על רקע האיומים מצד הסיעות החרדיות, בממשלה הבינו שעליהם להזדרז בנוגע לגיבוש נוסח חוק הגיוס - שייתן פטור לבני הישיבות. מזכיר הממשלה יוסי פוקס קיים אתמול (יום חמישי) ישיבה נוספת של "צוות חוק הגיוס", שבה השתתפו נציגי הסיעות החרדיות, צה"ל, השירות הלאומי-אזרחי, משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד המשפטים.
מטרת הדיונים שנערכים היא להגיע להסכמות לגבי מתווה שמאזן בין צורכי הביטחון והכלכלה, תוך שילוב הציבור החרדי בתעסוקה והקדשת תשומת לב לערך לימוד התורה. פוקס הודיע כי בכוונת הצוות להציג את מתווה הגיוס המלא בשבועות הקרובים.
סוגיית חוק הפטור מגיוס היא דרישה מהותית של המפלגות החרדיות בקואליציה, שכבר הביעו בעבר את נכונותן לפרק ממשלות בגללו, ונראה כי גם הפעם הן לא חוששות לעשות כך. המפלגות החרדיות קראו השבוע לקדם את החוק, וגורמים ביהדות התורה אף דרשו מראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם עם סיום הפגרה בכנסת קודם כל את החוק הזה - ורק לאחר מכן את המשך חקיקת המהפכה המשפטית.
דרישת המפלגות היא להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות הפטורים מגיוס לצה"ל, לנוכח פסיקת בג"ץ משנת 2017 שפסלה את ההסדר שנקבע לצורך כך. לפני כחודש וחצי תמו ההארכות החוזרות ונשנות שהעניק בית המשפט העליון לממשלה לחקיקה בסוגיה, ומאז למעשה חובת הגיוס לא נאכפת על תלמידי הישיבות.
עד שנת 2015, שבה נחקק חוק הגיוס האחרון, קיבלו ממשלות ישראל, כולל הימניות והחרדיות ביותר, את עיקרון השוויון בנטל, והוא בא לידי ביטוי במתווים השונים להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. בכולם נקבעו יעדים שנתיים עולים לגיוס חרדים, כשהמטרה - לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות, גם אם איטית, בדרך לשוויון. אלא שבג"ץ, כמו בניסיונות הקודמים, שוב לא הסתפק בכך, וב-2017 כאמור שופטי העליון פסלו גם את החוק הזה. לכן, הסיעות החרדיות מבקשות כעת להסדיר את הסוגייה אחת ולתמיד - ולהעניק פטור מגיוס לבני הישיבות.
הדיונים בנושא בימים אלו עוסקים בנוסח החוק השנוי במחלוקת, ומציפים לא מעט שאלות ללא תשובה: האם במקום גיוס החרדים יידרשו לקיים שירות לאומי או מסלול התנדבותי אחר? האם גיל הפטור יהיה 22 כפי שמבקש משרד הביטחון או 21 כפי שמבקש משרד האוצר כדי לשלבם במשק? האם יחוקק גם חוק יסוד: לימוד תורה שיעגן זאת כערך עליון? והשאלה המרכזית - האם כדי למנוע פסילה נוספת של החוק בבג"ץ - תחוקק פסקת התגברות ספציפית לחוק זה שתגן עליו מביקורת שיפוטית?
החרדים מצידם דורשים שהחוק יפטור את בני הישיבות כבר מגיל 21, ורוצים שהדבר יעוגן ויהיה חסין מביקורת בג"ץ. עם זאת, במשרד הביטחון רוצים שגיל הפטור יהיה מאוחר כמה שאפשר, 22 או 23, ולצד זה חוק שיקנה זכויות והטבות רבות למי שכן יתגייסו לצבא, כפי שמבקש שר הביטחון יואב גלנט. במשרד מאמינים כי מצב זה יהפוך את צה"ל למעין צבא מקצועי והדבר ייצור שוויון מכיוון הפוך, לפחות למראית עין: המשרתים יתוגמלו היטב, ומי שלא - "יפסיד".
לאחר שיסתיים שלב גיבוש הנוסח, בשאיפה שיגיעו להסכמות בין הסיעות החרדיות, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, יוגש תזכיר חוק להערות הציבור, לאחר מכן הוא צפוי לעבור כמה שינויים נוספים, שאחריהם יגיע לכנסת.
יו"ר הקואליציה אופיר כץ התייחס אתמול לנושא ואמר בריאיון ל-ynet Live כי חוק הפטור מגיוס "יעבור בשלוש קריאות במושב הבא". כץ אישר כי דרישת המפלגות החרדיות למעשה התקבלה: "הסדר הוא כזה - חוק הגיוס ורק אחריו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
"חוק הגיוס זה משהו שבסוף ממשלה צריכה לפתור כי באמת הרבה ממשלות ניסו", אמר כץ. "היו הרבה פסיקות בג"ץ שבעצם התערבו ודרשו לחוקק את הדבר הזה. כן, זה משהו שאנחנו נצטרך לחוקק אותו במושב הבא של הכנסת. אנחנו עדיין לא יודעים איך ייראה החוק, איך הוא ינוסח ומה יהיו המספרים, זה משהו שאנחנו עדיין לא יודעים - אבל החוק יחוקק במושב הבא של הכנסת".
פורסם לראשונה: 22:03, 17.08.23
