המהלך הביטחוני-חברתי המשמעותי של הממשלה החדשה יגיע להכרעה ביום ראשון, כאשר הממשלה תדון בתקציב הביטחון, עם מעט בשורות ויותר ביקורת על מיליארדים לפנסיות. במערכת הביטחון צפויים להציע פשרה בתמיכתו של שר הביטחון בני גנץ, ולפיה חרדים שלא יתגייסו לצה"ל יקבלו אישור לעבוד מגיל 21 לצד הכשרה מקצועית-אזרחית או צבאית שיקבלו, במטרה שהפטור שיוענק להם משירות צבאי לא יהיה אוטומטי.
תחילה התכוונו בממשלה החדשה להוריד את גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים מ-24 ל-21, בתמיכה גורפת של גורמי האוצר, משום שמדובר בתמריץ משמעותי להכנסתם לשוק העבודה. גנץ חזר בו מכוונה זו חרף התנגדות האוצר, ואנשיו טענו כי גם ארגונים אזרחיים חילונים טענו שמדובר במהלך שבסוף פוגע בשוויוניות בין חיילים משוחררים לבני גילם החרדים.
באוצר הציגו נתונים שלפיהם רק 48% מהגברים החרדים עובדים וכי הורדת גיל הפטור משירות צבאי ל-21 תגדיל בעשרות אחוזים את הסיכוי לשילובם בשוק התעסוקה ובכך את הפריון הכלכלי מהם. צוות שמינה גנץ כבר גיבש תוכנית חדשה לשינוי מהותי בחוק הגיוס לצה"ל, אך הוא לא יובא לאישור הממשלה והכנסת אלא יעובד מחדש עם צוות משותף למשרד ראש הממשלה.
גנץ סבור כי יש לשנות את מודל הגיוס שקבע בן גוריון ולהגדיל מאוד את השירות הלאומי והאזרחי, וכן לכלול בו גם צעירים ערבים וחרדים לצד תגמול גדול יותר למשרתים בצה"ל, בעיקר בתפקידי לחימה. בינתיים, יובא ביום ראשון "חוק גיוס קטן", בשל הוראת בג"ץ, שדומה למתווה מאמצע העשור הקודם: הממשלה תקבע יעדים שנתיים לגיוס צעירים שיוגדרו חרדים, כמה אלפים בודדים מדי שנה, ואם המגזר החרדי לא יעמוד ביעד זה, יוטלו בעוד שלוש שנים סנקציות כלכליות על ישיבות חרדיות בדמות הפסקת התמיכה בהן.
סלע מחלוקת משמעותי יותר נוגע למיסוד "הגדלות הרמטכ"ל", אמצעי שנוי במחלוקת לניפוח פנסיות למשרתי הקבע. בשנות ה-60 קבעה הממשלה כי בסמכות הרמטכ"ל להעלות את שיעור גמול הפנסיה לאנשי הקבע לפי תחשיב שיבוסס על תקופת שירותם והשלמתה. החלטה זו תוקפה פעמיים בעשור האחרון על ידי הממשלות הקודמות אך זכתה לביקורת בבג"ץ.
גנץ מבקש להסדיר את הנושא בחקיקה באופן שיאפשר את הגדלת הפנסיה לפי חלוקה דיפרנציאלית: עד 11% לפורשים קרביים ועד 7% לעורפיים. בסביבת גנץ טוענים כי בכך תצומצם ההוצאה השנתית על הפנסיות לפורשים ב-50 עד 70 מיליון שקלים וכי תקופת שירות החובה לא תיכלל במודל החדש, ובכך תקטן התוספת לפנסיה. באוצר טוענים כי כל ההגדלה הזו אינה חוקית ביסודה, ולא עומדת בשום קנה מידה כלכלי וציבורי, בטח מול עובדים אחרים בסקטור הציבורי.
עלות התוספת החדשה לפנסיות של אנשי הקבע היא 1.3 מיליארד שקלים, לפי גורמי האוצר, סכום שיכול לממן טילים מיירטים לסוללות כיפת ברזל, עשרות חימושים לחיל האוויר והעלאות שכר למשרתים הצעירים, בחובה ובקבע. בנושא זה אין שום בשורה לחיילי החובה, שדמי הכיס החודשיים שהם מקבלים מהמדינה לא השתנו כבר כשש שנים.
"רוב אנשי הקבע מפוטרים עד גיל 43 ולחלקם אין עבודה מקבילה שמחכה להם באזרחות, לכן יש הצדקה מנדטורית לתוספת זו. זהו מודל הגון, מידתי ופשוט. הטענה לתוספת של מיליארד שקלים לפנסיות היא אחיזת עיניים כי מדובר בגמלאים בני 60 ומעלה שכיום משולמת להם תוספת זו", ציינו במערכת הביטחון.
באוצר לעומת זאת טוענים שמדובר בבכייה לדורות, משום שעיגון הגדלות הרמטכ"ל בחקיקה תעלה עשרות מיליארדים למדינה בעשורים הקרובים, תהיה בלתי הפיכה ותנפח את הפנסיה רק לקבוצה קטנה של משרתים שיגיעו לגיל הפרישה, בעוד מרבית אנשי הקבע, ובהם הטכנולוגיים והלוחמים שנמלטים מהצבא בגיל צעיר, לא ייהנו מהעלאות שכר להם הם ראויים, ובהעלאות שכר אלה תומך האוצר.
פרויקט נוסף שלא אושר תקציבית חרף המלצות של בכירים בצה"ל הוא הקמת מכשול חדש וראוי לגבול עם לבנון, בהיקף של שלושה מיליארד שקלים. הגבול מול חיזבאללה מבוסס על גדר רעועה בת 45 שנים, ופיקוד הצפון מנסה בשנים האחרונות להביא לאישור תוכנית שגיבש לסגירת הגבול שנפרץ לא אחת לאחרונה על ידי מהגרי עבודה ומבריחים. בדרג המדיני העדיפו להסתפק ב-300 מיליון שקלים לחיזוק המענה בחלקים קטנים ומאוימים מבין 140 הק"מ שבין הר דב לראש הנקרה.
