דוח סודי שחיברו 21 ראשי הנציגויות האירופיות ברשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים קובע כי "האיחוד האירופי צריך להתנגד באופן חד משמעי לתוכניות וליוזמות המשפטיות של ממשלת ישראל לשנות באופן חד צדדי את מעמדה וגבולותיה של ירושלים, ולפיהן, ישראל האיצה 'דרסטית' את הלחץ על האוכלוסייה הפלסטינית בשנה האחרונה". הדוח, שמפורסם מידי שנה ומאומץ לרוב על ידי האיחוד האירופי, נבלם על ידי הנציגים של הונגריה וצ'כיה בטענה כי הוא לוחמני מדי והפך למסמך מקומי בלבד.
על פי נספח ההמלצות של הדוח בין הצעדים שיש לשקול הוא הרחקת "מתנחלים אלימים ידועים וכאלה שקוראים למעשי אלימות" משטח האיחוד האירופי ויישום עיקרון ההדדיות כשמתמודדים עם "פרקטיקות מפלות ישראליות עם אשרות המגבילות את חופש התנועה של אזרחי האיחוד האירופי".
הדוח השנתי מאושר ברמת ראשי הנציגויות ומתואם עם ראש נציגות האיחוד האירופי ברמאללה. בדרך כלל לאחר אישורו הוא עובר לבריסל ואז מאומץ על ידי האיחוד האירופי כדוח רשמי.
אלא שהפעם ראשי הנציגויות של הונגריה וצ'כיה בירושלים בלמו כאמור את היוזמה וסירבו לאשר את הכתוב. לכן המסמך הפך לדוח מקומי - תמונת מצב מהנציגויות בשטח ולא מסמך רשמי של האיחוד האירופי.
בדוח הזהירו ראשי הנציגויות האירופיות ביהודה ושומרון כי אירועי 2022 "הדגישו את השבריריות הגוברת של הנוכחות הפלסטינית בירושלים ואת החרפת התנאים הסוציו-אקונומיים של הפלסטינים, והצורך בהגנה עליהם". עוד הדגישו בדוח את "הפרדתם מהחיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של העיר, הריסת בתים, בניית דיור חדש בהתנחלויות ואת התוכניות ליצירת דירות חדשות במזרח העיר, שישראל השתלטה עליה במלחמת ששת הימים וסיפחה אותה".
הנציגים הדיפלומטים הדגישו גם את העלייה ה"משמעותית" במעצרים ובפעולות של כוחות הביטחון הישראליים, את "הלחץ על מוסדות פלסטינים" כמו בתי ספר, שחיקת הסטטוס-קוו בהר הבית, וההתקפות הגוברת על המקומות הקדושים לנוצרים. אלו הן מגמות כלליות שכבר צוינו בהזדמנויות קודמות, ציין הדוח, אך "התגברו ב-2022". עוד נכתב בדוח, שנחשף בעיתון הספרדי "אל פאיס", כי מספר מקרי המוות של פלסטינים ביהודה ושומרון וגם הבנייה בהתנחלויות הגיעו "לרמות שלא ניראו במשך שני עשורים".
לפי הדוח, בירושלים חיים כ-340 אלף פלסטינים, המהווים 38.5% מאוכלוסיית העיר, אך רק 15% מהתקציב המקומי מוקצה לשכונות שלהם. בנוסף, רק 45% מחוברים בצורה מספקת וחוקית לרשת מי השתייה.
הדוח נתמך על ידי 21 מתוך 23 המדינות בעלות נציגות דיפלומטית במזרח ירושלים או ברמאללה, למעט שתי יוצאות הדופן: הונגריה וצ'כיה, שסברו כי שפת הטקסט לוחמנית מדי כלפי ישראל.
על רקע הדיווחים כי הונגריה צפויה להעביר השגרירות שלה לירושלים וכי גם צ'כיה שוקלת צעד דומה - הדוח מתעקש על החשיבות שמיקום הנציגויות הדיפלומטיות של האיחוד האירופי יהיה עקבי עם החלטת האומות המאוחדות 478, שגינתה את סיפוח מזרח ירושלים ב-1980 ואת ההכרזה על העיר כבירת ישראל ה"מאוחדת".
עמדה זו הייתה בעלת חשיבות מיוחדת מאז 2017, כשנשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את שגרירות ארה"ב מתל אביב. יורשו, ג'ו ביידן, לא הפך את הצעד החשוב והסמלי הזה שהאיחוד האירופי דוחה משום שהוא סבור, כמו רוב הקהילה הבינלאומית, שעל הצדדים לנהל משא ומתן על מעמדה של העיר בשיחות שלום.
3 צפייה בגלריה
עיר דוד. "ישראל עושה שימוש בארכיאולוגיה לחיזוק הנרטיב היהודי"
(צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)
הדו"ח גם מדגיש את הסכנה בהשלמת טבעת התנחלויות שתבודד את ירושלים מהגדה המערבית. הוא מזהיר מפני "השימוש" של הרשויות הישראליות ומתנחלים בארכיאולוגיה ותיירות כדי "לחזק את הנרטיב היהודי בהשראת המקרא על ירושלים. זהו המקרה של עיר דוד, בשכונת סילוואן הפלסטינית, למרגלות המצודה המוקפת חומה, שנמצאת בידי רשות הטבע והגנים הישראלית אך מנוהלת על ידי קרן אולטרה-לאומית".
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אמרו כי מדובר בדוח שאין לו שום משמעות. לדבריהם, בסופו של דבר אלו חלק מהרעיונות שמנסה לקדם ראש הנציגות של האיחוד האירופי ברמאללה, שמאוד עוין לישראל וצפוי להתחלף בעוד מספר חודשים.
