ביום שלישי יציינו בצרפת עשר שנים לפיגוע במערכת העיתון הסאטירי "שרלי הבדו" ב-7 בינואר 2015, שגבה את חייהם של 12 בני אדם, בהם העורך דאז, סטפן שארבונייה, ופצע 11. באותו בוקר התפרצו האחים פריד ושריף קואשי למערכת חמושים ברובים ורצחו את הנוכחים, כשהם צועקים בצאתם כי "הרגנו את שרלי הבדו".
אלא שהם לא הרגו את השבועון הסאטירי, שקיים כבר 55 שנה. כפי שאמר השבוע העורך האחראי של העיתון, ז'ראר בּיאר, שניצל מהפיגוע מכיוון שהיה בלונדון באותו יום -"הם לא הצליחו, אנו רוצים שהוא יחיה עוד אלף שנה". כיום, כחלק מציון אירועי העשור לטבח, שהוביל גם לרצח שוטרת בעיר מונרוז' בפאתי פריז ולפיגוע ב"היפר כשר" ברובע ה-20 בפריז, שבו נרצחו ארבעה אנשים, העיתון יזם תחרות למי שיציע את הקריקטורות הנועזות ביותר נגד אלוהים. לתחרות "#צוחקים מאלוהים" התקבלו 350 קריקטורות מכל רחבי העולם, מתוכן התפרסמו 39 האיורים המוצלחים ביותר. הקריקטורות, יש לציין, לועגות לכל הדתות. בין היתר מופיעה בגיליון המיוחד כתבה המוקדשת לאיומים על החילוניות בישראל.
ובכל זאת, הימים השתנו מאז שארבעה מיליון יצאו לרחובות אחרי הטבח כדי לצעוק "אני שרלי". מערכת השבועון "שרלי הבדו" יושבת כיום במקום שידוע רק למעטים, והכותבים המרכזיים בו עדיין חיים תחת שמירה 24 ביממה. רק בסוף השבוע האחרון, לוח הזיכרון לשוטר שנרצח בפיגוע בשרלי הבדו הושחת, כשכתובת הגרפיטי "אני עזה" רוססה עליו.
העורך הנוכחי, לורן סוריסו, הידוע בכינוי "ריס", האשים בספר שיצא לאור בחודש שעבר לזכר נפגעי הפיגוע את השמאל שמעלים עין מהאלימות האיסלאמית: "פוליטיקאים, עיתונאים ואינטלקטואלים מהשמאל ממשיכים להעלים עין מאיום האיסלאם הקיצוני כדי לזכות בתמיכת הקהילות המוסלמיות, ומזינים בדרך זו גם את האנטישמיות".
ברנר קאזנב, שר הפנים בעת הפיגוע, אמר לשבועון "אובס" השבוע ש"חלק מהשמאל הקיצוני חושב בציניות כי המוסלמים הם 'קליינטים פוטנציאליים' עבור מערכות בחירות".
בגיליון המיוחד שיצא השבוע ושכותרתו "שרלי הבדו – בלתי ניתן להשמדה" מתפרסם סקר שלפיו 76% מהצרפתים תומכים בחופש הקריקטורות. גם שרת התרבות רשידה דאטי הודיעה השבוע על פתיחת "מוזיאון האיור העיתונאי" ב-2027, פרויקט שנסחב כבר שנים ארוכות. עשרות ניסיונות פיגוע סוכלו ב-2024 בצרפת, מתוכם שלושה בתקופת המשחקים האולימפיים, וגל האנטישמיות העולמי ותקיפות הטרור האחרונות בארה"ב אינו מבשר טובות.
"הנחמה שלנו כל השנים הללו היא התמיכה שאנחנו זוכים לה. 'מזל שאתם שם', אומרים לנו", כתב ריס במאמר המערכת של הגיליון המיוחד: "ואנו עונים - 'מזל שאתם שם'. בעשר השנים הללו שרלי הבדו הפך ליותר מעיתון. המאבק שלנו הוא הוא כדי שנהיה חופשיים".