בערב יום השואה, כשברקע האיומים על בני משפחתו וקמפיין ההשמצה הנרחב נגדו, התייצב ראש הממשלה נפתלי בנט בטקס ביד ושם ונשא נאום בעד הצורך באחדות. "אחיי ואחיותיי", פתח בביטוי חביב עליו, "אסור, פשוט אסור לנו, לאפשר לאותו גן מסוכן של פלגנות לפרק את ישראל מבפנים. כל בית שבונים, כל תינוק שנולד, כל חברה שקמה, כל צעד שאנו דורכים בנחלי ארצנו, כל שיר שנכתב, כל חסד שנעשה בין אדם לחברו, הוא לבנה בבניין המפואר הזה שנקרא מדינת ישראל".
דברים יפים וראויים, אבל בנט אינו עוד פוליטיקאי. במשך שנים הוא טבל בהנאה בפלגנות ודה-לגיטימציה. והוא לא רק אמר, הוא גם עשה. בתלמוד נכתב כי "מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין". לבנט חטאים רבים בתחום, ואם הוא באמת חזר בתשובה, אז שיפעל לתקן את הנזקים שעשה.
ראש הממשלה יכול להתחיל בלהכות על חטא על כך שלא יצא נגד קמפיין השתולים שהוביל יועצו ומקורבו משה קלוגהפט, שפעל לסמן פעילי זכויות אדם כבוגדים. כשיצא הקמפיין בנט שתק - עד שחבריו ב"אם תרצו" הלכו צעד אחד רחוק מדי מבחינתו ויצאו נגד אמנים. אנשי תרבות, כנראה, בניגוד לפעילי זכויות אדם, הם אחים ואחיות.
הוא יכול לבקש סליחה מאנשי הקרן החדשה לישראל - שאותם הגדיר בפירוש כ"לא אחים שלו" - והחרים כנס של הקרן כי היא אינה סבורה שיש לאפשר לחיילי צה"ל לפעול באופן בלתי חוקי. על הדרך הוא יכול גם לומר שטעה באופן שהתייחס לארגוני זכויות אדם כמו "בצלם" ו"עדאלה", רק כי לא אהב את "השיר שכתבו".
מומלץ לבנט החדש לנסוע לחנות ספרים הסמוכה לביתו ברעננה, ושם לעמוד עם הסופרת-האחות דורית רביניאן, ומול המצלמות להודות שטעה כשהחרים את ספרה "גדר חיה"
אבל לא די בבקשת סליחה. בכל זאת, מדובר בראש ממשלה. היית מצפה מהאח בנט שיודיע עם שובה של הכנסת מפגרה על כוונתו לבטל את חוק העמותות, זה שנועד לסמן "אחים" ו"אחיות" בשל התנגדותם לפעילות הממשלה בשטחים, ולגרום לדה-לגיטימציה ציבורית שלהם – וזאת הרי הייתה מטרת קמפיין השתולים.
ראוי גם שראש הממשלה בנט יפעל לתקן את מעשיו של שר החינוך נפתלי. כמי שמתנגד לפלגנות, ראוי שיפרסם הודעה לתקשורת, יחד עם ראש הממשלה החליפי, שבו הם מודיעים על ביטול חוק שוברים שתיקה, זה שנועד למנוע מבנינו ובנותינו לשמוע מה יש לאחים שבנט פחות מחבב לומר.
לאחר מכן צריך ראש הממשלה - שנכווה מהשיח הרעיל שבו לקח בעבר חלק בשמחה - לזמן ישיבה פתוחה לתקשורת עם ראשי האוניברסיטאות, שבה יודיע שטעה כשניסה לכפות על האקדמיה קוד אתי שנועד אך ורק להטיל אימה על מרצים שנתפסו בעיניו ובעיני חבר מרעיו בימין המקרתיסטי כשמאלנים. הגן הזה של הפלגנות מסוכן.
נפתלי בנט ביד ושם בערב יום השואה
(צילום: מזמור הפקות)
לאחר הישיבה הייתי ממליץ לבנט החדש לנסוע לחנות ספרים הסמוכה לביתו ברעננה, ושם לעמוד יחד עם הסופרת-האחות דורית רביניאן, ומול המצלמות יודה שטעה כשהחרים את ספרה "גדר חיה". ושלא ישכח לחייך למצלמות כאשר הוא קונה עותק (מכספו הפרטי).
למחרת, ראוי שהאח של כולנו יפרסם פוסט (במו ידיו, לא באמצעות הסטודנט) שבו יתנצל בפני האגודה לזכויות האזרח על כך שמסיבות פוליטיות הורה "לקיים בדיקה מעמיקה" של ארגון זכויות האדם הגדול והוותיק בישראל, ויבקש להשתתף באחד מהכנסים שהאגודה עורכת לציון 50 שנה להקמתה. הוא הרי אינו מוכן לתת יד לפירוק ישראל מבפנים, בניגוד לימים בהם ביטל כנס משותף של משרד החינוך והאגודה.
גלעד גרוסמןיורם להמןלאחר שיסיים לכפר על מעשיו כשר חינוך, ראוי שראש הממשלה הבונה ישיר מבט לשר הביטחון ההורס, ויודה שכשהורה להוציא צווי הרחקה מהגדה המערבית נגד פעילי שמאל, הוא לא עשה כל חסד בין אדם וחברו, אלא רק פילג עבור הבייס הפוליטי שלו.
מסע ההשמצה המכוער שבנט עובר כיום (להבדיל מהאיומים הפליליים על חיי בני משפחתו) הוא תוצאה של מדיניות ושיח שראש הממשלה וסביבתו הקרובה קידמו במשך שנים. אז, משום מה, זה פחות הפריע לו. ההבדל הגדול בין בנט לאחרים שנכוו, הוא שביכולתו לעשות משהו בנידון. אז אחי ראש הממשלה, דונט טוק דה טוק – ווק דה ווק. אחרת, אין באמת שום משמעות לנאומו היפה.
- גלעד גרוסמן הוא פעיל זכויות אדם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
