מהתמונות הקשות של מה שנותר מחמ"ל התצפיתניות במוצב נחל עוז, קשה להתעלם. הכול שחור, הרוס, מפויח. אתמול (שלישי) הגיעו לחמ"ל הוריהן של התצפיתניות שנרצחו בו ב-7 באוקטובר, לראות במו עיניהם את מה שעד כה רק יכלו לשמוע ולדמיין.
"זה מחזה קשה מאוד לכולנו", אמר אייל אשל, אביה של סמלת רוני אשל ז"ל, תצפיתנית ששירתה במוצב ושגופתה זוהתה רק חודש לאחר הטבח. "הבנות היו שם ככה משש וחצי בבוקר, ובמשך שש שעות איש לא הגיע לחלץ אותן, לעזור להן. זה לא נתפס".
הביקור, בליווי גורמי צה"ל וחיל הגנת הגבולות, עורר סערת רגשות גדולה. "ההורים מיררו בבכי", מתאר אשל, "ראינו את העמדות של הבנות. מה שהיה פעם חמ"ל מפואר ומשוכלל, איך הכול נשרף. במשך שעות איש לא שמע אותן. הדלקנו שם נרות לזכרן". ליאור גלס, אבא של התצפיתנית סמ"ר ים גלס ז"ל, אמר: "הרגשתי שמתהפכת לי הבטן, הבת שלי נשרפה שם. רק היום ראינו בעיניים את כל מה ששמענו. זה מרגש ועצוב".
אשל וגלס הסבירו כי במהלך הביקור בחמ"ל, יכלו לראות בעיניים גם את שורת הטעויות והמחדלים שלדבריהם התחוללו באותה שבת שחורה. "הבנו שחדר התקשורת היה סגור", אמר אשל, "זה לא נתפס. אם הוא היה פתוח, הבנות היקרות שלנו היו יכולות להיכנס אליו ולהינעל שם, ואולי להיות היום בחיים. לא היה שום תו"ל בבסיס, לא היו אמצעים למיגון ולמניעת שריפה, אפילו לא ספרינקלר. איזה סיכוי היה להן לשרוד בכלל? התצפיתניות שלנו הופקרו".
אשל הוסיף כי בכוונתו להמשיך ולאסוף מידע על כל מה שהתרחש באותה שבת. "אני לא ארפה", אמר, "אני אמשיך בתחקיר שאני מנהל, כדי שהאשמים במחדל הנוראי הזה ישלמו את המחיר. זה מחדל שזועק לשמיים, ובכל יום אני לומד עליו משהו חדש".
פורסם לראשונה: 22:15, 19.12.23
