ביולי שעבר החלה כפיר, מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, בניסוי. הפעילות בלילות חמישי הוארכה בשעתיים, עד שתיים בלילה, ביוזמת ראש העיר משה ליאון ובשיתוף משרד התחבורה, שמימן. "בתחילת הקיץ היו לנו 200 נוסעים בימי חמישי, בסוף אוגוסט כבר היו 5,000 אחר חצות. יותר למעשה נוסעים מאשר בין שש לשבע בבוקר", מגלה אורן כהן, מנכ"ל כפיר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אז אחרי שהוכחתם שיש בירושלים חיים אחרי שבע בערב, למה הפסקתם?
"זה מראש הוגדר כפיילוט, כרגע אין לנו יכולת להמשיך לעשות את זה באופן קבוע. יש עבודות שדרוג שאנחנו חייבים לבצע ברכבות ובתחנות, משדרגים את מערכות התיקוף והמידע לנוסע, ועובדים על המסילות. עיקר העבודה מתבצעת בין אחת לארבע וחצי בלילה. אחרי שנסיים ונפתח את הארכות הקווים לנווה יעקב ולהדסה עין כרם, נוכל לחזור לפעול בלילות חמישי ואולי בלילות אחרים, בהתאם להחלטת העירייה וצוות אב לתחבורה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
5 צפייה בגלריה
''בסוף אוגוסט היו לנו 5,000 נוסעים אחרי חצות – יותר מאשר בין שש לשבע בבוקר''
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בגוש דן יחגגו בסוף השנה את הפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה מפ"ת לבת־ים ועוד שניים שבדרך, בעוד ירושלים חוגגת הרק"ל כבר 11 שנות פעילות, ועוד שלושה קווים בדרך. גם בירושלים ידע הפרויקט איחורים גדולים, הפרעות גדולות לתנועה, וגם מערכת יחסים קשה בין המפעילה המקורית סיטי פס למשרדי התחבורה והאוצר, שהביאה בסוף את המדינה להחלטה חריגה לרכוש מהחברה את זיכיון הפעלת הרכבת הקלה תמורת 1.62 מיליארד שקל. המדינה הוציאה למכרז את הפעלת הקו הקיים, את ביצוע ההארכות, ואת הקו הירוק של הרק"ל. במכרז זכו שפיר ושותפתה הספרדית CAF, שגברו על קבוצה שכללה את שיכון ובינוי ואגד.
מאז עוסקים בכפיר, השם שנבחר לחברה המאוחדת, בסגירת פערים. רק בנובמבר האחרון, שנתיים אחרי שאר התחבורה הציבורית בארץ, התאפשר לשלם על הנסיעות בבירה באמצעות שלוש האפליקציות הפרטיות וזו של משרד התחבורה. בדצמבר נרשמו כבר 100 אלף תיקופים בסמארטפונים, עדיין אחוזים בודדים מכלל הנוסעים. לפני הקורונה הגיעה הרכבת לשיא של 170 אלף נוסעים ביממה. בסגר הראשון הופסקה פעילותה, ולאחר שחזרה מספר הנוסעים עולה בהדרגה והגיע כבר ל־130 אלף נוסעים, למרות החשש של ישראלים רבים לנסוע כעת בתחבורה ציבורית.
5 צפייה בגלריה
''ברכבת אנחנו מעסיקים את כולם, יהודים וערבים, חילונים וחרדים''. אורן כהן
(צילום: יואב דודקביץ)
בשלב הבא יוחלפו מכונות התשלום הישנות של הרק"ל שהיו מקור לתקלות, ואז ייעלמו גם מהבירה כרטיסי הנייר לנסיעות חד־פעמיות (כהן: "הצורך בכרטיסי הנייר ממילא ירד משמעותית מאז שנכנסו האפליקציות, ומהוות פתרון גם לנוסעים מזדמנים") ולקראת ספטמבר תושלם התקנת מכונות התיקוף החדשות בתחנות, שלא יכללו עוד הנפקת כרטיסי נייר, אבל כן ימכרו לציבור כרטיסי רב־קו אנונימיים, שנוסעים מזדמנים כמו מטיילים ותיירים בעיר יוכלו לרכוש בחמישה שקלים ולטעון לפני עלייתם לרכבת. בנוסף יוצבו מכשירי תיקוף ברציפים, מה שיאפשר לנוסעים לתקף עוד לפני עלייתם לרכבת, ולחסוך הידחפות בשעות העומס.
ביולי הקרוב ייכנסו עבודות התשתית על המסילות לשלב קריטי שישפיע על כל אזור הכניסה לעיר: צומת בן דרור, הצומת המרומזר הראשון אחרי גשר המיתרים לכיוון צפון ייסגר לתנועה למשך חודש וחצי, ובמשך שישה שבועות תפעל הרכבת רק עד התחנה המרכזית, ולא תגיע לבית הכרם ולהר הרצל. משרד התחבורה יפעיל קווי אוטובוס שישלימו את הקו המקוצר, ושפיר בונים מעקף זמני עבור הרכב הפרטי, אבל הפנייה לאזור התעסוקה והמסחר העמוס לא תתאפשר בזמן העבודות.
"צומת בן דרור יהיה נקודה שבה יצטלבו הקו האדום הוותיק עם הקו הירוק, ואנחנו חייבים להתקין בצומת מסוטים שיאפשרו את התנועה המשולבת לשלוחה לגבעת שאול", מציין כהן. "במקביל נזיז קצת דרומה את תחנת קריית משה. יש לנו שישה שבועות לסיים את מרתון העבודות, הרבה חפירות ועבודות בטון, וננסה לעשות את זה בפחות זמן, כמו שכבר עשינו בעבודות אחרות על הקו. הסגירה לא מועילה לנו כלכלית, כשהרכבת הקלה נוסעת מרחק קצר יותר חברת ההפעלה שלנו עושה פחות קילומטרים, מה שמקטין את התשלומים שהיא מקבלת מהמדינה. אבל אי־אפשר להעביר שם קו חדש בלי לפתוח שם את הכביש".
מדובר באחד הצמתים העמוסים בעיר. איך תקלו על הפקקים?
"שפיר, שבונה את כביש 16, הכניסה החדשה לירושלים, תפתח באוגוסט את השלב הראשון שלו מעמק הארזים עד למחלף רבידה, צמוד לגבעת שאול, והוא ינקז רבות מהמכוניות שנכנסות ויוצאות מגבעת שאול, מה שיקל על העומס".
השלמת העבודות תאפשר לכפיר להתקדם לקראת פתיחת שתי השלוחות החדשות של הקו האדום, אחת שתמשיך את המסלול מהר הרצל לבית החולים הדסה עין כרם, ושנייה מפסגת זאב לנווה יעקב. הראשונה היא המשמעותית יותר, תאפשר לעשרות אלפי הבאים לבית החולים בכל יום, לעבודה ולבדיקות, להשאיר בבית את הרכב הפרטי ולחסוך תשלומים על חניה שיכולים להגיע לעשרות שקלים ליום. הפתיחה מתוכננת כעת ליוני 2023.
במקביל עובדת כפיר על הקו הירוק של הרכבת הקלה, מגילה למלחה ולהר הצופים. כמו בשלוחות של הקו האדום, גם בקו הירוק אחראים משרד התחבורה והעירייה באמצעות חברת מוריה על ביצוע התשתית – לקח מהעבודה שנמשכה 12 שנה על הקו האדום, וגרמה לנזקים כלכליים בלתי הפיכים לרבים מהסוחרים ברחוב יפו, לצד שיבושי תנועה קשים.
בחודשים הקרובים תתחיל כפיר להניח את הפסים ואת ציוד השליטה ובקרה בתוואי שהוכן עבורה. לפי החוזה, בינואר 2025 ייפתח המקטע הראשון של הקו, מהתחנה המרכזית למלחה, ביוני המקטע השני לגילה ולהר הצופים, ובנובמבר המקטע השלישי לגבעת שאול והר נוף ובר אילן. הקו אמור להעלות את מספר הנוסעים היומי ברכבת הקלה בעיר ל־300 אלף.
כפיר גם תתמודד במכרז על שני הקווים הנוספים ברשת הירושלמית, הכחול מגילה לרמות, כולל שלוש תחנות תת־קרקעיות במרכז העיר, והסגול, מקריית יובל לתלפיות. ההצעות למכרז יוגשו במאי הקרוב, ושניהם אמורים לפעול עד 2029, ולהעלות אז את מספר הנוסעים היומי ברשת הירושלמית ל־800 אלף ביום, כך שירושלים תהיה העיר הראשונה בארץ שבה ייסעו בתחבורה ציבורית יותר נוסעים ברכבת קלה מאשר באוטובוסים, כמו בערים הגדולות באירופה. שפיר ו־CAF זכו לאחרונה במכרז להקמת הקו הסגול בגוש דן, ואגד ושיכון ובינוי עתרו נגד השתתפותן במכרז הירושלמי החדש, בשל המעמד הריכוזי שנוצר לשפיר בתחום. בשפיר דוחים את הטענות.
"יש יתרון גדול לתכנון של הרשת הירושלמית לעומת זו שבגוש דן, כי היא באמת רשת ולא אוסף של קווים נפרדים. קו יכול להתחיל במסלול של האדום ולעבור לירוק. היום למשל לא מתוכנן קו ישיר מגילה לרמות, אבל אם משרד התחבורה והעירייה יזהו ביקוש לקו כזה, אפשר יהיה לייצר אחד על בסיס המסילות שבדרך".
5 צפייה בגלריה
הפגנת מחאה נגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים. ''לנו לא נמסר על עיכוב בלו''ז''
(צילום: יואב דודקביץ)
עבודות הכנת התשתית לקו הירוק שמבצעות עיריית ירושלים וחברת מוריה ברחוב בר אילן נתקלות בהפגנות ושיבושים מצד גורמים קיצוניים במגזר החרדי. לכמה זמן כבר מגיע האיחור בלוח הזמנים?
"לנו לא נמסר על עיכוב בלו"ז. אבל זו דוגמה טובה ליתירות שמקנה תכנון הרשת הירושלמית. אם יהיה עיכוב בבר אילן, עדיין נוכל להפעיל חלקים אחרים מהקו ולעקוף את הקטע הזה".
יש בעיה קשה של אי־שימוש במסכות ברק"ל, מה שמרתיע נוסעים רבים מלהשתמש בה בימי הקורונה.
"אנחנו מקבלים המון פניות בנושא. אנחנו מפעילים דיילי קורונה שיכולים להמליץ, להסביר ולבקש מהנוסעים לשים מסכה, ויש להם אפילו מסכות לחלק לנוסעים שאין להם. אבל אין להם סמכות אכיפה. יש נוסעים שמגיבים כלפיהם בכעס, אבל לא היו אירועי תקיפה".
כהן (41, בזוגיות +2), טייס מסוקים במילואים בחיל האוויר, הגיע לכפיר ישיר ממשרד ראש הממשלה, שם שימש כראש מטה מנכ"ל המשרד והיה אחראי על הטיפול באלימות במגזר הערבי, ועל הקלה ברגולציה. הוא הספיק כבר לחוות את הרגישות הגדולה סביב הרכבת בעת מבצע שומר החומות, שהביאה לגל חדש של פגיעה ברכבת ובתחנות במזרח העיר.
"המצב ברכבת הוא תמיד שיקוף של המצב בעיר, של הדו־קיום. אנחנו נתונים שירות לכל תושבי העיר. במאי קרה שהרכבת נאלצה לדלג על תחנות שלא היו תקינות, או לשנות מסלול בגלל הפגנות. פעלנו בהתאם להוראות המשטרה. כרגע אין לנו רכבות מושבתות בגלל ידויי אבנים. ברכבת אנחנו מעסיקים את כולם, יהודים וערבים, חילונים וחרדים".
5 צפייה בגלריה
''גם לפני כן לא חשבתי שבמגזר הפרטי כולם רק רוצים להרוויח כסף''. אורן כהן
(צילום: יואב דודקביץ)
זה מעבר חד מבכיר בשירות הממשלתי לניהול שותפות מסחרית שתפקידה להביא תשואה לבעלי המניות הישראלים והספרדים.
"חיפשתי את האתגר. מבחינת רמת החשיבות של החברה לציבור התפקיד הנוכחי שלי לא נופל מקודמו. זה פרויקט לאומי. גם העיסוק בתשתיות משך אותי".
למגזר הממשלתי יש דימוי מאוד מסוים על המגזר הפרטי ולהיפך. מה גילית שלא ידעת קודם?
"גם לפני כן לא חשבתי שבמגזר הפרטי כולם רק רוצים להרוויח כסף, יש גם ציונות וערכים. מנגד במגזר הפרטי יש יותר גמישות. במגזר הציבורי אנשים נאלצים להוציא הרבה אנרגיה על היבטים תפעוליים יומיומיים שאין להם הרבה חשיבות בפני עצמם. ובקיצור, בירוקרטיה".
פורסם לראשונה: 07:14, 11.02.22
