בצה"ל הדגישו היום כי בשבועיים שבין 7 באוקטובר לתחילת הכניסה הראשונה של חטיבות צה"ל לרצועה היו מתנגדים רבים, ולא רק בדרג הצבאי, לתמרון היבשתי נגד חמאס. "על כל אחד שתמך בתמרון היה אחד שהתנגד לו, אבל מי שהכין והכיר את הכוחות הקרקעיים של צה"ל לא הופתע מההצלחה של הלוחמים, מהיכולות שלהם", אמרו.
צפו באימוני כוחות היבשה - ובהפעלת רחפנים בגזרות הלחימה
(צילום: דובר צה"ל )
"ברור שבהתחלה זה היה יותר לאט, כי היינו צריכים ללמוד תוך כדי את השטח, את האויב והדרכים להגיע למה שהוא היום: ארגון טרור מוכרע ללא היכולות המרכזיות שהיו לפני המלחמה, כולל בהיבט הרקטות", הוסיפו בצה"ל. "צריך לזכור שהצבא לא תמרן קרוב ל-17 שנים עד למלחמה הזו ויש כוחות, כמו אוגדה 252 שפעלה ברצועה, שלא תמרנו מאז מלחמת לבנון הראשונה". הם ציינו את הקשיים בתחילת הלחימה בעזה: "אז היה לנו קושי לאתר ולהשמיד מחבלים רבים שהסתתרו במבנים, היום זה קורה כל יום. בהתחלה חשבנו שרק נסתום פירים ונתקדם, היום הלוחמים מתמרנים בתוך מנהרות".
יחד עם זאת, צה"ל בפרט והממשלה בכלל לא עמדו עד כה באף אחד מיעדי המלחמה הרשמיים שקבע הקבינט: השבת החטופים משבי חמאס ומיטוט יכולותיו השלטוניות והצבאיות. "צה"ל יכול ומצליח לפרק את חמאס מבחינה צבאית, אבל הצבא לא יודע לכונן שלטון אחר", אמרו היום בצה"ל.
מבחינת זרוע היבשה, הדבר שהכי נחוץ לכוחות בתום שנה וחודשיים של לחימה ארוכה, הוא גדודי הנדסה קרבית, וכבר בימים אלו מקימים בצבא גדוד סדיר חדש כזה. אך במקביל, גם ממתינים לכ-132 דחפורי D9 שנרכשו מארה"ב, ובמחלקת המדינה בוושינגטון מעכבת את שליחתם לארץ, כפי שנחשף ב-ynet, כחלק מאמברגו הנשק הלא-פורמלי שמטיל ממשל ביידן על ישראל. בנוסף, גם יחידת יהל"ם למשימות הנדסיות מיוחדות, שכבר שולשה מאז מבצע צוק איתן, צפויה לגדול.
הגנה מרחבית, ואווירית-טקטית: הגדודים החדשים
לאורך חודשי הלחימה, הצליחו בזרוע היבשה להוסיף לכוחות לא פחות מ-100 כלים הנדסיים חדשים, בעיקר מחברות אזרחיות ומרכש מקומי. בזרוע היבשה צפויים לצרף כוחות חדשים גם לגדודי הגנה מרחבית שיוקמו כחלק מהתוכנית בצבא לעבות את הגבולות בכוחות נוספים, כלקח מ-7 באוקטובר.
בנוסף, מתכוונים בצבא להקים גדוד הגנה אווירית טקטית, באופן שיאפשר הגנה מאיומים כרחפנים וכטב"מים על כוחות מתמרנים מתוך המסגרת החטיבתית עצמה, וללא תלות בחיל האוויר. "זרוע היבשה חייבת באופן כללי להפחית את התלות בחיל האוויר, גם לטובתו, כדי שיתמקד במשאביו לתקוף ולפעול במדינות המעגל השלישי כאיראן ותימן. לכן צריך להביא יותר אש ואמצעים ללוחמים בקצה", אמרו בצה"ל. בצבא מתכוונים להפוך שתי חטיבות, כנראה מילואים, למשוריינות בנגמ"ש הנמ"ר. "יש חטיבות שריון שלא הגיעו מוכנות למלחמה, כי כך הכנו אותן", הודו בצה"ל. "סגרנו פערים, אבל יש עוד עבודה רבה".
בזרוע היבשה סיכמו בסיפוק את רוח הלחימה של הלוחמים, שמצליחים - בקושי לא מבוטל - להמשיך להירתם למשימה, בעיקר מקרב כוחות המילואים: "בתחילת המלחמה הצגנו מחקרים מצבאות זרים שבהם הורגשה חולשה ברוח של החיילים אחרי 33 ימי מלחמה וצורך להוציאם. אצלנו זה לא קרה, ההפך".
6 צפייה בגלריה
"בצבאות זרים הורגשה חולשה ברוח אחרי 33 ימי מלחמה - אצלנו לא". לוחמים בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
בזרוע מנו גם פערים וחולשות שעדיין לא נסגרו: תקשורת רשת חלקית בין מפקדות לחפ"קים; רציפות תפקודית מבצעית שקרסה ברגע המבחן של 7 באוקטובר, כאשר חמ"לי אוגדת עזה הושבתו במשך שעות; לוחמים שאינם מצוידים מספיק באמצעי אש, ולכן נדרשים לחיפוי מהאוויר; ואחת הבעיות המרכזיות: הניוד המבצעי של צה"ל, שנשען על "האמרים" מיושנים ולא ריאליים למשימה זו, משאיות שהוסבו להעברת חיילים - ומעט מדי של נגמ"שים. בצה"ל הודו שקצב ההצטיידות בנושא זה נמוך, לצד בשורה מבחינת כוח האדם, לפחות בתחום הקריטי בלחימה - בקרוב יגויסו חיילות ראשונות ליחידת הניוד של הצנחנים, כחלק מהניסיון לשלב יותר לוחמות בצבא.
טילים איראניים ומנהרות: המלחמה הבאה
כחלק מסיכום המלחמה, בכירים בצה"ל כבר משרטטים את דפוסי המלחמה הבאה להערכתם: "פישוק" אסטרטגי רב-זירתי נגד ישראל, באופן שיפותח וישוכלל בהיבט התיאום בין חמאס, חיזבאללה ואיראן; יותר ירי של טילים קרקעיים שלא מצריכים קו ראייה ישיר, כמו ה"אלמאס" של חיזבאללה שאיראן מייצרת; המשך התבססות על מנהרות שהוכיחו עצמן מאוד, בעיקר בעזה, מנהרות חדשות, או כאלו שייחפרו מחדש.
"ההתעצמות הקרובה של צה"ל מחדש צריכה להיות על בסיס יכולות שיאפשרו הכרעה מהירה במלחמה קצרה, בשטח האויב, באמצעות מילוי יכולות שחסרות לצבא היבשה", אמרו. עד אז, בזרוע היבשה מציינים כי רכשו לכוחות האיסוף הקרבי מתחילת המלחמה כ-15 אלף רחפנים חדשים ולא בתרומות; 23 אלף רובי M4 חדשים; 10 אלף אמצעי ראיית לילה חדשים ללוחמים; 22 אלף כוונות מתקדמות לנשקי החיילים, 30 אלף קסדות טקטיות, 150 אלף פלטות למיגון קרמי, 4,000 וסטים חדשים ללוחמי השריון ועוד.
זרוע היבשה במספרים
בנוסף, צה"ל הציג היום נתונים שמעידים על גודלו של זרוע היבשה, המרכזי והגדול בצה"ל: 19 אלף אנשי קבע, 4,500 אזרחים עובדי צה"ל, 230 אלף חיילי מילואים, 133 אלף חלפים, מעל 10 אלף כלים משוריינים (שגמעו בשנה האחרונה מעל למיליון ק"מ), 27 בסיסי ימ"ח ו-571 סוגי תחמושת. זרוע היבשה הזרימה גם לכוחות לאורך חודשי הלחימה 17 נגמ"שי איתן, 27 טנקים חדשים, 500 מצלמות היקפיות לכלים המשוריינים, 28 נמ"רים, 2,000 פצמ"רים מדויקים מסוג "עוקץ פלדה", 15 אלף משגרי כתף ועוד.
בתוך כך, ציינו בצה"ל כי הוחלט להעביר את התצפיתניות לחמ"לים אחוריים ולא במוצבים בקו הגבול, באוגדת עזה ובאוגדת הגליל. החמ"לים הללו יהיו באזור הגזרתי אך במרחק בטוח יותר, כפי שדיווחנו לראשונה בחודשים האחרונים וכלקח מ-7 באוקטובר. בזרוע היבשה גיבשו תוכנית שלמה לחיזוק מעמדה של התצפיתנית, וכבר בקרוב הן יקבלו גם נשקי M16 באופן קבוע.
המעבר לחמ"לים אחוריים יקרה באופן מדורג בשנים הקרובות, כחלק מהתוכנית הרב-שנתית החדשה שאמורה לצאת לדרך בינואר. באשר לגיוס חרדים, מקווים בצה"ל שסך המאמצים - מהמשך השיחות עם רבנים בכירים, דרך צווי הגיוס שיצאו לצעירים חרדים, ועד למאמצי ההסברה וההתאמה - יישאו פרי, ואכן יגיעו צעירים חרדים לחטיבה החרדית החדשה שהוקמה ובסיס ההכשרה שלה יהיה "תבץ" שבבקעה. "אנחנו בפער כוח אדם של 12 אלף לוחמים, ובמינוס של 1,200 חיילים תומכי לחימה. שירות החובה חייב להיות מוארך בחזרה לשלוש שנים", ציינו בצה"ל, ולצד זאת אמרו כי בינתיים אחוזי המוטיבציה לשירות קרבי עדיין גבוהים, סביב 100% בחילות השונים במחזור אוגוסט האחרון.
