(צילום: חגי דקל)
כעת, במקום אוהלים לא-חוקיים הוצבו במיקום החדש קרוואנים שבהם היא תפעל. זו הפעם הראשונה מאז ההתנתקות ב-2005 שבה מוצבים מבנים שכאלו בחומש. המבנים הוקמו בניגוד לחוק - כיוון שלא ניתן לכך אישור אלא רק אישור לתכנון בנייתם. גורמי ביטחון אמרו הבוקר ל-ynet כי העברת המבנים למקום החדש בוצעה אמנם בליווי הצבא, אך כהוראה של הדרג המדיני ובניגוד לעמדת המערכת. "מדובר בהנחתה של השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' על צה"ל, אחרי לחץ כבד שהפעיל על גלנט", אמרו.
הם הבהירו כי בסופו של דבר הצבא ממלא את הוראות הדרג המדיני. בינתיים, בסביבת שר הביטחון יואב גלנט טרם התייחסו רשמית למהלך השנוי במחלוקת, שכן המסר לפיקוד המרכז מאז תיקון חוק ההתנתקות שבוטל כביכול בצפון השומרון היה שהסטטוס-קוו בשטח ישמר, ולא יוקמו יישובים חדשים באזור המבודד של צפון-מערב השומרון.
לצד הספקות בחוקיות המהלך, בכירים בצבא מודים שהמהלך בוצע כ"מחטף", כלשונם, ללא סדר ותיאום בין סמוטריץ' וגלנט לגורמי המקצוע בצה"ל ובמינהל האזרחי. גורם מדיני הדף את הביקורת וטען כי "ההחלטה בנושא חומש מאזנת בין הצרכים הביטחוניים, המצב בשטח והחלטות הממשלה".
מאז הקמת הממשלה הופעל לחץ אדיר מצד המתנחלים, שבעקבותיו נכנס "סעיף חומש" להסכמים הקואליציוניים. למעשה אנשי הציונות הדתית הבינו כי הדרך להסדרת חומש חייבת לעבור בביטול חוק ההתנתקות, צעד שאושר בכנסת לפני כחודשיים, כשברקע נשמעו גינויים אמריקניים ואירופיים, אך זו הייתה רק הסנונית הראשונה להסדרת הישיבה. באותו שלב שבו ביקשו המתנחלים את ביטול חוק ההתנתקות, ביקשו גם לאפשר התיישבות במקום, אך לכך סירב שר המשפטים יריב לוין.
מיד לאחר ביטול החוק, החלו הצוותים של סמוטריץ' וגלנט לעבוד משפטית על הסדרת המקום, כאשר המכשול העיקרי הוא הבג"ץ שנידון, אותו הגישו אנשי הכפר בוקרא, יחד עם ארגון "יש דין". לפי בג"ץ, על המדינה להסביר מדוע אינה מפנה את אנשי הישיבה מהמקום, שכן מדובר באדמות פלסטיניות פרטיות.
העתקת ישיבת חומש: באישור גלנט, ב"מבצע לילי חשאי"
(צילום: ישיבת חומש)
במהלך השבועות האחרונים, ובניגוד לעמדת מערכת הביטחון כאמור, החלו הצוותים לגבש פתרון שעיקרו הוא העתקת הישיבה לשטח על אדמות מדינה, ובכך להקדים תרופה לפני מתן תשובת המדינה לבג"ץ. גלנט הסכים למהלך - והוא יצא לדרך. בימים האחרונים נעשו כמה ניסיוניות של המתנחלים לבצע את הצבת המבנים, אך הם נתקלו בסירוב של הצבא, שכן מדובר במהלך בלתי-חוקי. למרות זאת, בהנחיה ישירה של הדרג המדיני, הוצבו המבנים.
בהודעה שפרסמו אנשי ישיבת חומש נאמר כי המעבר למיקום החדש נעשה במבצע "חשאי" - והרקע לכך הוא כנראה החשש מהפלסטינים המתגוררים באזור. המבצע יצא לפועל רק לאחר שהתקבל אישור מגלנט, ומבחינת ההתיישבות זהו כאמור שלב משמעותי בדרך להסדרת חומש. יש להדגיש כי בצל מחאת ארה"ב, בישראל הדגישו כי אין כוונה לאפשר התיישבות במקום אלא רק לאפשר את הלימודים בישיבה.
בהודעת ישיבת חומש הבוקר נמסר: "במבצע חשאי לאורך הלילה תלמידי ישיבת חומש מיקמו את הישיבה במקומה הקבוע באדמות המדינה. זהו צעד נוסף בדרך להסדרה המלאה של ישיבת חומש". בסיום העבודות, לפנות בוקר, הגיע למקום ראש מועצת שומרון יוסי דגן וקבע מזוזה בכניסה לבית המדרש. עוד נמסר כי המבצע התאפשר בעזרת תרומות מהארץ ומהעולם וכי השתתפו בו תלמידי ישיבת חומש ומתנדבים שהגיעו לסייע.
מה הצעד הבא?
המתנחלים לא מסתפקים בהסדרת הישיבה. לפני כשבוע וחצי, עת חתם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס על הצו של ביטול חוק ההתנתקות, דרשו המתנחלים שלא להחריג את חומש משאר יישובי צפון השומרון שפונו בהתנתקות, גנים כדים ושא-נור.
אנשי השומרון מעוניינים ליישב גם את הנקודות הללו, ואת חומש להפוך מישיבה ליישוב, זאת למרות שההתיישבות בחומש אינה כלולה בהסכמים הקואליציוניים.
כרגע העיניים נשואות לבג"ץ, שייתן את עמדתו בנושא בעוד כשבועיים. השאלה היא האם הפתרון, שאינו חוקי, של העתקת המבנים לאדמות מדינה יספק את שופטי העליון או שלא. ההערכה היא כי גם אם בג"ץ ייתר את העתירה הנוכחית, אנשי ארגון "יש דין" יגישו עתירה חדשה על השטח החדש בו הוצבה הישיבה הבוקר.
