בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (שני) כי נער בן 17 שהודה והורשע לפני כשנה במסגרת הסדר טיעון בפגיעה מינית בשש נערות בתיכון בתל אביב יישלח למעון נעול למשך שלוש שנים ותשעה חודשים. השופט שמואל מלמד, בדעת מיעוט, סבר לעומת זאת כי יש לשלוח את הנער ל-30 חודשי מאסר בפועל.
לפי האישום המתוקן, בתיק שנוהל על ידי עו"ד פנינה לוי מפרקליטות מחוז תל אביב, הנער הורשע בשורה של עבירות מין, בהן אונס, ניסיון אונס ומעשים מגונים, בנערות בנות גילו שלמדו עמו בבתי הספר. עם חלק מהנפגעות קיים מערכת יחסים חברות או זוגית, והמעשים כולם בוצעו במסגרות חברתיות או בנסיבות חברתיות. בדעת הרוב, ציינו השופטים: "מן הראוי שהאצבע המאשימה תופנה אל ה'עושה'. אין סיבה שנערה תחשוש מקשר חברי רגיל עם בנים בני גילה כדי שלא להיפגע מינית, אין סיבה לראות בנערה או באישה כמי שאחראית להתנהג באופן שלא יתפרש חלילה כהיתר לפגוע בה מינית".
עוד נקבע בגזר הדין כי יוטל על הנער 12 חודשי מאסר על תנאי, והוא ישלם פיצוי בסכום של 120 אלף שקלים - שיחולק לנפגעות שווה בשווה. השופטים גיליה רביד ועודד מאור קבעו בדעת הרוב כי "מלאכת גזירת הדין בתיק זה הייתה מבין הקשות והמורכבות. מדובר בכתב אישום שללא ספק מגלם בחובו מסכת אירועים קשה ומטרידה, שמצדיקה עונש רציני".
השופט מאור פנה לנפגעות: "ראיתי אתכן. הקשבתי לכן ולדבריכן הכואבים. קראתי את הדברים הקשים שכתבתן מדם לבכן. מעבר לפגיעתו של הפוגע אתן נאלצות להתמודד עם היומיום המורכב ואף עם סביבה שלא מכירה את העובדות ושמעלילה עלילות. אתן הנפגעות, הוא הפוגע. זו האמת. אין בכן כל אשמה. גיליתן כוחות נפש ואומץ רב - באתן, עמדתן ודיברתן. תקוותי היא שהזמן יביא לכן הקלה ויעלה בידכן להמשיך הלאה".
בדעת הרוב נכתב בנוסף כי "מדובר במעשים חמורים, מכוערים ופוגעניים אשר ביטאו העדר נורמות תקינות באשר למותר ולאסור ביחסים בין שני המינים, חוסר התייחסות ואמפתיה לרצון נפגעות העבירה וראיית צרכיו המיניים בלבד". עם זאת, קבעו השופטים "בעת ביצוע העבירות, הנאשם היה בן 15-13 - רחוק מאוד מגיל הבגרות, הן בהיבט הכרונולוגי והן בהיבט המנטלי".
עוד ציינו השופטים כי הנער "הודה בעובדות כתב האישום מיד בתחילת ההליך הפלילי, חסך את עדות הנפגעות בבית המשפט על כל המשמעויות הנלוות, ונטל אחריות מלאה על מעשיו. לנתון זה משמעות מוכרת ומשמעותית להקלה בעונש". לדבריהם, "אודות הנאשם הוגש תסקיר ארוך, מפורט ומנומק שקבע כי קיים בהחלט אופק טיפולי וסיכוי לשיקום.
"איש איננו יכול להבטיח הצלחה בשיקום, ראיית הנולד לא לנו היא, ואולם מקום שבו על דעת הגורמים המקצועיים קיים לכך סיכוי, כאשר בהיעדרו קיים סיכון - הרי שנכון לתת לכך את הסיכוי. החברה לא תרוויח דבר משליחתו של הנאשם לכלא בעיתוי הנוכחי תוך ניתוקו מההליך הטיפולי שבו הוא כבר נתון. בין החלופה של הטלת מאסר בפועל, מאסר שלאחריו עלול הנאשם לצאת לחופשי מהכלא ללא מענה טיפולי מספק - לבין הגבלת חירותו של הנאשם במעון נעול לפרק זמן משמעותי שבמסגרתו הנאשם גם יעבור טיפול – עדיפה בעינינו האופציה השנייה".
לעומת זאת, בדעת המיעוט קבע השופט מלמד כי "לאור האמור בתסקיר בדבר אישיותו של הנאשם, בעיותיו, הקצב האיטי של ההתקדמות בטיפול, התנהגות לא מותאמת לעיתים מצד הנאשם ותחת ההנחה שהטיפול מטיבו לא יוכל לשנות מקווי האישיות - יש עמי ספק עד כמה יצלח הטיפול. בהינתן זאת, שיקול מכריע הוא חומרתן של העבירות שביצע הנאשם".
עוד ציין השופט מלמד כי "צבר המעשים יוצר תמונה עגומה וקשה. אני שם לנגד עיני גם את הסבל הרב שנגרם למתלוננות, הגם שסבל זה איננו יכול להוות שיקול בלעדי".
עורכות הדין ענבר קידר ברוך ופרופסור דנה פוגץ', שייצגו את אחת מהנפגעות, מסרו בתגובה לגזר הדין כי "עבור הנפגעות זה יום חשוב, בו התוקף נגדו התלוננו באומץ הורשע בביצוע עבירת המין החמורה ביותר - אונס. ההרשעה תלווה אותו ותשפיע על חייו. מהיום הוא עבריין מין מורשע. עם זאת, המקרה הזה כולו מראה עד כמה יש צורך חיוני בשינוי התפיסה המשפטית לגבי קטינים הפוגעים מינית. יש לשנות את האיזון ולקחת ראשית בחשבון את הנזקים הנגרמים כתוצאה מתקיפה מינית, את שיקום הנפגעת ולא את שיקום הפוגע. המסר של גזר הדין בעייתי. אם בחור שאנס מספר קטינות לא נמצא ראוי למאסר- מי כן? אנו מקוות שהפרקליטות תערער על ההחלטה".
עו"ד ליאור אפשטיין, שייצג את הנער, מסר בתגובה כי "תיק נוער אינו נושא לשיח תקשורתי. ענישתו של נער היא מהמורכבת והמסובכת בשיטתנו וטוב שכך. הרכב נכבד של בית המשפט המחוזי, שצבורים בו עשרות שנות שיפוט ומשפט, התלבט התחבט ואפילו נחצה בדעותיו, עד שהרוב הכריע. קולם של הנפגעות לא נשמט, אך מצד שני אם נאבד כחברה את החמלה ואת ההבנה שנער טרם בשל לאחריות - לא נאבד רק את הילד, אלא את הסיבה לכך שאנחנו חברה מתוקנת ואנושית". בצוות ההגנה לקחו חלק גם יפעת כהן ומאור זמיר זינגר.