"אני יודעת להגיד בוודאות ש-99% מערביי ישראל מגנים את מה שקרה פה ומפחדים מחמאס בדיוק כמו כולם", כך מבקשת להבהיר סופיה חליפה שרמקו, ערבייה ישראלית, בוגרת סטנפורד המתגוררת עם משפחתה בקליפורניה ופועלת למען הסברה ישראלית ונגד אנטישמיות בארצות הברית. חליפה היא בתו של חוסיין אלהייב ז"ל, קצין גששים שהיה האל"ם הבדואי הראשון בצה"ל. בקרב על ההסברה, לדבריה, אנחנו כבר מפסידים. "מאז 8 באוקטובר כל מה שרואים פה זה קריאות נגד ישראל ובעד אינתיפאדה", היא אומרת. צפו בריאיון המלא:
הערבייה הישראלית שפועלת נגד האנטישמיות בארה"ב סופיה שרמקו
(צילום: ירון ברנר)
"אנחנו ממש מפסידים בקרב על הנרטיב", אומרת חליפה, "מה שרואים כאן זה דבר מזעזע: בסטנפורד, בקמפוסים השונים וגם ברחבי ארצות הברית יש קריאות לתקיפת יהודים, להרס מדינת היהודים 'מהנהר ועד הים'. יומיים אחרי הטבח פורסמה כתבה בשער של עיתון אוניברסיטת סטנפורד שלפיה מה שחמאס עשו זו התנגדות לגיטימית, בעוד שישראל מבצעת פשעי מלחמה".
ואיך מגיבים שם לעובדה שערבייה מגנה את הטבח?
"בדיוק בגלל זה תוקפים אותי. נורא קשה להם לראות אישה מוסלמית שמדברת, ועוד אומרת את האמת. הייתה תקרית שבה שבעה תמכי חמאס באו להתקיף אותי, אני פשוט הסתכלתי להם בעיניים ואמרתי להם שכולנו יודעים את האמת".
זה מורכב לפעול למען הסברה ישראלית כשגם בארץ כרגע יש גילויי גזענות כלפי ערבים.
"נכון, לכן רציתי להתראיין ולדבר. מבחינתי אין כאן איזשהו קונפליקט. צריך להגן על המדינה, על ישראל, וצריך להגיד את האמת. ישראל היא המדינה שלי והיא נתנה לי הרבה. בזכותה הגעתי לאן שהגעתי, יש לי תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מאוניברסיטת סטנפורד וזה משהו שלא הייתי יכולה לחלום עליו אם הייתי גדלה בכל מדינה ערבית אחרת.
הכותרת
חולם על בתים בלי ממ"ד | היום שאחרי המלחמה עפ"י חיים ילין
20:38
"מצד שני, נורא כואב לי לראות גילויי גזענות כלפי ערבים בארץ. המשפחה שלי גאה ותומכת בי, וביקשו ממני לדבר גם על זה שערביי ישראל הם שותפים והם לא האויב. אני יועדת להגיד בוודאות ש-99% מהערבים בארץ ממש מגנים את מה שהחמאס עשו, הם רואים את זה והם בהלם והם מפוחדים בדיוק כמו שאר התושבים. מחבלי החמאס רצחו יותר מ-60 בדואים, ורצחו גם ערבים פלסטינים ממזרח ירושלים. כולנו שמענו את זה והתחושה שכולנו הבאים בתור. לי קל יחסית לדבר, כי אני נמצאת בארה"ב, אבל אם הייתי גרה היום בארץ כנראה שהייתי שותקת מרוב פחד".
בחזית של ההסברה, איך אפשר לעשות שינוי?
"המלחמה היא אירוע ארוך טווח ואנחנו צריכים להשקיע בו גם משאבים וגם חשיבה אסטרטגית. הצד השני מאוד מאורגן, זו מכונה משומנת שעובדת כבר עשרות שנים ואנחנו רואים את זה. הם יודעים להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותם. בארה"ב יש משמעות אדירה לחופש הביטוי, גם אם זה אומר להגן על קריאות לאינתיפאדה מהנהר ועד לים. אנחנו מנסים להסביר שאלה לא קריאות שאמורות להיות מעוגנות בחופש הביטוי, אלה קריאות להסתה ולאלימות, לכן נפגשתי עם ראשי האוניברסיטה כדי להסביר את המשמעות של מהנהר ועד לים".
הם לא מבינים שזו קריאה להשמדת ישראל?
"מבחינתם נהר וים זה משהו פסטורלי ויפה, זה נשמע להם טוב. אני לא חושבת שאנטישמיות אמורה להיות מסובכת כל כך, זה אמור להיות נורא ברור שזה דבר שצריך לגנות. אנחנו ממשיכים להילחם בחזית הזאת, אני ובוגרים נוספים של האוניברסיטה".
הזכרת את שותפות הגורל. אבא שלך היה האל"ם הבדואי הראשון בצה"ל, והצד השני של המשפחה מתגורר בצפון בקו העימות.
"כן, הם ממש נמצאים כמה מטרים מהגבול. הבית של דוד שלי ספג כמה טילי נ"ט, וגם הבית של סבתא שלי. למזלי כולם התפנו, וזו גם דוגמה שאני נותנת לאנשים כאן, שצה"ל מפנה גם יישובים ותושבים ערבים לאזורים בטוחים, בעוד שחמאס לא מאפשר לתושבי עזה לעבור דרומה ואפילו מפציץ אותם בעצמו. אני מראה לאנשים שטוענים שמתחולל פה רצח עם איך מדינת ישראל בנתה ממ"דים בכפרים ערביים".
