"אנחנו כל יום קמים ל'הותר לפרסום' המזעזע הזה, ואני תוהה לעצמי איך ב-2023 אנחנו עדיין נלחמים?" - כך אומרת היום ל-ynet live ירדן גונן, אחותה של רומי שנחטפה לעזה בשבת השחורה ב-7 באוקטובר. ירדן התראיינה יחד עם אלה בן עמי, שאימה רז חזרה מהשבי לאחר 57 ימים ואביה אוהד עדיין חטוף.
ירדן גונן ואלה בן עמי

2 צפייה בגלריה
ירדן גונן, אחותה של רוני גונן בכיכר החטופים
ירדן גונן, אחותה של רוני גונן בכיכר החטופים
"כל עוד הם לא כאן אז לא עשינו מספיק". ירדן גונן
(צילום: נמרוד גליקמן)
צה"ל מתקדם בעזה ומרחיב את השטחים שהוא כובש ומטהר. זה יותר מדאיג? יותר מעודד? "אני מרגישה שכל השיח סביב המלחמה מלחיץ את המשפחות. כולנו מאמינים בזה שאנחנו צריכים להקים פה עתיד טוב יותר, ללא ממ"דים, באף קיבוץ ובאף יישוב ובאף עיר", אומרת ירדן. "אנחנו שומעים את החטופות שהשתחררו, אנחנו גם רואים את החיילים שלנו, מעמיקים את המלחמה, מה זה אומר עליהם? בתור אחת שיש לה מלא חברים בתוך עזה, מלא חברים שומרים בצפון, הבן זוג שלי בתוך עזה - מפחיד אותי גם על החיים שלהם".
ירדן גונן, אחותה של רומי שנחטפה לעזה, ואלה בן עמי, שאימה רז חזרה מהשבי ואביה עדיין חטוף, מחו ב-ynet live: "אין שום מקום לפוליטיזציה בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, לא בסיטואציה המלחמתית-צבאית ולא בסיטואציה המדינית. לא על חשבון החיילים, לא הסדירים ולא המילואימניקים, ולא על חשבון החטופים. ההזמנה לכנסת הייתה מאוד מכבדת, באמת עלו שרים ודיברו, עלו ח"כים ודיברו, וזה לא דבר שהיה להם חובה לעשות. ויחד עם זה, ברור שאנחנו במלחמה והם רוצים להשיג את היעדים הצבאיים שלהם, ופוליטיקה אני לא נכנסת לזה בכלל.
"הם חייבים להבין, ומרגיש לי שבעצם בהזמנה הזאת הם קצת הבינו, שחייבים להפעיל גם לחץ מדיני במקביל ללחץ הצבאי שהם מפעילים. אני מסכימה באמת עם ירדן, שאותי מכל הדברים זה הכי מפחיד והכי מכעיס שחיילים ממשיכים להיהרג שם, וכל בוקר אנחנו שומעים על עוד חיילים שנהרגים שם, אז אולי הלחץ הצבאי הוא לא..."
משפחות החטופים מפגינות במליאת הכנסת

"אנחנו כאן כדי להמשיך להזכיר את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה", הוסיפה ירדן, "כי בתוך המצב המלחמתי יש הרבה מאוד עם מה להתעסק, כל מה שדיברתם עליו לפני כן, הלחימה בגבול הצפון, הלחימה המתרחבת בתוך עזה, המלחמה של איראן מאיימת עלינו, יש כל כך הרבה נדבכים שצריך להתעסק בהם מבחינת מקבלי ההחלטות, אף אחד ואחת מאיתנו לא חושבים שהם אומרים: אה, החטופים יחזרו, שמים את זה בצד. אנחנו בטוחים, אני יודעת, רק אתמול הייתה להם ישיבה, היום בערב יש להם ישיבה, הם כל הזמן חגים סביב האירוע הזה, הם מתעסקים איתו לעומקו, לרוחבו, אין לנו ספק במקבלי החלטות".
"שאף אחד לא ינסה להפוך את זה עלינו בבקשה, זו לא הסיטואציה", היא אומרת. "הסיטואציה כאן היא להמשיך להנכיח את זה כדי להחזיר אותם הביתה. ומה שהתחלתי להגיד לפני כן זה שהשרים עצמם מדברים על זה, בתוך הדיון הזה שהיה אתמול במליאה, רובם הגדול ציין את החטופים, ציין אותנו, ציין את העובדה שכל עוד הם לא כאן אז לא עשינו מספיק".
"אין שום מקום לפוליטיזציה בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, לא בסיטואציה המלחמתית-צבאית ולא בסיטואציה המדינית"
יש ניסיון אולי לייצר איזו פוליטיקה שהלוחמים הם אנשי ימין ומשפחות החטופים הם כאילו אנשי שמאל, חברו לגורמי שמאל. יש איזה ניסיון כזה? "מי שמנסה לעשות עלינו פוליטיזציה, או על הסיטואציה הזאת, האשמה כולה אצלו. אין שום מקום לפוליטיזציה בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, לא בסיטואציה המלחמתית-צבאית ולא בסיטואציה המדינית. לא על חשבון החיילים, לא הסדירים ולא המילואימניקים, ולא על חשבון החטופים. למה? החמאס עשה הבדלה בין מי שהוא הולך לרצוח, לטבוח או לחטוף?"
2 צפייה בגלריה
אלה בן עמי
אלה בן עמי
"מאז שכל החטופים חזרו, העדויות שלהם מטרידות" - אלה בן עמי שאביה עדיין בשבי
(צילום: אייל רדושיצקי)
"אף אחד לא עשה הבדלה, ועל כן משפחות החטופים מייצגות מיני-ישראל, משפחות החיילים מייצגות מיני-ישראל. במקרה הנוכחי אני שייכת לשתיהן: בן הזוג שלי במילואים כבר מהדקה הראשונה בערך, הערתי אותו בשמונה וחצי בבוקר באותה שבת, ובתשע הוא כבר היה בדרך מהצפון לדרום. ומצד שני יש לי את אחותי ששם, הם לא חסו על אף אחד, זה בסדר שיהיו ויכוחים, זה בסדר שיהיו אי הסכמות ולהיפך, זה אפילו נדרש, אנחנו לא צריכים לגרום ולהכריח את אף אחד לחשוב אחד לאחד כמונו, כי אנחנו... זה מושך לכיוון דיקטטורה, וזה לא סוג המדינה שאנחנו חיים בה, ואנחנו גם לא נרצה לחיות במדינה כזאת".
אלה, אמא שלך בעצם חזרה מן השבי ואבא שלך עדיין שם. מתי היית יותר מודאגת, כששניהם היו שם ולא ידעת מה עבר על אמא או היום, כשאמא חזרה ואת מבינה בעצם מה עובר על החטופים שנמצאים שם? "אני חושבת שזה לא רק בהקשר לאמא, אני חושבת שמאז שכל החטופים חזרו, העדויות שלהם מטרידות ומזעזעות, ורק מצליחות להעביר את המסר שנגמר לנו הזמן פי מאה ממה שאנחנו הספקנו להעביר אותו לפני שהם חזרו. בתור משפחות החטופים שלא באמת ידעו מה הולך שם, עכשיו אנחנו גם מודעים ושומעים שאין אוכל ואין מים, ואנשים נחנקים שם בתוך המנהרות, וזה הרבה יותר מטריד ממקודם, זה הרבה יותר מדאיג, וזה שהם יצאו והם מעבירים את המסר הזה עכשיו לעולם, זה רק מחדד יותר כמה חייבים לשחרר את כולם ועכשיו, ובאמת לענות על השאלה שלך באופן ספציפי, אני הרבה יותר מודאגת מאז ששמעתי את העדויות, לגמרי".