אף שהקיץ מסמל על פי רוב חופש, הנאה ושמש, יש מי שהעונה הזאת הופכת בשבילו לסיבה לדאגה, שכן נמצא קשר בין מזג אוויר חם לבין התנהגויות אלימות ועוינות - בעיקר בנוגע לאלימות בתוך המשפחה ואלימות נגד נשים.
מה ההסבר לעלייה ברמת האלימות כשמזג האוויר מתחמם? לאחר שנשללו השערות כמו עלייה בקצב הלב, ברמות טסטוסטרון גבוהות ובתגובות שונות המשפיעות על מערכת העצבים הסימפתטית, מצאו החוקרים קולס, פלאטו וקוטסדם (2015) שיש השפעה ישירה של החום על הורמון הקורטיזול, שאחראי למצבי דחק גופניים ונפשיים ומהווה חלק מתגובת הגוף למצבי הישרדות. החום גורם לרמת הקורטיזול לעלות ובתגובה הופכים בני אדם להרבה יותר עצבניים. חום קיצוני, הם גילו, גם מעורר עצבנות ומחשבות תוקפניות, מפחית רגשות חיוביים ומקצין שליליים.
מדובר בתופעה עולמית רחבת היקף: על פי המחקר של השלושה בדרום אפריקה, נשים החיות תחת איום מתמשך של בני הזוג שלהן חשופות לאלימות קשה יותר בקיץ. עוד עולה כי מדינות חמות שרמת האלימות בהן גבוהה עלולות להיות פגיעות במיוחד לתוצאה לא מוערכת של שינויי אקלים.
גם אצל נשים נמצא הורמון הקורטיזול, אבל הן לא מגיבות לחום בדרכים אלימות, ולכך יש כמה סיבות, למשל הרצון שלהן להימנע ממצבים קונפליקטואליים ולמנוע מילדיהן את החשיפה לחיכוכים או לפגיעה
בשנת 2020 מדדו החוקרים סוזנדול, ג'בונהאר, מוחמד ואיישה ממרכז סקרטיאריאט ללימודים מתקדמים (BCAS) בבנגלדש את שכיחות המשקעים והטמפרטורות, ומצאו קשר בין שינוי אקלים ועלייה בטמפרטורות לבין שכיחות האלימות המגדרית במרחב הציבורי והפרטי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
עדויות דומות נצפו במדינות המערב המפותחות: מחקר שנערך במדריד ב-2015 הצביע על קשר בין גלי חום אקלימיים לבין עלייה באלימות מגדרית בין בני זוג, לרבות עלייה במקרי רצח ביום שלאחר גל חום כבד. במקביל נרשמה עלייה בדוחות המשטרה ובקריאות לקווי הסיוע שלושה ימים לאחר התרחשות גל החום. באוסטרליה נמצא שחלה עלייה באלימות במשפחה במהלך שנות בצורת קשות (קריגל, 2020).
תמימות דעים קיימת לגבי משבר האקלים, שצפוי להשפיע על האנושות בכדור הארץ. ד"ר קרני קריגל, חוקרת מאוניברסיטת בר אילן המשמשת ראש צוות סביבה וחברה של משבר האקלים, סבורה כי השפעתו של המשבר צפויה לא רק בהיבט הסביבתי המוכר יותר, כמו המסת הקרחונים, עליה בשריפות הענק, גלי קור או שיטפונות, אלא גם בעלייה באלימות המגדרית. במחקר שערכה השנה היא מצאה שגלי חום, בצורות ואסונות אקלימיים - ששכיחותם עולה עם התגברות משבר האקלים - מעלים את הסיכון של נשים, נערות וילדות להיחשף לאלימות.
מה שמפתיע הוא שגם אצל נשים נמצא הורמון הקורטיזול, אבל הן לא מגיבות לחום בדרכים אלימות, ולכך יש כמה סיבות. הראשונה ביולוגית - רוב הנשים יותר חלשות פיזית ביחס לגברים ולכן אלימות לא נתפסת אצלן כפתרון אפקטיבי. מעבר לכך, נשים חונכו משחר ילדותן לרסן רגשות כעס, ובמקום לנקוט אלימות הן נותבו לבחור במסלולים מעודנים יותר מבחינה תרבותית וחברתית.
ליטל ויינטראובדפנה סרוסילכך יש להוסיף את הרצון של נשים להימנע ממצבים קונפליקטואליים ולמנוע מילדיהן את החשיפה לחיכוכים או לפגיעה. גברים ובנים, לעומת זאת, מקבלים אישורים חברתיים ולגיטימציה לשימוש באלימות כחלק מקובל מהנורמות החברתיות והמבנים הפטריארכליים. לכן, כשהם חשים פגועים, הם יהססו פחות לעשות שימוש בכוח פיזי ובאלימות, גם כאשר מדובר בקרובי משפחה ובאהובים.
מהניסיון הטיפולי עולה כי אכן מקרי האלימות נגד נשים מתרחשים לרוב במצבי דחק, לחץ או ברגעים של איבוד שליטה, ומצבים אלה מחריפים בעונת הקיץ, כשחם, כשלא נוח, ובמצבים לא שגרתיים. גם אם מבינים את הסיבה הזו כגורם לעלייה בשיעור האלימות, אנו מציינות את עליית החום לא כהצדקה לאלימות מגדרית, כי אם במטרה לעורר את נבחרי הציבור ואת גורמי הטיפול והאכיפה לבעיה שמחריפה והולכת ככל שהטמפרטורה בחוץ עולה. על רקע ההתחממות הגלובלית והדיונים המבורכים על משבר האקלים, אין ספק כי מידע זה מעורר דאגה.
- ליטל ויינטראוב היא מנהלת תכניות בעמותת "רוח נשית", המקדמת עצמאות כלכלית ואופק תעסוקתי לנשים נפגעות אלימות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
