במטה האו"ם בניו יורק ייפתח אחר הצהריים (יום ג') שלב הנאומים בכינוס השנתי של העצרת הכללית, מעמד הנחשב בעיני רבים ל"הייד פארק" של הדיפלומטיה הבינלאומית: בזה אחר זה יעלו נשיאים, מלכים, נסיכים וראשי ממשלות, ובנאומים בני כרבע שעה ינסו לנצל את זמן המסך שלהם כדי להציג את השקפת העולם של ארצם, לזעוק את זעקתה במקרה הצורך – ולקדם את מעמדה בזירה הבינלאומית. במרכז הכינוס צפויה לעמוד הפעם המלחמה באוקראינה – המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה – שגורמת לטלטלה בשווקים הבינלאומיים ולעלייה הדרמטית במחירי המזון.
11 צפייה בגלריה
עומדים דקת דומייה לזכר המלכה אליזבת, אתמול בעצרת הכללית. רכבת אווירית מלונדון לניו יורק
(צילום: EPA )
הכינוס הנוכחי יהיה הפעם הראשונה זה שלוש שנים שבה נציגי המדינות ינאמו כמעט כולם מתוך אולם העצרת הכללית בניו יורק: לפני שנתיים, בצל מגפת הקורונה, שודרו הנאומים מרחוק, ובשנה שעברה עוד הותר לרבים מהמנהיגים לשלוח נאום מוקלט מהבית. אבל השנה, כשברקע דעיכתו של הנגיף, נדרשו הנואמים כולם להגיע אל המטה בניו יורק, למעט חריג אחד – נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שאינו יוצא מארצו מאז תחילת המלחמה עם רוסיה ויישא נאום מוקלט שישודר באולם העצרת מחר. רוסיה ובעלות בריתה המעטות התנגדו להיתר המיוחד לזלנסקי, אבל בהצבעה באו"ם בסוף השבוע הוא אושר.
אף שהאו"ם סופג דרך קבע השמצות ופקפוקים בדבר התועלת שבעצם קיומו, אין ספק שמנהיגי העולם רואים חשיבות רבה בהשתתפות בכינוס העצרת הכללית, ולראיה – קרוב ל-150 מנהיגים נכללים ברשימת הנואמים לשבוע הקרוב, מספר גבוה ביותר. כינוס העצרת הוא עבורם לא רק הזדמנות לקדם את האג'נדה של ארצם מעל דוכן הנואמים, אלא גם הזדמנות להשתתף בשלל פגישות בארבע עיניים וועידות הנערכות בשולי האירוע, שלדברי דיפלומטים הן כוח מניע בזירה הדיפלומטית העולמית וסיכומים בינלאומיים רבים מתגבשים בהן. דוגמה לכך היא המגעים שמתנהלים לקיום פגישה השבוע בניו יורק בין ראש הממשלה יאיר לפיד לעבדאללה מלך ירדן בצל המתיחות הביטחונית מול הפלסטינים.
11 צפייה בגלריה
נשיא איראן ראיסי בריאיון ל-CBS אתמול. לפי הסיכום, ארה"ב לא יכולה למנוע את כניסתו
(צילום: AFP )
11 צפייה בגלריה
מפגן מחאה נגד ראיסי ליד מטה האו"ם: תמונותיהם של אסירים פליטיים איראניים
(צילום: AFP )
בעוד מדינות רבות, בהן ארה"ב, בריטניה, צרפת, מצרים וגם ישראל, שולחות השנה לכינוס את מנהיגיהן הבכירים ביותר, יש מי שמסתפקות בדרג נמוך יותר של נציגים. סין ורוסיה למשל ישלחו רק את שרי החוץ שלהן. בואו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמנם הועמד בחודשים האחרונים בספק, בצל השאלה אם ארה"ב תיתן לו אשרת כניסה על רקע המלחמה באוקראינה, אך לבסוף החליטה וושינגטון שלא למנוע את בואו, בהתאם להסכם בינה לבין האו"ם הקובע כי ארה"ב לא תסכל הגעה של נציגים זרים לכינוס הארגון רק בשל יחסיה עם מדינותיהם. מאותה סיבה הותר גם לנשיא איראן, איברהים ראיסי, להיכנס לארה"ב.
כשקסטרו נאם 4.5 שעות
שלב הנאומים שייפתח היום יימשך עד ליום שני הבא, ובמהלכו יקבלו כל מדינות האו"ם הזדמנות לומר את דברן מעל הדוכן – גדולות לצד קטנות, מוכרות יותר לצד מוכרות פחות: ארה"ב ומוזמביק, בריטניה ופלאו, סין או סורינאם – כולן יזכו לזמן מסך. בין הנואמים בכינוס יהיו לא רק נציגים של מדינות החברות באו"ם, אלא גם נציגיהן של מי שזוכות למעמד "מדינות משקיפות": פלסטין, הוותיקן והאיחוד האירופי. עקרונית אמור כל נאום להיות מוגבל ל-15 דקות, אך בפועל הנאומים נוטים להתארך הרבה מעבר לכך. הנאום הארוך ביותר שנישא בעצרת הכללית אי פעם נמשך 269 דקות – פי 18 מההמלצה – וניתן על-ידי שליט קובה פידל קסטרו ב-1960.
סדר הנואמים בכינוס העצרת נקבע על פי כמה קריטריונים, ואחד מהם הוא דרג הנציג שאותו שולחת המדינה הנואמת: ראשונים לנאום הם ראשי מדינות, אחריהם ראשי ממשלה, לאחר מכן שרים – ולבסוף נציגים אחרים. שיקולים אחרים המובאים בחשבון בקביעת הסדר הם הרצון לאיזון גיאוגרפי ובקשותיה של המדינה הנואמת, למשל רצונה שנאום הנציג שלה יועבר בשעת פריים-טיים בבית.
מותה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה והלווייתה שנערכה אתמול גרמו למארגנים כאב ראש של הרגע האחרון, וחוללו שינויים גם בסדר הנואמים: רבים ממנהיגי העולם נאלצו לשנות את תוכניותיהם ולנסוע ללונדון לפני הגעתם לניו יורק, ורק אחרי הטקס אתמול בכנסיית ווסטמינסטר החלו לצאת ברכבת אווירית לארה"ב. כך למשל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שכמנהיג המדינה המארחת הוא דרך קבע הנואם השני בכינוס, דחה הפעם את נאומו ליום רביעי.
11 צפייה בגלריה
ביידן ויתר הפעם על המקום השני כדי להספיק להשתתף בהלוויית אליזבת
(צילום:gettyImages ,AFP)
מסורת אחת תישאר בעינה: הנואם הראשון, היום, יהיה נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו. זה יותר משבעה עשורים שנציג ברזיל הוא הראשון לנאום בכינוס, משום שבכינוסיה הראשונים של העצרת היא התנדבה לשאת דברים ראשונה כששום מדינה אחרת לא רצתה לעשות זאת. עוד ינאמו היום עבדאללה מלך ירדן, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא צרפת עמנואל מקרון. מלבד ביידן ידבר מחר גם נשיא איראן ראיסי, ולקראת הלילה ינאם מרחוק נשיא אוקראינה זלנסקי. נאומו של ראש ממשלת ישראל לפיד ונאומה של ראש הממשלה החדשה של בריטניה ליז טראס צפויים ביום חמישי בערב. הנאום הפלסטיני יינשא ביום שישי, ובשבת ינאמו שרי החוץ של סין ורוסיה.
הג'ט לג של קדאפי, האקדח של ערפאת
ריבוי הנואמים והדיפלומטיוּת המעונבת המאפיינת את האו"ם אמנם משַווים לכינוס אווירה מאופקת-משהו, אך כמעט אין שנה שבה לא נמצאים בו כמה מנהיגים שמגלים דרכים מקוריות להעביר את מסריהם ומספקים רגעים הנחקקים בזיכרון העולמי. ב-1974 למשל עלה לבמה יו"ר אש"ף יאסר ערפאת חמוש באקדח והכריז על רצונו למחוק את מדינת ישראל, ב-2005 תיאר נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד חוויה מיסטית שעברה עליו, וב-2006 הכריז נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס שג'ורג' בוש הוא שטן. ב-2009 דיבר שליט לוב מועמר קדאפי על הג'ט לג שלו, וב-2012 נשא בנימין נתניהו את "נאום הפצצה", שבו הפתיע כששלף איור של פצצה וסימן עליה את הקו האדום של ישראל. זכורה גם הופעתו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב, שב-1960 זעם על נאומו של נשיא הפיליפינים, חלץ את נעלו – והיכה בה בשולחן.
על כל פנים, המלחמה באוקראינה צפויה להעיב על כינוס העצרת הכללית השנה ולהפוך אותה לפורייה פחות בכל הקשור לגיבוש הבנות דיפלומטיות. במשך שנים נוצל האירוע על-ידי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת – לקיום פגישות בשוליו לצורך הסדרת עניינים שבמחלוקת, אבל בצל היחסים העכורים-למדי בין המערב לבין רוסיה, וגם המתיחות בינו לבין סין על רקע פעילותה הצבאית סביב טייוואן, הפעם לא מתוכננת פגישה שכזו.
אירוע חשוב שכן ייערך בשולי העצרת הוא ישיבה של מועצת הביטחון בדרג של שרים מחרתיים: בישיבה זו ידונו החברות, לבקשת צרפת, בשאלה כיצד למנוע ממי שביצעו פשעי מלחמה באוקראינה לחמוק מהעמדה לדין. צרפת, ארה"ב ומדינות אחרות במערב דורשות למנוע מצב שבו רוסיה תנצל את סמכויותיה בדיפלומטיה הבינלאומית – בין השאר זכות הווטו שבה היא מחזיקה במועצת הביטחון – כדי לחמוק מעונש על מעשי הטבח והפשעים שביצעו חייליה באוקראינה בחודשים האחרונים. לישיבת מועצת הביטחון מחרתיים הוזמן גם שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה, והוא עשוי למצוא עצמו באותו החדר עם נציגי רוסיה.
11 צפייה בגלריה
שר החוץ הרוסי לברוב. לא מתוכננות פגישות שוליים של החברות הקבועות במועצת הביטחון
(צילום: AP )
11 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין וחילוץ הגופות מקבר האחים שהותירו אחריהם הרוסים באיזיום, ליד חרקוב, ושהתגלה בשבוע שעבר
(צילום: AP, רויטרס)
על רקע המלחמה באוקראינה נשמעות בעולם טענות שלפיהן הקהילה הבינלאומית מרכזת את מלוא תשומת הלב שלה במאבק בין פוטין לזלנסקי, ומזניחה סוגיות אחרות ובוערות לא פחות, כגון מלחמות דמים המתנהלות באפריקה, הרעב שמאיים על מדינות מאסיה ועד אמריקה הלטינית וכמובן ההתחממות הגלובלית. שגרירת ארה"ב לינדה תומס-גרינפילד התעקשה השבוע כי אף שבכינוס יהיה עיסוק נרחב בענייני אוקראינה, הוא לא יסתכם בסוגיה זו, וכי המדינות יטפלו גם בשלל משברים אחרים, בהם הקורונה, נגיף האיידס, העוני בעולם השלישי וחוסר הגישה לחינוך ולהשכלה בחלקים נרחבים מכדור הארץ.
