מחקר שפרסם אתמול (רביעי) מרכז "עלמא", המתמחה במחקרי ביטחון בזירה הצפונית, מספק הצצה לייעודו האמיתי של מכון המחקר הסורי "סרס", מעבדה צבאית שהייתה אחראית על פיתוח הנשק הכימי של סוריה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. לפי דיווחים, המרכז הותקף על ידי ישראל כמה פעמים בשנה האחרונה - וגם בעבר. במקום, שעובד תחת מסווה של מכון מחקר מדעי אזרחי, פועלים מתקנים צבאיים מסווגים המשמשים את צבא סוריה, המשטר האיראני וחיזבאללה.
לפי המחקר, טהרן השתלטה על מרכז "סרס", בדגש על מכון 4000, והיא מבצעת "מעבר ממסדרון אמל"ח ארוך המתחיל באיראן, למסדרון קצר שנקודת המוצא שלו היא במכון, במרכז אזור הפעילות של הציר השיעי". הפגיעות בתשתיות המרכז משוקמות בטווח קצר יחסית על ידי איראן, שכוח הרצון שלה מוסיף להתגבר. בנוסף, קיים פרויקט דיוק רקטות איראני במקום, המהווה אפשרות לאיום גדול לנוכח מאגרן העצום בידי חיזבאללה.
לפי "עלמא", מערכות טילים ורקטות עוברות השבחה במרכז הסורי, בהן טילי קרקע-קרקע M600 - בשיתוף פעולה עם איראן המייצרת את הטיל התואם "פאתח-110", טילי סקאד 275 - פרויקט דיוק של המרכז באמצעות מומחים איראנים, "שהאב 1", "שהאב 2", ODAB, "זלזל" ו"פאג'ר". עוד צוין כי "ייתכן שבמכון 4000 מבוצע גם פרויקט 'לביכ' האיראני, שמטרתו שדרוג רקטות איראניות ישנות על ידי הוספת כמה חיישנים ומערכות הכוונה מרחוק שיביאו לשליטה מלאה ברקטה לאחר שיגורה".
במכון המחקר ציינו כי המרכז הסורי "מונה כ-20 אלף עובדים, שרובם הם חוקרים, מהנדסים וקציני צבא סורים בעלי התמחויות שונות ומגוונות. מתקני המרכז מפוזרים בכל רחבי סוריה וכוללים מספר מכונים, מפעלים ואתרי ייצור ואחסון. מרכז 'סרס' משמש למעשה כמערך התעשייה הצבאית הלאומית של סוריה".
כבר בתחילתו של המחקר העלה המכון את הקשר של המרכז הסורי לטהרן ואת חשיבותו בעיני האיראנים - מה שכאמור הופך את אתריו ליעדים לתקיפות ישראליות. "החשיבה האיראנית לטווח ארוך מייעדת את מרכז 'סרס' לשמש כמעין 'מנוע צמיחה' בפיתוח וייצור נשק קונבנציונלי מתקדם על בסיס ידע איראני על אדמת סוריה", נכתב, "בנוסף, הפעילות במרכז מקצרת וחוסכת בלוגיסטיקה של שינוע הנשק מאיראן, שחשוף יותר לפגיעה, שיבוש וסיכול. עיקר הדגש האיראני הוא לפתח ולייצר על אדמת סוריה - באמצעות תשתית מכון 4000 של המרכז - טילים ורקטות מדויקים, טילי שיוט וכטב"מים".
לפי המחקר, הקשר החזק של טהרן למרכז קיים כבר שנים רבות, וכיום "פרויקטים מסוימים, בייחוד במכון 4000 (גזרה 4), הם בפיקוח איראני ישיר של בכירי כוח קודס של משמרות המהפכה. במסגרת ריאיון של עובד 'עריק סרס' מיולי 2015, הוא הבהיר כי כל הפרויקטים במרכז 'סרס' הם בפיקוח איראני".
כותבי המחקר ציינו שורה ארוכה של תקיפות ישראליות באתרים המשויכים או המזוהים עם המרכז הסורי. "הם משמשים בפועל כמפעלי ייצור עבור חיזבאללה, בהנחיית ובפיקוח מומחים איראנים. למרכז תפקיד חשוב נוסף - ניסיון וידע רב בפיתוח וייצור נשק כימי. האחריות לכך הוטלה עליו כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת".
חרף הטענות הסוריות שכבר אין ברשות המשטר נשק כימי שנעשה בו שימוש בזמן מלחמת האזרחים במדינה, ב"עלמא" משוכנעים אחרת. "להערכתנו, המשטר הסורי מחזיק כיום ביכולת כימית משמעותית, ורואה ערובה להישרדותו במאגרי הנשק שברשותו וביכולת האופרטיבית לעשות בהם שימוש".
המחקר אף הציג סברה מטרידה במיוחד שלפיה הנשק הכימי עלול להגיע לידי חיזבאללה ביום פקודה, ואפשר שיופנה בצורה זו או אחרת לעבר ישראל. "יכולת זו, ביום פקודה, יכולה לסייע בידי הציר השיעי הרדיקלי בראשות איראן בכלל ובידי חיזבאללה בפרט. לא ניתן לשלול שימוש של חיזבאללה בנשק כימי במלחמה הבאה מול ישראל. ייתכן כי טילים או רקטות המצוידים בנשק כימי (כמו גז עצבים מסוג סארין, למשל) מאוחסנים לשימוש לטובת חיזבאללה באחד ממתקני מרכז 'סרס' באזור מציאף, וביום פקודה יועברו ללבנון לשימושו", צוין.
במכון המחקר סיכמו: "אנו מעריכים בסבירות גבוהה כי במצב של מלחמה ישראל תתקיף את מאגרי הנשק הכימי בכל מקום שבו הוא נמצא, בסוריה או בלבנון. בכל מקרה, לא ניתן לשלול שימוש טקטי של חיזבאללה בחומר כימי מסוג כלשהו (נגיש, פשוט ופרימיטיבי) בעימות הבא נגד ישראל, כמו חומר מסוג גז כלור. להערכתנו, בסבירות גבוהה, יש לחיזבאללה פגזי מרגמה ורקטות המיועדים לכך, וחימושם והפיכתם למבצעיים נעשה בעזרת מרכז 'סרס'".
