מסמנים פריחה מדינית של ישראל, בעיקר בזירה המזרח תיכונית. מהצד השני, הסכם הגרעין המתגבש מדאיג את ישראל וכך גם החשש מהסלמה ביטחונית, לנוכח חודש הרמדאן הקרב.
בנט, כך נראה, מצליח לסמן את עצמו כמי שנכנס היטב לנעליים המדיניות הגדולות שהשאיר לו קודמו בנימין נתניהו, שהיה זה שהניח את התשתית להתפתחויות האחרונות הללו – עם "הסכמי אברהם" שנחתמו בתקופתו, בהובלת הממשל האמריקני בראשות דונלד טראמפ. בנט מצליח לשמר היטב את "הסכמי אברהם" (בהם נורמלו כזכור יחסי ישראל עם האמירויות, בחריין ומרוקו, ובאופן חלקי גם עם סודן) – ואף לחזק את היחסים עם שכנינו במזרח התיכון.
עדות לכך הגיעה כאמור במפגש הפסגה הנדיר שקיים בנט בסיני עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ויורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד, השליט בפועל של איחוד האמירויות. הפסגה עסקה בנושאי ביטחון, וגם בנושאי כלכלה, אנרגיה וטכנולוגיה. על רקע העלייה הדרמטית במחירי האנרגיה, שרק הוחרפה עם פרוץ המלחמה באוקראינה, בנט מקווה לנצל את ההזדמנות – וחולם על גז ישראלי שיהפוך לנוזלי במצרים ומשם ישונע במכולות לאירופה.
בפסגה בשארם א-שייח היה גם איתות לאיראן ולמעצמות שנמצאות כעת בישורת האחרונה בשיחות הגרעין בווינה. גורמים מדיניים בישראל טענו בתום הפסגה שהיה בה ניסיון להעביר מסר של מורת רוח לנוכח ההסכם המתגבש, והאפשרות המסתמנת שמשמרות המהפכה יוסרו מהרשימה השחורה האמריקנית של ארגוני טרור.
החשש מאיראן ומהשלכות של החייאת הסכם הגרעין עמה משותף לישראל ולמדינות הערביות-הסוניות במזרח התיכון. בסעודיה ובאמירויות זועמים במיוחד על כך שארה"ב לא מוכנה להכניס את המורדים החות'ים בתימן – שלוחיה של איראן – לרשימת הטרור שלה, אף שאלו רק מגבירים את מתקפותיהם, ושלשום שיגרו טילים ורחפני נפץ למתקני נפט בג'דה.
בניסיון אולי למנף את החשש המשותף מאיראן, אמש פרסם בנט הודעת גינוי למתקפה של החות'ים נגד סעודיה, שאמנם לא מצטרפת לפי שעה ל"הסכמי אברהם", אך יחסיה הלא-רשמיים עם ישראל התהדקו גם הם, והיא אף מאפשרת כעת לטיסות מהארץ לעבור מעל שטחה. "מדינת ישראל מביעה את צערה בפני ממלכת ערב הסעודית נוכח המתקפה הקשה בהובלת החות'ים, אשר נתמכים על ידי איראן. מתקפה זו היא הוכחה נוספת לכך שהתוקפנות האזורית של איראן אינה יודעת גבולות, ומחזקת את החשש מהסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור (ה-FTO)", מסר בנט.
אל הפסגה של בנט במצרים תצטרף כאמור הפסגה המדינית היום בשדה בוקר: שר החוץ יאיר לפיד יארח מחר במלון יוקרתי שם את מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד, שר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני, שר החוץ של מרוקו נאסר בוריטה ושר החוץ של מצרים סאמח שכרי.
בתדרוכים שמסר אמש גורם מדיני בכיר, הוא קשר לפסגה הזאת כתרים נדירים. "מטרת הפסגה: מזרח תיכון אחר", הצהיר, "בישראל לא הייתה מעולם פסגה בסדר גודל כזה, שבה ישראל מארחת ארבעה שרי חוץ ממדינות ערב". הגורם לא היסס לקשור את הפסגה מפורשות להסכם הגרעין, זאת למרות השתתפותו בה של מזכיר המדינה האמריקני. לדברי הגורם, הפסגה נערכת על רקע החשש מאיראן והחזרה הצפויה להסכם הגרעין: "מדובר במדינות הרואות בצורה זהה את האיום האיראני", אמר.
ויש עוד אירועים אזוריים חיוביים: כך למשל, היחסים עם טורקיה מפשירים. אחרי 12 שנה שבהן טורקיה הפכה עצמה ליריבה בעקבות אירועי המרמרה. מי שלקח על עצמו את משימת הפשרת היחסים הוא הנשיא יצחק הרצוג, שמתגלה יותר ויותר כמדינאי בעל השפעה משמעותית מאוד על יחסי החוץ של ישראל.
הרצוג ביקר החודש בטורקיה, והתקבל שם בחום רב על ידי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן שנמצא כעת בעמדת "המחזר". כעת ארדואן כבר מדבר על הגעה אפשרית של בנט לארצו, כשברקע אפשרות לשיתוף פעולה בתחום הגז. בסוף השבוע ביקרה גם משלחת צה"לית במרוקו, וזו הוכחה נוספת לחיזוק היחסים ולמעבר שלהם ליחסים מקצועיים בין דרגי עבודה ולא רק יחסים בין הדרג המדיני המעונב.
שלל האירועים האלה מניחים את ישראל בנקודה מעולה מבחינה אזורית, אבל מעל הכול מרחפת עננה כבדה: הסכם הגרעין עם איראן. ואם ההסכם עצמו – שיאפשר לאיראן לחזור לנורמליות בהיבטים רבים בלי עצירה משמעותית מאוד של תוכנית הגרעין – לא מספיק, הדיווחים על נכונות להוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, הם כבר צעד אחד רחוק מדי.
לפי הדיווחים הללו, ארה"ב מוכנה כאמור להסיר את משמרות המהפכה מרשימת הטרור, ודורשת תמורה אמורפית בדמות התחייבות של האיראנים "לרסן" את הארגון. ישראל והידידות האזוריות החדשות שלה מתקשות לקבל מהלך שכזה. מאידך, בשונה מתקופת נתניהו, הגישה הישראלית הנוכחית לא כוללת קמפיין הסברה מובהק נגד ההסכם, וכוללת בעיקר קמפיין אגרסיבי של רכש ביטחוני – מתוך הבנה שאין לנו לסמוך אלא על עצמנו.
לכל האירועים האסטרטגיים האלה מצטרף החשש הגובר מהסלמה ביטחונית לקראת חודש הרמדאן בחודש הבא. ההסלמה, כך נראה, כבר כאן: ביום שלישי נרצחו ארבעה ישראלים בפיגוע הדריסה והדקירה בבאר שבע, שהגיע אחרי שבעה פיגועים בירושלים בחודש האחרון, שהסתיימו בלי נרצחים. הצמרת המדינית שמנסה להרים ראש לעבר חימום היחסים עם שכנותינו, וחיזוק הציר נגד איראן, צריכה לשמור על עין פקוחה ולקוות שהגזרה המקומית לא תתחמם בחודש הרמדאן, באופן שעלול לנפץ את החלומות המדיניים, ואותנו, על סלעי המורכבות הישראלית-הפנימית.
ניסיון להרגעת המתיחות ייעשה אולי במפגש ברמאללה מחר, בין מלך ירדן עבדאללה ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן – במקביל לפסגה בנגב. למפגש ברמאללה קיווה להצטרף שר הביטחון בני גנץ, אך התוכנית שלו טרם אושרה על ידי בנט – כשברקע היחסים המעורערים ביניהם. בנט טען אמש כי גנץ כלל לא הציג לו את כוונתו להגיע למפגש עם המלך עבדאללה ואבו מאזן ברמאללה, וכי ישקול את אישור המהלך רק לאחר מכן.
פורסם לראשונה: 23:52, 26.03.22