יותר מ-780 אלף תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים ייצאו היום (ראשון) לחופשת הקיץ. עברה עליהם שנה מטלטלת, מלאה באי-ודאות וחסרה ביציבות, ובכל זאת - יש דברים שלא משתנים: התלמידים, כמו תלמידים, מתרגשים לקראת החופש הגדול.
היום (ראשון) הם יקבלו תעודה, יחגגו עם חבריהם לכיתה, ייפרדו מהמורים ויחזרו הביתה. הפעם, לא ללימודים בזום אלא לחופשה של ממש. לצדם, ייצאו אל החופשה גם 60 אלף עובדי הוראה בחטיבות הביניים והתיכונים. ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודיים ייצאו לחופשת הקיץ בעוד עשרה ימים, ב-30 ביוני. התלמידים צפויים לשוב ללימודים ב-1 בספטמבר וכבר אחרי ארבעה ימי לימוד בלבד - לצאת שוב לחופשה, הפעם לכבוד ראש השנה.
מומחי חינוך מזהירים כעת כי היציאה לחופשה לאחר שנה של סגרים, ריחוק חברתי ולמידה מרחוק, חושפת את בני הנוער לסכנות שונות ואף להתמכרויות.
מנהלת השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, עינב לוק, אמרה: "כבכל חופשה, והשנה במיוחד, בני ובנות הנוער ירצו להשתחרר, להיפגש עם חברים, לטייל ולבלות. הם עלולים להיחשף להתמודדויות שונות, ולעתים גם למצבי סיכון ולפיתויים, הן בסביבתם הפיזית והן בסביבה הווירטואלית".
לדבריה, חשוב לחזק את הנוער, ולהעביר מסר של אמון באחריות האישית ובשיקול הדעת שלהם. עם זאת, כדאי לסייע להם להתכונן למצבי סיכון. לוק הדגישה כי חשוב שהשיח כולו יייערך לא מתוך הטפה או הפחדה, אלא מתוך דאגה ואכפתיות, תוך מתן אמון בכוחות המתבגרים ובשיקול דעתם.
יפה בן דויד על סערת החופש הגדול: אל תוציאו את התסכול על המורים. סוף מאי, בריאיון ל-ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
"תלמידי התיכון יוצאים לחופשת הקיץ לאחר שנה מאתגרת ומורכבת במיוחד", אמרה ד"ר אלונה פלג, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת לוינסקי לחינוך ויועצת חינוכית וארגונית. "תקופת הקורונה, שלוותה בסגרים מלאים או חלקיים, כפתה עליהם הסתגלות מהירה ללמידה מרחוק. היא חשפה אותם לבעיות הרפואיות של ההורים, ללחצים כלכליים, לחרדה ולחוסר ודאות מתמשך. גם ההסלמה האחרונה במצב הביטחוני הגבירה את תחושת הלחץ והמשבר.
"החזרה לחופשת הקיץ עלולה לגרום להם לנסות 'לפצות' על הזמן האבוד בתחושת שחרור מוגזמת ובהתנהגויות של פריקת עול", המשיכה ד"ר פלג, "ואלו יכולות לבוא לידי ביטוי באי-ציות לכללים, למשל של שעות יציאה לבילוי וחזרה הביתה, נהיגה במהירות מופרזת, שימוש בחומרים ממכרים, כניסה למצבי סיכון מיני ופגיעה מינית, וכדומה".
לדברי ד"ר שירלי בן שלמה, מומחית לעבודה עם ילדים, נוער והורים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, בעיה נוספת שעימה מתמודדים מתבגרים היא קשורה בדימוי הגוף. היא ציינה כי בשנה וחצי האחרונות, על רקע השהייה הממושכת בבית, מתבגרים רבים מילאו את שעות הפנאי באכילה, לעיתים אף באכילה בולמוסית. היציאה אל "העולם האמיתי", לדבריה, מובילה רבים מהם להרגיש אי-נוחות עם הגוף - וחלקם מפתחים הפרעות אכילה.
ד"ר פלג וד"ר בן שלמה הדגישו שתיהן כי חשוב שהורים יהיו מודעים לתקופה רגישה ומסוכנת זו, תוך שהם מגבירים את נוכחותם ומעורבותם בחיי המתבגר, ומנהלים עימו דיאלוג שוטף, מתוך עמדה אוהדת.
"זאת הייתה שנה מוזרה לכולנו", סיפר עידו לץ, תלמיד כיתה י' בתיכון "אביב" ברעננה, "עברנו שנה בזום, ראינו הרבה בית וידענו המון קשיים, אבל הנה זה מסתיים. גם מהשנה הזאת אנחנו חייבים לנוח".
לירון, בת 16 מצפון הארץ, שיתפה: "השנה הרגשתי באי-ודאות תמידית, ואני מאוד נלחצת כשאני לא יודעת מה עומד לקרות. זה השפיע מאוד על מצב הרוח שלי והרגשתי לחץ נפשי כבד. אני עדיין מרגישה את התסכול הולך איתי. יש הרבה ילדים שנפגעו, שמתפקדים פחות בלימודים ומתהלכים חסרי מוטיבציה. אני יוצאת לחופש הגדול בתקווה שהתקופה הזאת תאפשר לנו לחזור להיות קצת ילדים".
9 צפייה בגלריה
"על הממשלה החדשה להרחיב את המענה הטיפולי המסובסד עבור צעירים". ד"ר הילה הדס
(צילום: טומי הרפז)
"אחד מכל ארבעה צעירים חש חרדה, דיכאון ומתח"
מנתונים חדשים שפרסמה "אנוש", העמותה הישראלית לבריאות הנפש, עולה כי אחד מכל ארבעה צעירים בגילי 25-16 בישראל פנה או שקל לפנות לטיפול פסיכולוגי לאחרונה בשל תחושות כמו חרדה, דיכאון, כעס ומתח.
"הנתונים מלמדים כי חלה הידרדרות במצב הרגשי של בני הנוער והצעירים בעקבות אירועי השנה האחרונה", הסבירה ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש, ופנתה לנבחרי הציבור: "על הממשלה החדשה להרחיב את המענה הטיפולי המסובסד עבורם, לייצר מענים פרונטליים ודיגיטליים לטיפולים במשברים קלים, ולהפעיל תוכנית כוללת להגברת המודעות עבור בני נוער, צעירים והוריהם. זאת על מנת להבין את חשיבות המניעה וההתערבות המוקדמת במשברים נפשיים, ואת החשיבות של קבלת עזרה וטיפול".
רק 20 אחוז מתלמידי ז'-י"א נרשמו ללימודים בחופש
תוכנית רחבת היקף של משרד החינוך לצמצום פערי שנת הקורונה, שהובטחה כבר בפברואר האחרון על ידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושר החינוך לשעבר יואב גלנט, הפכה למתווה דל, עם היענות נמוכה של תלמידי כיתות ז'-י"א.
לקראת התוכנית שתצא לדרך עם תחילת החופש הגדול, אמרו מנהלי בתי ספר כי הרישום המועט נובע מכך שהתלמידים מעדיפים לנוח וליהנות בחופשת הקיץ
- וגם כי השכר שהוצע למורים נמוך ורבים מהם מעדיפים לעבוד באופן פרטי תמורת שכר כפול.
גורמים במערכת החינוך ציינו בנוסף כי ההחלטה לאפשר הפעלה וולונטרית וגמישה שלפיה המנהלים יחליטו אם לקיים את התוכנית ללא הנחיה מחייבת אחידה, העבירה בהתאם מסר - והוא פגע בהיתכנות וברישום.
מבדיקה שנערכה על ידי התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים עולה כי בממוצע ארצי נרשמו לתוכנית בין 10 ל-20 אחוזים מהתלמידים. בכיתות ז'-י"א ישלמו ההורים 30 שקלים ליום בהתאם למספר הימים שבהם תופעל התוכנית. התוכנית תכלול מענים רגשיים וחברתיים ובתחום הלימודי המיקוד יהיה במקצועות ליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. בכיתות י'-י"א יינתן דגש להכנה לבגרות.
אודליה שיינדורף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אמרה כי תוכנית צמצום הפערים שהושקה בקול תרועה רמה שוקעת במצולות המציאות, כלשונה. "לא 'התאבדו' על התוכנית", היא ציינה, "התקציב המצומצם, חוסר הרצון להגיע להבנות והסדרה מול ארגוני המורים, וחוסר ההבנה שדרושה כתיבת תוכנית לאומית אמיצה לצמצום הפערים עם כל השותפים, הביאו למצב שבו היא הפכה בלתי אטרקטיבית עבור התלמידים".
בין מאות אלפי היוצאים לחופשה, נמצאת גם חמישיית תאומים הלומדת בשכבת י"ב בתיכון אזורי ברנקו וייס אית"ן שבמועצה אזורית גזר. בשכבה לומדים 93 תלמידים, ביניהם חמישה אחים תאומים - ובהם התאומים הזהים תומר ועמית גבאי, שהמורים התבלבלו ביניהם באופן קבוע. שלושה מזוגות תאומים גרים בקיבוץ חולדה - האחים גבאי וגם ניצן ועומרי נחתומי, ונועה ושיר פלדמן.
