נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מעביר כעת לפי הדיווחים את ימי הבידוד שלו בגלל מחלת הקורונה בתסכול על בעלי בריתו הקרובים שנטשו אותו, והדיווח החדש שהתפרסם היום (שבת) עשוי רק להגביר את הכעס שלו עליהם. לפי אתר החדשות "פוליטיקו", יו"ר בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי כבר נערכת ליום שבו יודיע על פרישה מהמרוץ לנשיאות – ומקדמת הליך פתוח לבחירת יורש או יורשת שיחליפו אותו כמועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות, מול המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ.
אם ביידן יפרוש בסופו של דבר, כפי שבכירי המפלגה הדמוקרטים מעריכים כעת, סגניתו קמלה האריס נתפסת כמועמדת הבולטת ביותר להחליפו. אולם לפי הדיווח פלוסי הזהירה כי יש להימנע ממצב שבו האליטה המפלגתית תיתפס כמי ש"מכתירה" אותה במהירות ליורשת של ביידן, וקראה במקום זאת לנהל הליך פתוח שבו כמה מתחרים יוכלו להתמודד על המועמדות הדמוקרטית – גם אם בסופו של דבר האריס תהיה הבולטת שבהם ותנצח במרוץ היפותטי שכזה.
פלוסי, נזכיר, נותרה אחת מבכירי הדמוקרטים גם לאחר שפרשה מהנהגת הסיעה בבית הנבחרים – ולפחות עד לפני ימים אחדים נחשבה לבעלת ברית חשובה של ביידן ולמי שנהנית מהשפעה רבה עליו. אבל כעת נראה שהיחסים ביניהם התערערו: במקום להתייצב לצד ביידן בצל הלחץ הפנים-מפלגתי לפרישתו, בעקבות ההופעה הגרועה שלו בעימות מול טראמפ בחודש שעבר, שעורר פאניקה של ממש בקרב הדמוקרטים, היא דווקא נשמעה כמי שנותנת אור ירוק לקריאות הללו. זכורה במיוחד ההצהרה שלה ב-10 ביולי שבה – אף שביידן כבר הצהיר שלא יפרוש – היא אמרה כי הוא עוד צריך לקבל החלטה בסוגיה. האמירה הזו התפרשה בארה"ב ככזו שפותחת מחדש את האפשרות לפרישתו, ומאפשרת לדמוקרטים להמשיך ללחוץ על ביידן לעשות זאת.
ההופעה המביכה של ביידן בעימות מול טראמפ, בחודש שעבר
(צילום: CNN)
פלוסי אמנם לא קראה בפומבי לפרישת ביידן, אבל לפי דיווח השבוע ב-CNN היא עשתה זאת בשיחה פרטית עם הנשיא והזהירה אותו כי לא רק שאינו יכול לנצח – אלא שיוביל גם את הדמוקרטים להפסדים בקונגרס. הבוקר דווח ב"ניו יורק טיימס" כי ביידן חש מתוסכל ממנה, ומגדיר את פלוסי כ"מסיתה הראשית" נגדו. תחושת תסכול דומה, כך דווח, חש הנשיא כלפי הבוס שלו לשעבר ברק אובמה – מי שלפי הדיווחים בתקשורת האמריקנית תומך כעת גם הוא בפרישתו מהמרוץ.
לפי הדיווח ב"פוליטיקו", פלוסי קידמה את ההליך הפתוח לבחירת היורש כבר ב-10 ביולי – שעות לפני אותה הצהרה שבה נתנה אור ירוק להמשך הלחץ הדמוקרטי על ביידן. לפי הגורמים ששוחחו עם אתר החדשות, היא עשתה זאת במפגש של מחוקקים דמוקרטים מקליפורניה, כ-40 במספר. במפגש דנו משתתפיו בהשלכות השליליות שעלולות להיות למצב שבו האליטה המפלגתית תיתפס כמי ש"מכתירה" את האריס כיורשת של ביידן – ופלוסי דרשה כאמור לקדם הליך בחירה תחרותי יותר.
5 צפייה בגלריה
סגנית הנשיא האריס. מביאה קולות רבים יותר מקהלים חשובים - במיוחד שחורים
(צילום: Chris duMond/Getty Images/AFP (Photo by Chris duMond / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
הגורמים הדגישו כי המפגש לא עסק ביתרונות או בחסרונות של האריס כמועמדת, וכי חלק ממשתתפיו הבהירו כי סגנית הנשיא צריכה להיות המועמדת של המפלגה אם ביידן יפרוש. "ננסי הובילה את הטענה שיש צורך בתהליך פתוח", אמר אחד הגורמים שתודרכו על פרטי המפגש בשיחה עם "פוליטיקו". לא כל הדמוקרטים תומכים בהליך שכזה, ולפי הדיווח יש מי שרואה בו ניסיון לעכב את הבחירה בהאריס ולאפשר למתחרים פוטנציאליים אחרים לבלוט.
ב"פוליטיקו" מדגישים כי דווקא המחוקקים מקליפורניה, שבמפגש ביניהם נערכה אותה שיחה, צפויים לתמוך בחלקם הגדול בהאריס – שבעבר הייתה סנאטורית מטעם המדינה הזו, והייתה התובעת הכללית שלה. זו לופגרין, חברת בית נבחרים מקליפורניה ומי שנחשבת לאחת מבעלות בריתה הקרובות של פלוסי, הצטרפה אמש למחוקקים שקוראים לביידן לפרוש מהמרוץ – ואף שגם היא הביעה תמיכה ב"הליך שקוף" למציאת יורש, היא אותתה שתתמוך בהאריס.
מיני-פריימריז? לא בטוח שיש זמן
"אם ביידן יקבל את ההחלטה (לפרוש), יהיה צורך בצעדים מהירים. אני לא חושבת שאנחנו יכולים לעשות הכתרה, אבל סגנית הנשיא תהיה בהחלט המועמדת המובילה", אמרה לופגרין. היא הציעה לערוך "מיני פריימריז" עם אירועים שאותם ינחו הנשיאים לשעבר ביל קלינטון וברק אובמה. לפי הדיווח ב"פוליטיקו", הרעיון לערוך הליך מזורז דמוי-פריימריז הפך לפופולרי בקרב דמוקרטים רבים בקונגרס, בכלל זאת בקרב אותם מחוקקים מקליפורניה. גורם המעורה בפרטים אמר לאתר החדשות כי מי שהעלו אותו במקור הם גורמים המקורבים לממשל אובמה. אחרים במפלגה שללו את הרעיון, וטענו כי הוא מגוחך בשל הזמן המועט שנותר עד לוועידה הדמוקרטית בחודש הבא.
בוועידה, נזכיר, אמור להיבחר באופן רשמי המועמד של המפלגה לנשיאות על-ידי אלפי נציגים מכל מדינה ומדינה בארה"ב. לרוב מדובר באירוע סמלי לחלוטין, כיוון שאותם נציגים נדרשים להצביע למועמד שניצח בפריימריז במדינה ששלחה אותם לוועידה, אבל אם ביידן יפרוש המרוץ ייפתח מחדש – והם יוכלו לבחור מועמד אחר. לאחרונה דווח כי ביידן פועל להקדים את ההצבעה על אשרור מועמדותו ולערוך אותה בקרב אותם נציגים באופן וירטואלי, עוד לפני הוועידה, אבל על רקע ההערכות שהוא כבר שוקל לפרוש – לא ברור אם כך אכן יקרה.
לפי "פוליטיקו", אופציה נוספת עבור הליך בחירת יורש היא לאפשר לכמה מתחרים להתמודד, אבל כשברקע ההבנה שהאריס היא הפייבוריטית – ושבכירים דמוקרטים אחרים שיוכלו אולי לאתגר אותה לא יתמודדו, מחשש שינודו אם יעשו כן. בהקשר זה מציינים ב"פוליטיקו" כי המושלים הדמוקרטים גווין ניוסם מקליפורניה וגרטשן ויטמר ממישיגן הבהירו שניהם כי לא יתמודדו מול האריס.
5 צפייה בגלריה
ביידן מבקר בסופר בלאס וגאס, השבוע. נדבק בקורונה ושוהה בבידוד
(צילום: Kent Nishimura / AFP)
כך או כך, אם ביידן יפרוש השאלות בנוגע ליכולתה של האריס להביס את טראמפ יצופו כנראה אל מעל לפני השטח. לפי "פוליטיקו", אף שסקרים פרטיים ופומביים מראים כי הפער בין האריס לטראמפ קטן רק באופן שולי ביחס לפער בין ביידן למועמד הרפובליקני, היא עדיין זוכה לתמיכה טובה יותר בקבוצות דמוגרפיות קריטיות, ובפרט בקרב מצביעים שחורים. תומכיה של האריס טוענים כי התמיכה שהיא מקבלת בסקרים מסמלת רק את תמיכת הבסיס שלה, וכי היא תגדל אם וכאשר תוכרז כמנהיגת הדמוקרטים וכמועמדת לנשיאות.
בקרב חברי הקונגרס הדמוקרטים, הדעות בנוגע ליכולתה של האריס להביס את טראמפ חלוקות. "אני חושב שהיא האופציה הטובה ביותר", אמר ל"פוליטיקו" חבר בית הנבחרים גרג לנדסמן, שהצטרף אתמול לקריאות לביידן לפרוש. הוא העריך שהאריס תוכל לנצח במחוז הבחירה שלו במדינת אוהיו, ועל הליך בחירת היורש לביידן אמר: "איך זה יקרה? אני לא יודע. אני יודע שאנשים מודאגים, יש להם חששות לגיטימיים. יש אי-בהירות בעניין הזה. אני מבין את זה, אבל אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות".
דמוקרט אחר ממדינת מפתח, שביקש מ"פוליטיקו" להישאר בעילום שם, אמר מנגד כי האריס לא תוכל לנצח במחוז הבחירה שלו: "דיברתי עם כמה דמוקרטים, הם לא רוצים את קמלה האריס". לדבריו, בכל תרחיש לדמוקרטים יהיה קשה מאוד לנצח בנובמבר: "אלא אם נשיג מישהו שבאמת יצליח לאחד את כולם. אבל אם נשיג מועמד אחר, מה יקרה עם קמלה?".
רשמית, בקמפיין ביידן מבהירים כל העת כי אין בכוונתו לפרוש, והנשיא עצמו פרסם אמש הודעה שבה אמר כי הוא מצפה לחזור לערוך אירועי בחירות בשבוע הבא, אחרי שיחלים ממחלת הקורונה שבה נדבק. אולם לפי הדיווחים, בשיחות פרטיות הנשיא כן מכיר באפשרות שיידרש אולי לפרוש. לצד זאת, ב"ניו יורק טיימס" דיווחו כי ביידן מתוסכל כאמור ממה שנתפס בעיניו כנטישתו על-ידי בעלי בריתו הקרובים פלוסי ואובמה, וכי ייתכן שבשל התסכול הזה הוא דווקא יבחר בדרך ההפוכה ויתעקש להישאר במרוץ.
החלטה סופית עדיין אין, אבל חלק ממקורביו של ביידן החלו לפי הדיווח לדון בתאריכים אפשריים שבהם יודיע על פרישה. לפי ה"טיימס" יועציו של ביידן מאמינים שהוא לא ירצה לעשות זאת לפני נאומו של נתניהו בקונגרס האמריקני ביום רביעי, לשם הוזמן על-ידי המפלגה הרפובליקנית – מכיוון שהנשיא "לא ירצה לתת לנתניהו את הסיפוק בעקבות היחסים המתוחים בין השניים על רקע המלחמה בעזה".
10% מהדמוקרטים בקונגרס לביידן: העבר את הלפיד
לדיווח הזה מצטרף גם פרסום ברשת NBC, ולפיו גם בני משפחתו של ביידן – שאחרי העימות דחקו בו להישאר במרוץ – דנים כעת באפשרות שיפרוש. גורמים המעורים בפרטים אמרו לרשת כי השיחות בקרב משפחת ביידן עוסקות בשאלה כיצד הוא ירצה להודיע על סיום מועמדותו – בתזמון שלו – וכי השיקולים המרכזיים הם שמירה על בריאתו, על קרוביו ועל "יציבותה של ארה"ב".
בינתיים, הלחץ על ביידן במפלגה הדמוקטית ממשיך לגבור. אתמול קראו לו בסך הכול 13 מחוקקים בקונגרס – סנאטור אחד ו-12 חברים בבית הנבחרים – לפרוש. מדובר במספר שיא של מחוקקים שקוראים לביידן לפנות את דרכו ביום אחד, ומאז העימות עשו זאת בסך הכול 35 חברי קונגרס. לפי NBC, מדובר ב-10% מכלל הדמוקרטים בקונגרס (264 בסך הכול). בין אלו שהצטרפו אתמול לקריאות הפרישה הייתה כאמור חברת בית הנבחרים מקליפורניה זו לופגרין, בעלת ברית קרובה של פלוסי, ומכה כואבת מבחינת ביידן הייתה גם קריאתו של מארק ויסי מטקסס – המחוקק הראשון שעושה זאת מהשדולה השחורה בקונגרס. מנהיגי השדולה הם מבין תומכיו הבולטים של ביידן.
מחוקק נוסף שקרא אתמול לביידן לפרוש הוא סת' מולטון ממסצ'וסטס, שבמאמר דעה שפרסם תיאר כיצד הנשיא בן ה-81 לא זיהה אותו במפגש מצומצם שבו השתתפו השניים במהלך ביקורו של ביידן בצרפת בחודש שעבר, לציון 80 שנה לפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה. "בפעם הראשונה אי-פעם, נראה היה שהוא לא מזהה אותי. כמובן, זה יכול לקרות לכל מי שמזדקן, אבל כאשר ראיתי את העימות ההרסני לפני כמה שבועות, אני חייב להודות שמה שראיתי בנורמנדי היה חלק מבעיה עמוקה יותר", כתב מולטון. "המציאות הקשה היא שבה כל התכונות שהפכו את ביידן לכוח בלתי ניתן לעצירה – האנרגיה, החיוניות, החדות, השנינות הלא-מושלמת – נחלשות".
