א. על בית המשפט העליון, הייעוץ המשפטי והממשלה ומתווה הנשיא. כיהנתי יותר מ-13 שנה בבית המשפט העליון, וקרוב ל-15 שנה ישבתי ליד שולחן הממשלה כמזכיר הממשלה וכיועץ משפטי לממשלה ובתפקידים נוספים; בסך הכל כ-55 שנות שירות הציבור, לרבות בהתנדבות בגמלאות. לא נתקלתי מעולם בממשלה לעומתית כזאת לשלטון המשפט (כניסוחו של מנחם בגין). כתב החפץ חיים זצ"ל כי לכל איש יש רגעים בימי חייו שבהם הוא שומע קול פנימי. אני חש זאת עתה. לא האמנתי בחלומות גרועים שיבוא יום ואפגין נגד ממשלת ישראל.
הממשלה הנוכחית שמה לה למטרה להכניע את שלטון המשפט. יש הדוחפים את הרפורמה, שהם אידיאולוגית שונאי בית המשפט; יש שהם אינטרסנטים, מי לשיבה לשולחן הממשלה אחר עבירות ומי למסמוס משפטו הפלילי. ההפגנות הן אותנטיות מאוד, גם אם מחוברים אליהן לעיתים רכיבים לא רלוונטיים (כמו שלטי "די לכיבוש" שאינם במקומם כאן), וכמובן אסורה בתכלית אלימות מכל צד. אך לממשלה כדאי להקשיב לקולם של הכואבים. מגיעה ברכה לנשיא על מאמציו הכנים להביא למתווה מוסכם. השקעתו היא הטוב במרבו; המתווה עצמו, לשיטתי, הוא הרע במיעוטו.
ב. עוד על בית המשפט. הצליחו, לצערי, אצל חוגים רבים לטעת תוך שטיפת מוח את התחושה שבית המשפט העליון הוא "אויב העם", שהוא מחפש דרכים להתערב בניהול המדינה ושהמינויים נערכים על בסיס "חבר מביא חבר". כל האמור אינו אמת, גם אם אין גוף אנושי נקי ממשגים. כאמור, בשנותיי הרבות בבית המשפט לא ראיתי גישה אימפריאליסטית; אדרבה, מרבית העתירות, לא רק החוקתיות, נמחקות בהסכמה או נדחות.
נשמעת הטענה שבית המשפט "מטיל מוראו" על היועצים המשפטיים. אך מהכרה מקרוב של יועצים משפטיים לממשלה ולמשרדים ושל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, כממונה עליה וכשופט – אוכל לומר בפה מלא שנעשה כל מאמץ להגן על עמדות ממשלה שאפשר לאשש את חוקיותן. ובאשר למינויים, אין קדושה בשיטה הנוכחית, אך היא עובדת 70 שנה והולידה שפיטה איכותית. אסור שתהיה שליטה פוליטית בבחירת שופטים, שהיא כשלעצמה היא פגיעה בהפרדת הרשויות.
ג. על היועצת המשפטית לממשלה. השתלחויות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמיוחד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, העושה את תפקידה נאמנה, הן לא ראויות בלשון המעטה. תפקידה של היועצת הוא – בין השאר – להצביע על אי-חוקיות. הדחת מפקד מחוז במשטרה, באופן שבו נעשה הדבר ובלא שימוע, עלולה להיות נגועה באי-חוקיות.
אליקים רובינשטיין בריאיון לאולפן ynetצילום: נדב אבסיחסה המחפיר של הממשלה ליועצת המשפטית הוא חלק ממהלכי ה"רפורמה" הבאים להעמיד ייעוץ משפטי "מיניסטריאלי" כמשרת אמון ולהפוך את הייעוץ המשפטי המקצועי לסרח עודף. ומי יכריע כשיש מחלוקת בין שני יועצים משפטיים "משלנו", שכל אחד מהם מזמר את שיר שרו? הייתי אומר לכאורה, הממשלה תכריע ותיתן עמדה, וזה תפקידה בעניין לא משפטי; אך היא אינה מוסמכת ומסוגלת כשהמדובר בעניינים משפטיים, שבהם לפי המצב הקיים יכריעו, וכך ראוי, היועץ המשפטי לממשלה, או היועצת כיום.
ד. על גזענות. בסוף החודש אסיים חמש שנים וחצי כיו"ר המועצה המייעצת במשרד המשפטים ליחידה למאבק בגזענות, יחידה קטנה העובדת קשה, בראשות עו"ד אווקה זנה. היו דברים שבהם צלחה הדרך והיו שפחות, אך שטן הגזענות עודו מרקד, גם אם הכותרות מתחלפות. סיפור המורות בנתיבות וקבוצת הווטסאפ, ועתה גם הכוונה להרחיב את "חוק ועדות הקבלה", שאיפשר עד כה "סינון" ביישובים של עד 400 בתי אב בפריפריה ובגליל, ל-1,000 משפחות ולאזורים נוספים. עתירה נגד "חוק ה-400" נדחתה בנימוק של חוסר בשלות להכרעה. אך ההגדלה היא פוטנציאל מובהק לאפליה, בעלת אופי גזעני, בעיקר נגד ערבים. האם על כך תהא תפארת מדינת ישראל?
- אליקים רובינשטיין היה שופט עליון והיועץ המשפטי לממשלה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
