11 הרוגים וכ-100 פצועים, שישה מהם במצב קשה. מספרים שכאלה זכורים רק מהימים הקשים של אינתיפאדת אל-אקצא או האינתיפאדה הראשונה והם מלמדים על דבר אחד: כבר אין מדובר בעימות בין כוחות צה"ל לבין כמה חמושים בודדים. הציבור הפלסטיני מצטרף, לעיתים בהמוניו, לעימותים מול כוחות הביטחון הישראליים.
עדות נוספת למצב הקשה בשטח היא ההודעה שיצאה אחר הצהריים על כך שהיום תתקיים שביתה כללית בגדה המערבית. איגוד המורים הפלסטיני הודיע שכל בתי הספר בגדה ובמזרח ירושלים יושבתו, ואין מדובר בצעד הזדהות עם המורים הישראלים שישבתו אף הם. המשמעות היא שעשרות אלפי בני נוער לא יגיעו הבוקר ללימודים ויחפשו היכן להוציא את תסכולם בשל המצב הביטחוני ו/או בשל השנאה הגואה שהם חשים כלפי ישראל.
אז אולי משטרת ישראל, בהוראת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מרחיבה את החיפושים במזרח ירושלים ואפילו עוצרת חשודים בפעילות לא חוקית, אלא שבמקביל - פעולה כמו זו שהייתה בשכם, מלבה עוד יותר את ההסלמה בשטחים. ניתן לשער שפעולה כזו, באור יום בלב הקסבה של שכם, הייתה חיונית ואולי אף מנעה פיגוע, אולם יש ויהיה לכך מחיר: בימים הקרובים אנו עלולים להיות עדים להפגנות אלימות ולמרבה הצער גם לניסיונות לפיגועי נקם.
איגוד המורים עצמו קרא "לצאת בתהלוכות זעם בכל שכונה ורחוב, כמחאה על (מות) השהידים, בכל המקומות ונקודות החיכוך". ושוב, גם הקריאות הללו זכורות מהימים של תחילת אינתיפאדת אל-אקצא, כאשר איגודי פועלים ועובדים למיניהם היו מהראשונים להוביל את האלפים ולאחריהם כבר התווספו החמושים.
אלה התפתחויות צפויות פחות או יותר. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא כיצד ינהגו חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה. מהתנהלותו של חמאס בחודשים האחרונים ניכר שאין ברצונו להוביל להסלמה מול רצועת עזה. חמאס מבקש לשמור על עזה שקטה ולהבעיר את הגדה המערבית, והוא אף הצהיר על כך. יש לו לא מעט נכסים כלכליים להפסיד, כמו כניסתם של 17,500 פועלים פלסטינים מעזה לישראל, שהשכר הממוצע שלהם גבוה פי עשרה מהשכר הממוצע בעזה.
כך גם לגבי היקף הסחר בין הרצועה לבין מצרים שהולך וגדל, ושיעור האבטלה ברצועה שהצטמצם בשנים האחרונות ועומד כעת "רק" על 44.7% בעזה. כל אלה יכולים להוות שיקול בהחלטה של חמאס לשמור גם הפעם על השקט.
ועדיין, הזרוע הצבאית בעזה עלולה בשלב מסוים לרצות להצטייר כמי שמובילה את המאבק גם על הגדה המערבית ולא רק ברצועה. לחמאס יש כיום כמות רקטות הדומה לזו שהייתה לו ערב "שומר החומות", בעוד מוחמד דף, ממשיך לשקוד על בניית הכוח הצבאי של הארגון למרות גילו היחסית מתקדם ופציעותיו בעבר. דף וצמרת הזרוע הצבאית עוסקים בחודשים האחרונים בפיתוח מסיבי של מזל"טים מתאבדים שיכולים לגרום לנזק בצד הישראלי. קשה לומר עד מתי יעדיף חמאס לשמור את עזה מחוץ למשחק, ייתכן שמדובר בהחלטה אסטרטגית, אך לא מן הנמנע שלנוכח מספר הנפגעים הגבוה, הפיתוי עבור חמאס יהיה גדול מדי.