"המצב הכלכלי-חברתי בישראל מעורר דאגה רבה. רמת האי-שוויון בהכנסות ושיעורי העוני ניכרים וגבוהים מאוד גם בהשוואה בינלאומית". כך נפתח דוח העוני של הביטוח הלאומי שמתפרסם הבוקר (חמישי).
מנתוני הדוח עולה שבשנת 2022 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 873.3 אלף ילדים ו-152.5 אלף אזרחים ותיקים. "בחינת היקף ההשקעה ברווחה מלמדת כי המשאבים המוקצים להוצאות רווחה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות הם מהנמוכים בעולם: בשנת 2022 היוותה ההוצאה הציבורית לרווחה 15.8% מהתמ"ג לעומת 22.4% בממוצע ב-OECD כשרק קוריאה ואירלנד מדורגות נמוך מישראל", נכתב בדוח.
מנתוני הדוח עלה כי בשנת 2022 הורע מצבה של האוכלוסייה הענייה: עלייה נרשמה בעומק העוני ובחומרתו כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה, ביניהם בתחולת העוני של ילדים שעלתה מ-28% ב-2021 ל-28.2% ב-2022. תחולת העוני של אזרחים ותיקים ירדה לעומת זאת מ-15% ל-12.7% כתוצאה מהגדלת קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים והרחבת הזכאות, אולם עדיין מדובר על קשישים רבים שמתמודדים עם מצוקה כלכלית.
4 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: מוטי קמחי)
"הקצבאות של הביטוח הלאומי לא תואמות את יוקר המחיה", אומר שוקי, גמלאי בן 75. מה זה 2,300 שקל? אני מוצא את עצמי מחפש בננות במבצע בסופר, יש טיפולי שיניים שאני צריך ולא יכול להרשות לעצמי. יש מקום לחשוב על האנשים בגיל השלישי ולהושיט להם יד עד כמה שאפשר".
שוקי נאלץ להמשיך ולעבוד גם לאחר שיצא לגמלאות. "אני עובד ב-15 השנים האחרונות כנהג מונית", הוא מספר, "אבל המצב החמיר מאז המלחמה ואין עבודה. אתה מרגיש שאתה הולך ונחנק. אני עם פנסיה של 700 שקל, ואני מקבל קצבת זקנה של 2,300 שקלים לחודש. למדתי להספק במעט. אני קונה רק במבצעים ואת המינימום של המינימום ונעזר ב'פתחון לב' - פעם בשבוע הולך ולוקח סל של מזון וכך אני מתנהל".
בגלל שהוא עובד, שוקי אינו זכאי לקצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. "צריך לתת יותר לקשישים, אלה שאין להם פנסיות, להפסיק לחטט יותר מידי ולבוא עם דרישות, הפרוצדורות האלה מיותרות. מישהו צריך לבוא וללוות אותנו. במשך כל חיינו תרמנו למדינה".
4 צפייה בגלריה
שוקי
שוקי
"המצב החמיר מאז המלחמה ואין עבודה". שוקי
(צילום: שאול גולן)
עוד עולה מהדוח כי תחולת העוני בקרב המשפחות הצעירות עד גיל 29, שרבים מהן נמצאות בתחילת דרכן המקצועית, גבוהה - והן מהוות 13.9% מכלל המשפחות ו-28.5% מהמשפחות העניות. "תרומת הממשלה לצמצום העוני במשפחות אלו נמוכה יחסית", נכתב בדוח.
כותבי הדוח מדגישים כי תעסוקה היא מהאמצעים העיקריים לחילוץ מעוני. "עם זאת, תעסוקה לא בהכרח מחלצת משפחות עניות מעוני, בייחוד לא כשרמת ההשתכרות נמוכה", נכתב. "עוני בקרב משפחות של עובדים הפך לתופעה שכיחה יותר ויותר - 22.5% בקרב משפחות עם מפרנס אחד, ו-8.6% במשפחות עם שני מפרנסים ויותר. זאת בין היתר בשל הגידול בשיעור התעסוקה עם השנים והגדרתו של העוני כיחסי".
לפי הנתונים תחולת העוני בקרב משפחות ערביות נותרה כמעט ללא שינוי - 39%, וירדה בקרב משפחות חרדיות מ-34.4% ל-33.7%. שיעור הנפשות העניות מהחברה הערבית והחרדית בכלל העניים הגיע ב-2022 ל-64.3% - 41.9% ערבים ו-22.4% חרדים - כפול ממשקלם באוכלוסייה.

"מדיניות שגורמת לשמירה על רמה גבוהה מאוד של עוני"

"הדוח הזה חמור כמו הדוחות הקודמים, והוא מבהיר היטב את המדיניות הלא נכונה שגורמת לשמירה על רמה גבוהה מאוד של עוני, שהיא בין הגבוהות בעולם", אומר פרופ' רוני סטריאר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה וראש המועצה לביטחון תזונתי. "אם אנחנו מדברים על עוני כהיעדר ביטחון תעסוקתי, סוציאלי, דיורי ותזונתי, אז מדינת ישראל מצטיינת במיטוט ארבעת הביטחונות האלה".
4 צפייה בגלריה
דורית
דורית
"חוסר אונים מטורף". ענבל
(צילום: הרצל יוסף)
"הסקטוריאליות צריכה להיעלם, ובמקומה צריכה להיות השקעה יצרנית, בעיקר במשפחות ערביות וחרדיות. בפיתוח ההון האנושי במשפחות האלה - מבחינת חינוך, מקצועות ליבה, הכשרה מקצועית וגם והמרצה לשוק העבודה כי אנשים נשארים במשרות שלא מחלצות אותם מהעוני".
לדבריו, יש להתייחס גם לקצבאות של הביטוח הלאומי שאינן תואמות את יוקר המחיה בארץ. "הקצבאות מרעיבות את האנשים", הוא אומר. "בנוסף, החיים של אנשים שחיים על קצבאות מאוד מורכבים, צריך לעשות גם רביזיה גם בסבך הבירוקרטי של הביטוח הלאומי".
הנתונים מחזקים את טענותיו של פרופ' סטריאר. בשנת 2022 עלה שיעור הנפשות החשות עניות ושיעור משקי הבית שלא הצליחו לכסות את כל הוצאותיהם, ועלה גם שיעור המוותרים מסיבות כלכליות על ארוחה לפחות פעם ביומיים ועל פעילויות פנאי. לפי סקר שנערך בביטוח הלאומי, ברבעונים השני והשלישי של שנת 2023, 30.9% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות: 12.6% בביטחון תזונתי נמוך מאוד, ו-18.3% בביטחון תזונתי נמוך.
שיעור האוכלוסייה הבוגרת שלא יכלה מסיבות כלכליות להרשות מזון שאינו מזיק לבריאות היה 31.4%. שיעור החיים באי-ביטחון תזונתי הגבוה ביותר הוא בחברה הערבית - 62.7%. כמעט מחציתם חיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד. לעומת זאת, בחברה החרדית, שרמת העוני בקרבה דומה לזה של החברה הערבית, שיעור החיים באי-ביטחון תזונתי נמוך יותר - 28.7% וברמה הדומה לזו הקיימת בכלל האוכלוסייה. שיעור הנפשות הבוגרות שדיווחו שלהן אין יכולת כלכלית לממן מזון שאינו מזיק לבריאות הוא 31.4%, מתוכן 22.8% בנגישות נמוכה למזון בריא, ו-8.6% בנגישות נמוכה מאוד למזון בריא.
עיקר נתוני הדוח משקפים את המצב בישראל ב-2022 ללא קשר למלחמה. "הדוח יצא השנה מאוד מאוחר, אנחנו כבר תכף ב-2024 ודנים על משהו שהיה ב-2022", אומר פרופ' סטריאר. "אני חושב שזה ממש טעות. אנחנו צריכים את הדוחות האלה כדי שנוכל לשנות בזמן את המדיניות החברתית".

"ללא גוף שמתכלל את המאבק בעוני"

"דוח העוני נותן מספרים, אבל אין כרגע כלי או גוף שמתכלל את המאבק בעוני", מוסיפה ד"ר עינת לביא, החוג לשירותי אנוש מאוניברסיטת חיפה. "המדד הכמותי אומר לנו כמה עניים יש, אבל איך להתמודד עם העוני שלהם הוא פחות מסביר לנו".
הפערים המחקריים שמתוארים כאן מקשים בין היתר על שינוי מדיניות בזמן אמת שתמנע ממשפחות שנפגעו במלחמה להידרדר אל מתחת לקו העוני. "אנחנו חוששים מהידרדרות במצבנו הכלכלי", אומרת ענבל (47), אמא ל-4 ילדים שביתה נפגע מרקטה ב-7 באוקטובר. "טיל שנופל בתוך בית, הרס זה הרס לא יתואר. אלו נזקים כלכליים אדירים, וההחזרים שאנחנו מקבלים מהמדינה על הנזק לא תואמים את המחירים בשטח. "זה חוסר אונים מטורף".
ענבל ובעלה עובדים שניהם בתחום החינוך. "זה מקצוע שאינו נחשק בגלל השכר העלוב. הצלחנו לבנות בית בזכות עבודה קשה, אבל גם על ידי הלוואות מטורפות. כל הוצאה לא צפויה שנכניס לסל תמוטט אותנו כי מלכתחילה היינו על הקשקש. זה לקחת הלוואות נוספות, ואולי עבודה נוספת אם הגוף והנפש שלי יעמדו בזה. אני דואגת ואני מצפה שמדינת ישראל תחבק אותי ותיתן לי לעבור את המלחמה הזו בצורה שפויה - נפשית, בריאותית וכלכלית".
4 צפייה בגלריה
אלי כהן מנכ"ל פתחון לב
אלי כהן מנכ"ל פתחון לב
"אנחנו נמצאים בעיצומו של גל עוני משמעותי". מנכ"ל "פתחון לב" אלי כהן
(צילום: 'פתחון-לב')
לדברי אלי כהן, מנכ"ל עמותת "פתחון לב", "אנחנו נמצאים בעיצומו של גל עוני משמעותי שבארגון חשים בו מדי יום בשטח ובכל אחת מפעילויות הארגון לשבור את מעגל העוני, לראיה עלייה של לא פחות מ-23% בסיוע שניתן למקבלי הסיוע הקבועים שהארגון מספק להם סלי מזון בכל שבוע. עוד בטרם הסתיימה הלחימה, אנחנו רואים אלפי משפחות חדשות שנקלעו למעגל העוני והרעה במצבן של אלו שנמצאות בו כבר עתה.
"הדוח המפורסם כעת מביא אמנם את נתוני העוני לשנת 2022, אבל העצוב הוא שאנחנו רואים הכוון ישיר גם למה שקורה בתקופה זו. בשני המקרים, זו אוזלת היד של הממשלה, שמובילה את האנשים למעגל העוני, נותנת להם ליפול ורק אז מנסה לטפל בהם. הסיפור של חייל המילואים ליאור משייב בדיון בכנסת, הוא אותו הסיפור של אלו המופיעים בדוח של 2022, הוא עצמו יופיע בדוח של השנה הבאה".