בליכוד נערכים ל"דד-ליין" שהציב יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שצפוי להודיע מחר (שבת) על פרישה מהממשלה - ומתכננים להציע את מקומו של גנץ בקבינט המלחמה ליו"ר הימין הממלכתי גדעון סער. לסער הוצע כבר לשמש כמזומן קבוע לקבינט המלחמה - בזמן כהונתו של גנץ, אך הוא דרש חברות מלאה בקבינט.
היום בצהריים הודיע גנץ רשמית כי ימסור את הצהרתו מחר ב-20:40 בכפר המכבייה, ביום האחרון לדדליין שהציב. ייתכן שראש הממשלה בנימין נתניהו ימסור הצהרה אחריו. גנץ הודיע זאת לאחר פגישה עם שרת החוץ של גרמניה אנאלנה בארבוק, שעשויה להיות פגישתו האחרונה בקדנציה הזו כשר - אם אכן יפרוש כצפוי מהממשלה. בפגישה גנץ הדגיש בפני שרת החוץ את החשיבות בהפעלת לחץ מצד הקהילה הבינלאומית על חמאס, כדי להביא למתווה להשבת החטופים.
"עד 8 ביוני": נאום ה"דד-ליין" של גנץ, בחודש שעבר
(צילום: לע"מ )
גנץ ציין בנוסף כי התוקפנות של חיזבאללה מערערת את היציבות האזורית והדגיש כי "אם לא נצליח יחד עם הקהילה הבינלאומית להבטיח את הסרת האיום על יישובי הצפון בפתרון מדיני, ישראל לא תהסס לפעול בכוח כדי להגן על אזרחיה ולהחזיר את תושבי הצפון הביתה בביטחון".
בתוך כך, לאחר ישיבת קבינט המלחמה שלשום, שאל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את גנץ מדוע הוא פורש. גנץ השיב כי הסיבה היא ירידת ההשפעה שלו על קבלת ההחלטות.
הפרישה הצפויה של גנץ מהממשלה צפויה מחר, כשלושה שבועות לאחר שהציב אולטימטום לנתניהו - כשדרש ממנו לאשר תוכנית אסטרטגית לניהול המלחמה - ולא יפרוש מהממשלה שהוקמה ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. יממה לפני התאריך שהזכיר גנץ, 8 ביוני, עושה רושם שהוא בדרך החוצה מהממשלה - אלא אם תקרה דרמה של הרגע האחרון בנוגע למגעים לעסקת חטופים.
אתמול התכנסה סיעת המחנה הממלכתי לישיבה לקראת הצעד - שעליו עשוי גנץ להודיע ממש עם פקיעת האולטימטום - במוצאי שבת. בסביבת גנץ היו שאמרו אתמול שאם חמאס ישיב בחיוב להצעה, יהיה זה נכון לעכב את הפרישה משום שיציאה מהממשלה תעביר את כובד המשקל בניהול האירוע מקבינט המלחמה המצומצם אל הקבינט המדיני המורחב. בקבינט הזה ייתנו את הטון השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שמתנגדים בתוקף לעסקה וכבר איימו לפרק את הממשלה לחלוטין. אבל מעשית, נראה שחמאס לא מתכוון להשיב בחיוב, לפחות לא בקרוב.
בנאום האולטימטום שלו, הציב השר גנץ שישה יעדים שהוא דורש לכלול בתוכנית האסטרטגית - שככל שידוע עד כה, וממה שעלה מתגובת הליכוד באותו יום - כלל לא גובשה. הדרישות של גנץ התחילו בחטופים ברצועת עזה, המשיכו בעתיד הרצועה ו"היום שאחרי", עסקו גם בצפון ובנורמליזציה, והסתיימו בחוק הגיוס. אלה הדרישות של גנץ - ומה שקרה מאז:
"השבת חטופינו הביתה"
היעד הראשון שפירט יו"ר המחנה הממלכתי בנאומו היה השבת החטופים הביתה. מאז, חולצו אמנם שבע גופות חטופים במהלך המבצע בג'באליה. ישראל, מצידה, הניחה לפי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עסקה לשחרור החטופים - אך חמאס דורש את הפסקת המלחמה כעובדה, וראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להתחמק.
הנשיא ביידן, נזכיר, אמר כי השלב השני בעסקה אכן כולל את הפסקת המלחמה - במסגרת מה שהגדיר כ"הפסקת העוינות לתמיד". יחד עם זאת, ראש הממשלה נתניהו טען השבוע כי ביידן לא דייק בעסקה שהציג בנאומו הדרמטי ביום שישי האחרון - ואמר כי ישראל לא תפסיק את המלחמה עד שתשיג את היעדים שלה.
"מיטוט חמאס, פירוז הרצועה והבטחת שליטה ביטחונית"
בנוגע לסוגיה הזו, גנץ ונתניהו דווקא לא חלוקים. גם ראש הממשלה וגם השר ויו"ר המחנה הממלכתי סבורים שעל ישראל לשלוט ביטחונית ברצועה, לפרז אותה ולמוטט את שלטון החמאס.
בכירים ישראלים ואמריקנים אמרו אתמול לסוכנות הידיעות רויטרס כי חמאס איבד כמחצית מכוחותיו בשמונת חודשי המלחמה. לפי שלושה בכירים בארה"ב הבקיאים בנעשה בשדה הקרב, חמאס מחזיק כעת בין 9,000 ל-12,000 פעילים. לפי ההערכות האמריקניות, היו לו כ-25 אלף פעילים לפני המלחמה.
לטענת הגורמים, חמאס מסתמך כעת בעיקר על טקטיקות של "פגע וברח", שעלולות להמשיך את התנגדותו הצבאית במשך חודשים ארוכים. פרק זמן ממושך מסוג זה זכה להדהוד על-ידי ראש המל"ל צחי הנגבי, שאמר בשבוע שעבר שהלחימה ברצועה עשויה להימשך לפחות עד לסוף השנה.
הקמת מינהלת אזרחית לרצועה
מאז הנאום של גנץ, נתניהו לא התייחס לדרישתו להקים מנהלת אמריקנית-אירופית-ערבית-פלסטינית שתנהל אזרחית את רצועת עזה ותניח בסיס לחלופה עתידית שאינה חמאס, אבל גם אינה אבו מאזן. שר הביטחון יואב גלנט אמר ביום ראשון האחרון כי "בכל תהליך סיום של המלחמה לא נקבל את שלטון החמאס. אנחנו מקדמים חלופה שלטונית לחמאס במסגרתה נבודד אזורים, נוציא את אנשי החמאס ונכניס כוחות אחרים שיאפשרו שלטון אחר".
הוויכוח סביב "היום שאחרי" מתנהל גם עם חבר אחר במחנה הממלכתי - גדי איזנקוט - שאמר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי ההישגים הצבאיים לא מיתרגמים בשלב זה להישג אסטרטגי. איזנקוט גרס כי ללא חלופה שלטונית לחמאס לא ניתן יהיה להתקדם, וכי זו צריכה להיות קואליציה אזורית בינלאומית עם דומיננטיות מצרית, אך קידום חלופה זו מותנה בעוצמת הפגיעה בחמאס. לדבריו, הקבינט המצומצם מאוחד סביב ההתנגדות לממשל צבאי בעזה והקמת יישובים שם.
החזרת תושבי הצפון עד 1/9 ושיקום הנגב
ראשי הרשויות בצפון דורשים ודאות מקבינט המלחמה לאורך כל הלחימה מול חיזבאללה. השר גנץ, שהציב את 1 בספטמבר - פתיחת שנת הלימודים - כמועד שבו יצטרכו התושבים לחזור בין אם אחרי מהלך צבאי או בין אם בהסכם דיפלומטי, ככל הידוע, לא קיבל גושפנקא למועד הזה.
מאז נאומו של גנץ החריף המצב בצפון - והגיע עד כדי איומים ממשיים של ישראל לצאת למלחמה בחיזבאללה. השבוע אמר נתניהו בביקור בקריית שמונה כי "מי שחושב שהוא יפגע בנו ואנחנו נשב בחיבוק ידיים טועה טעות גדולה. אנחנו ערוכים לפעולה מאוד עצימה בצפון. בדרך זו או בדרך אחרת אנחנו נחזיר את הביטחון לצפון", אך לא נקב בתאריך. נתניהו טען לאורך הדרך כי אין בכוונתו לחשוף את הפעולות של ישראל, כפי שהתבטא באחת הפגישות עם ראשי הרשויות בצפון בחודש שעבר: "לא אגיד לחיזבאללה מה נעשה ומתי".
בכל הנוגע לשיקום הנגב המערבי, בקרב תושבי העוטף גובר החשש מהתקריות הביטחוניות על הגדר, בהן ניסיון חדירת המחבלים מרצועת עזה אתמול, במהלכו נהרג הגשש רס"ב זייד מזאריב ז"ל. התקרית הקשה הגיעה בעיצומו של התהליך בעידוד המדינה והצבא של החזרת התושבים לבתיהם, בטענה כי אין מניעה ביטחונית שהתושבים יחזרו לבתיהם.
בעוד ארבעה שבועות תחדל המדינה לממן את שהותם של תושבי חלק מהיישובים בעוטף עזה – והם יידרשו לשוב לבתיהם. יחד איתם גם צפויים לחזור עוד 2,100 תושבים משדרות ששוהים במלונות ועוד אלפים שנמצאים בפתרונות דיור אחרים ושכירויות. על רקע החששות, שורה של יישובים שאמורים לשוב הביתה בשבוע הראשון של חודש יולי מבקשים מהמדינה להאריך בעוד כמה חודשים את השהות במימונה.
נורמליזציה וברית נגד איראן
בזמן שסעודיה דורשת הפסקת אש בעזה ונתיב למדינה פלסטינית, בארה"ב הביעו בשבועות האחרונים פסימיות כבדה בנוגע ליכולתה של ישראל להתחייב לכך. היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, אמר בשיחותיו בישראל כי הוא מאוכזב מאוד ממה ששמע, ואף התבטא בחריפות נגד ראש הממשלה: "עם ביבי לא תהיה נורמליזציה עם סעודיה", אמר.
בארה"ב אף מאמינים שהסכם עם סעודיה יכול "לסדר את כל הזירות" - כולל האיום של צווי המעצר בבית הדין בהאג - מתוך הערכה שלא יעמידו לדין ראש ממשלה שנמצא באמצע תהליך מדיני-היסטורי. סאליבן אמר שנתניהו מוותר על כך כי הוא פוחד מבן גביר - ולא מבין אותו - כך שמהדברים של הבכירים בארה"ב עולה שנורמליזציה, שיכולה גם להביא לברית אזורית רחבה נגד איראן, לא על הפרק.
לאמץ מתווה שירות שוויוני
בעוד שבג"ץ התכנס בתחילת השבוע, בהרכב של תשעה שופטים, לדיון שארך שבע שעות וחצי בעתירות הדורשות לחייב לגייס את תלמידי הישיבות, הממשלה ממשיכה לקדם את חוק הפטור מגיוס, שהוצע על-ידי גנץ בכנסת הקודמת ולפיו יגויסו רק כמה עשרות חרדים על פני חמש שנים.
זאת, למרות התנגדות גנץ, הייעוץ המשפטי ואף חברי כנסת מהליכוד. גם גלנט הדגיש בחודש שעבר כי ללא תמיכה של כל מפלגות קואליציית החירום, הוא לא יוכל להצביע בעד חוק הגיוס.
פורסם לראשונה: 11:30, 07.06.24
