על רקע עתירה ראשונה שהוגשה היום (חמישי) לבג"ץ נגד שר המשפטים יריב לוין, הוועדה לבחירת שופטים והנהלת בתי המשפט - בדרישה למנות באופן מיידי נשיא לבית המשפט העליון, ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן מתח הערב ביקורת על אי-בחירת נשיא קבוע.
דבריו של עוזי פוגלמן
(צילום: עידו ארז)
"תפקיד נשיא בית המשפט העליון מחייב מינוי קבוע, נוכח החשיבות והרגישות שכרוכות בתפקיד זה - והצורך לאפשר למערכת לתכנן ולבצע מדיניות ארוכת-טווח", אמר פוגלמן בכנס "מדינה יהודית ודמוקרטית - מגמות ואתגרים" של העמותה למשפט ציבורי בישראל.
פוגלמן גם התייחס לדיווחים על עימותים בתוך הוועדה לבחירת שופטים, בהם האיום של השר לוין בשבוע שעבר לסכל את ההצבעה בוועדה, לאחר שחברת הוועדה השרה אורית סטרוק התנגדה לקידומה של שופטת השלום טל תדמור-זמיר לבית המשפט המחוזי בחיפה בטענה שהיא "לא לאומנית מספיק". "קיימות מחלוקות בין חברי הוועדה, ואולם כולי תקווה שנשכיל לקדם את המשך תהליך הבחירה כמתחייב מהעומס יוצא הדופן", ציין פוגלמן.
מ"מ נשיא העליון הוסיף: "לאחרונה היינו עדים להדלפות מטעות מדיוני הוועדה שנועדו להטיל דופי במועמדים מסוימים. אין לי צל של ספק שפרסומים מסוג זה, שיש בהם משום הפרה בוטה של כללי השפיטה, לא ירתיעו את שופטי ישראל. הם ימשיכו לעשות עבודתם נאמנה, ללא מורא, ללא משוא פנים ובהתאם לדין".
5 צפייה בגלריה
שר המשפטים יריב לוין. עתירה הוגשה נגדו - בדרישה שיעלה להצבעה בחירת נשיא לעליון
(צילום: דני שם טוב / נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בעקבות הסערה שעוררו טענותיה של סטרוק, שלח פוגלמן מייל לכל השופטים במדינה, שבו ציין: "ביחס לפרסומים שונים מהיום שלפיהם הוועדה לבחירת שופטים נמנעה מקידום מועמדת 'בשל כך שהיא אינה לאומנית מספיק', אבקש להזכיר כי כלל 15 לכללי השפיטה קובע סודיות על האמור בדיוני הוועדה ומשכך לא ניתן להתייחס לדברים שנטען כי נאמרו".
בצל האיום של לוין, השופטת תדמור-זמיר אכן לא קודמה, אך בסופו של דבר התקיימה הצבעה - ולראשונה בממשלה הנוכחית מונו שופטים. בישיבתה בשבוע שעבר הוחלט בוועדה על מינוי 18 שופטים, והיום מונו 14 שופטים נוספים לבתי המשפט המחוזיים והשלום - בעיקר במחוזות חיפה והצפון.
גם לפסק הדין ההיסטורי שפסל את התיקון לחוק היסוד שביטל את עילת הסבירות, התייחס פוגלמן בכנס. "פסק הדין נוגע לשמירה על עצמאותה של מערכת אכיפת החוק. הוא משמש לבנה חשובה נוספת במפעל החוקתי של מדינת ישראל", אמר. "עם זאת, במפעל החוקה הישראלית חסרה עדיין אבן פינה מרכזית בדמותו של חוק-יסוד: החקיקה, אשר יעגן את 'כללי המשחק' החוקתיים".
5 צפייה בגלריה
"רוב מכריע של השופטים קבעו כי סמכות הכנסת אינה בלתי מוגבלת". דיון בבג"ץ על החוק לביטול עילת הסבירות
(צילום: AFP/DEBBIE HILL / POOL)
5 צפייה בגלריה
"מחלוקת עשויה לגלם הזדמנות לאתגר ולהפרות את השיח הציבורי". נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות, הערב
(צילום: עידו ארז)
עוד אמר פוגלמן כי "בפסק הדין התקדימי קבע רוב מכריע של 12 שופטי בית המשפט העליון כי סמכותה המכוננת של הכנסת אינה בלתי מוגבלת, וכי בית המשפט העליון מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד. חלק משופטי הרוב שמצאו לפסול את החוק , הזכירו בנימוקיהם את החשיבות שבשמירה על שירות ציבורי מקצועי ומסור, ועל התפקיד החשוב שממלאת הביקורת השיפוטית בהקשר זה. חסימת הביקורת השיפוטית על מינויים בשירות הציבורי – כך הודגש בפסק הדין – משמעה פתיחת פתח רחב לפוליטיזציה ולפגיעה באופיו המקצועי של השירות הציבורי בישראל".
בהמשך, טען פוגלמן כי השנה האחרונה הציבה בפני מדינת ישראל כולה, ובכלל זאת בפני הרשות השופטת, אתגרים יוצאי דופן שיורדים לשורש זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. "השיח הציבורי בתקופה זו היה ער, גועש, ומן המקוטבים שידענו כאן במדינה. מחלוקת, אפילו מחלוקת עמוקה, עשויה לגלם הזדמנות לאתגר, לפתח ולהפרות את השיח הציבורי", אמר.
