בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך הבוקר (יום ב') משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. הדיון עסק בתיק 1000, "תיק המתנות", שבו נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים. שני ספקים בעלי חנויות לממכר סיגרים ושמפניות העידו בקצרה על חשבוניות מהחנויות שלהם למוצרים שנרכשו עבור אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. לפי האישום, נתניהו קיבל ממילצ'ן ומפאקר טובות הנאה, שעיקרן סיגרים ושמפניות לו ולרעייתו, בסכום של כ-690 אלף שקלים במצטבר.
בדיון היום הציגה התובעת הדר ווינשטיין לעדים חשבוניות של העסקים שלהם. העדים אישרו שהקבלות יצאו מבתי העסק שלהם. המשטרה קיבלה מהספקים ישירות את החשבוניות הללו במהלך החקירה. גם הדס קליין, שסיימה להעיד לפני כשבועיים, סיפקה חשבוניות למשטרה בגין מרבית אותן הרכישות. מטרת העדויות היום הייתה לאשר את אמיתות החשבוניות שהפכו לראייה.
העד הראשון היום, עמית ברזילי, בעלי החנויות "ווינוויז", אמר כי "מדובר בחשבוניות בגין רכישות שבוצעו עבור ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, וקבלות. הרכישות בוצעו בסניף בשיכון דן. החשבוניות נמסרו מהנהלת חשבונות למשטרה לבקשתם. מי שביצעה את ההזמנות בפועל הייתה הדס קליין. היא הייתה מתקשרת אליי. לפעמים יונתן חסון, הנהג שלה".
ברזילי הוסיף בעדותו: "ידעתי שהיא העוזרת האישית של השניים. הדס הייתה שולחת ברוב המקרים את חסון לקחת את המוצרים. פעמיים יצא לנו לספק את המוצרים לדירת פאקר בתל אביב. התשלום בוצע בהעברה בנקאית או צ'ק בדואר או אשראי - שהיה יותר שכיח לגבי פאקר. קליין הייתה אשת התשלום". יצוין כי לא נטען שנתניהו ביקר באותה דירה של פאקר בתל אביב.
בדיון הוצגו לו כמה חשבונית, בהן חשבונית מ-2014 על סך 5,380 שקלים, כולל סיגרים בשווי 2,500 שקלים. חשבונית נוספת על סך 8,314 שקלים כללה סיגרים באלפי שקלים ושמפניות ב-2,000 שקלים.
לאחר מכן נחקר ברזילי חקירה נגדית על ידי סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד. "תאשר לי שהמשטרה לא ביקשה הודעות SMS שהדס שלחה לך על הזמנות והודעות ווטסאפ?", אמר חדד. ברזילי השיב: "לא לקחו ממני את הטלפון. החוקר הגיע אליי ב-2017 וביקש חשבוניות. לא הייתה לי ולקליין היכרות מוקדמת".
חדד הוסיף: "כשאתה נותן למילצ'ן הנחה, הרכישות הן של יין לבן או יין מבעבע עד 2013". העד אישר: "ההנחה היא על בסיס זה שהוא לקוח גודל". ברזילי הסביר שלפעמים רשם בקבלות "נאסף על ידי הנהג של מילצ'ן" ולפעמים לא, אך הוסיף שאין לכך משמעות ולפעמים פשוט לא רשם.
העד השני, דוד בבלי, הוא בעלי חברת "י.ד עסקים" ומנהלה, חברה שמייבאת משקאות חריפים ונמצאת בראשון לציון. "אלו חשבוניות של החברה שלי שסופקו תמורת אספקת סחורה ללקוח. נתתי למשטרה את כל החשבוניות ואישרתי להם שהן של החברה ללא ספק", אישר בבלי בדיון.
חדד אמר בדיון כי "אנו מתנגדים להגשת החשבוניות. הן הושגו שלא כדין". העד סיפר שלא הכיר ישירות את אנשי העסקים פאקר ומילצ'ן. "אני לא יודע מי הזמין את הסחורה ספציפית. היו מקרים שידעתי שהסחורה הולכת למילצ'ן תוך כדי העבודה. מן הסתם לא מנפקים אצלנו סתם חשבוניות בלי הזמנה", אמר בבלי. "מילצ'ן שילם. לפעמים גם שלחו מונית לקחת את הסחורה, זה לא חריג".
חדד טען: "מי שמסר את המסמכים זה לא אתה אלא אדם אחר". בבלי אישר שמנהל החשבונות שלו מסר, "אבל אני הייתי בעניין של מסירתם". בהמשך שאל חדד "מי הפיק את החשבוניות, לא אתה?", ובבלי השיב: "המזכירות".
סנגורו של נתניהו ניסה להראות שאמינותו של שותפו לשעבר של העד מוטלת בספק. "היו חיכוכים בעבודה", אמר בבלי.
חדד: "היו ענייני אמינות?".
בבלי: "היו גם".
חדד: "ידעת כשהיית שותף שלו שהיה רוכש אלכוהול ללקוחות ומוכר בעצמו?".
בבלי: "בדיעבד. לא ידעתי בזמן אמת. זה חמור מאוד".
חדד: "ייתכן מאוד שזה חלק מבעיית אמינות שהייתה לו?". בבלי אישר.
לפני שבועיים הסתיימה עדותה של העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, הדס קליין, במסגרת תיק 2000. קליין סיפרה על ניסיונות הרכישה של "ישראל היום" ועל המסרים שהועברו בין מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס לראש הממשלה לשעבר. "נתניהו עשה דברים אופרטיביים, דיבר עם שלדון ומירי אדלסון", אמרה קליין.