מסמכים שנאספו מהארכיון הגרמני והפולני על ידי העיתון "וולט אם זונטאג" מעידים כי עורך הדין האנס ויידל נהנה מקידום מהיר בתפקידיו, מהרגע שנרשם כחבר במפלגה הנאצית והצטרף לאס.אס. במהלך מלחמת העולם השניה מונה ויידל על ידי היטלר להיות שופט צבאי בוורשה.
נכדתו של הפרקליט האנס ויידל היא אליס ויידל, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" בפרלמנט הגרמני, מפלגה שמואשמת שוב ושוב שהיא מנסה לשנות את תרבות הזכרון של השואה ("תרבות הבושה", כפי שמכנים אותה רבים במפלגתה), להתעלם ממנה ולהמעיט מחשיבותה. כשויידל התבקשה להגיב לפרסום היא אמרה שהסב מת כשהיא הייתה בת שש, וכי היא לא הייתה מודעת לעברו. "בשל סכסוכים משפחתיים לא היה לנו שום קשר עם הסבא שמת ב-1985", היא מסרה לעיתון דרך דוברה, "והוא גם לא היה נושא בשיחות המשפחתיות בינינו".
האנס ויידל הצטרף למלפגה הנאצית ב-1932 ולשורות האס.אס שנה לאחר מכן. לפי מסמכים שנמצאו בארכיון הוא כתב: "עוד לפני שהמפלגה נבחרה לשלטון עסקתי בקמפיינים ובתעמולה עבורה". הוא היה חבר בעשרה ארגונים נאציים לפחות ותפקידיו ורעיונותיו העיקריים היו הגנה משפטית על חוקים אתניים והפצת אמצעים משפטיים של המאבק נגד היהודים.
כמה ימים לאחר הפלישה הנאצית לפולין הוא גויס וקיבל דרגות קצין, ולאחר כמעט שנתיים הוא מונה להיות שופט צבאי בפיקוד ורשה. ב-1944, לאחר שזכה למחמאות והמלצות ממפקדיו על תפקודו וההשקעה שלו, הוא מונה לתפקיד גבוה יותר כשופט, מינוי שעבר דרך המטה הבכיר של המפלגה הנאצית וקיבל אישור עם חתימתו של היטלר עצמו.
שלוש חקירות נפתחו נגד האנס ויידל לאחר המלחמה כדי לבדוק את איזה תפקיד מילא בכעשרים אלף הוצאות להורג שאליהם נשפטו מתנגדי הנאצים, אך שלוש החקירות הללו נסגרו בגלל שהמסמכים שנמצאו לא סיפקו ראיות מלאות על שירותו של ויידל.
ויידל עצמו טען לאחר המלחמה כי לא היה מודע לפשעי האס.אס ולא לרצח המוני של יהודים. ויידל פתח משרד עורכי דין עצמאי במערב המדינה והיה עסוק, בין היתר, בניסיון להשיב ולפצות את עצמו על רכוש שאיבד בשלזיה עלית. לפי התחקיר גם אשתו, סבתה של ויידל, היתה חברה במפלגה הנאצית.
להרבה משפחות, כמובן, יש סבים וסבתות שהיו קשורים ושירתו את המפלגה הנאצית, אבל אליס ויידל, כאמור, היא מנהיגת מפלגה שמנסה באופן תמידי להשכיח את העבר הזה. ב-2018 טען אלכסנדר גאולנד, אז מנהיג המפלגה, כי התקופה הנאצית היא רק "צואה של ציפורים" בהיסטוריה המהוללת של המדינה, ואילו ביורן הוקה, ראש סניף טורינגיה של המפלגה, התייחס אל אנדרטת השואה כאל "מונומט של בושה" וטען כי גרמניה צריכה לבצע "שינוי של מאה ושמונים מעלות בתרבות הזכרון שלה". באפריל נודע כי גם סבו של מקסימיליאן קרא, שאז עוד היה המועמד הראשי של המפלגה לבחירות לפרלמנט האירופי, היה חבר פעיל במפלגה הנאצית.
לאחר הצלחות עצומות בבחירות בשלוש מדינות במזרח המדינה בספטמבר, "אלטרנטיבה לגרמניה" מתכוננת לבסס גם את מעמדה הפדרלי בבחירות בספטמבר הבא, תחת מנהיגותה של וויידל. לא בטוח שהפרסום יפגע בתמיכה בוויידל בקרב ה"בייס" שלה.
