הדוח הסופי של ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות תוך כדי פעילות מכינות קדם צבאיות צפוי להתפרסם בקרוב, אך כבר ידוע שלא יכלול מסקנות אישיות כלפי עובדים במשרדי הממשלה ובמכינות שיצרו מערך של טיולים מסוכנים ללא כל פיקוח. בין אותם טיולים, ניתן למנות את טיול הגיבוש למכינת בני ציון ב-26 באפריל 2018, שנגמר במותם של תשע נערות ונער אחד בשיטפון בנחל צפית שבערבה. ההרוגים באותו אסון הם צור אלפי, אלה אור, רומי כהן, מעיין ברהום, אגם לוי, גלי בללי, עדי רענן, שני שמיר, אילן בר שלום ויעל סדן.
כעת, הורי הנספים באסון נחל צפית דורשים כי הוועדה תפרסם בדוח הסופי את האחראים למצב במכינות, שלדבריהם הוביל לטרגדיה. חברי הוועדה בראשות השופטת בדימוס שולמית ווסרקרוג כבר הבהירו כי זה לא חלק מהמנדט שניתן להם על ידי צחי הנגבי, שהיה בזמנו השר האחראי על המכינות הצבאיות.
עם זאת, ההורים לא מוכנים לקבל את ההחלטה הזו, ודורשים לדעת מי הם האנשים שמעלו בתפקידם ואפשרו מצב שבו אין שום ביקורת על עולם המכינות. "אנחנו ההורים זכאים לדעת מי הם אותם אנשים, וגם עם ישראל זכאי לדעת. אדם במדינה מתוקנת שמעל בתפקידו לא יכול להמשיך בתפקידו ובוודאי יש למנוע את קידומו. רק ככה נוכל למנוע את האסון הבא", אמרו ההורים.
"אני חושבת שאדם צריך לקחת את ההזדמנות הראשונה שניתנה לו כדי לעשות צדק, אבל חברי הוועדה נצמדים לפרשנות שלהם למנדט שניתן להם. אני לא רואה את זה כהתנהלות תקינה", אמרה הדר, אימו של צור שנספה באסון. "כל הסיפור הזה הוא סיפור של מחדל - אנשים שלא עשו מה שצריך היה לעשות. אני לא מוצאת את הטיעון ההגיוני והאתי שבשמירה על שמם הטוב. האנשים האלה לא יכולים להמשיך בקריירה הציבורית שלהם, מבלי שיידעו שהיה להם יד ורגל בזה. המטרה היא שאנשים יבינו שהם ישלמו מחיר. היום המכינות עדיין עושות מה שהן רוצות, תלוי בראש המכינה ובמדריכים".
לדבריה של הדר הוסיף איציק, אביה של אלה, שאמר כי "מסקנות אישיות זה דבר חשוב מהרבה היבטים. למען יראו וייראו. הוועדה קבעה שאנשים מעלו בתפקידם, גרמו באופן עקיף וישיר לאסון שנהרגו בו עשרה ילדים, ואף אחד לא יידע מי האנשים האלה". שרית, אימה של אלה, אמרה כי "בטיחות וחיי אדם הם מעל לכל. לא לנקוב בשמותיהם של האחראים זה למרוח אותנו כהורים ולהפקיר את המטרה שבגללה יצאנו לדרך הזו ונאבקנו שוועדת הבדיקה תקום - למנוע את האסון הבא".
דורית, אימה של מעיין, ציינה כי "האכזבה שלי היא שהוועדה צופה פני עתיד ולא עוסקת באסון שלנו". לדבריה, "הייתי כמעט בכל העדויות של הוועדה, למעט אלה שהיו חסויות, והזדעזעתי מההתנהלות של המכינות - במיוחד מכינת בני ציון. לא לציין את שמות האחראים עושה את הוועדה לריקה מתוכן ולא משמעותית. זה רק מראה שממשיכים לטייח את מה שנעשה". קובי, אביה של יעל, אמר דברים דומים בעדותו בפני הוועדה: "האנשים שהיו שם, שאני אפילו לא יודע מה שמם, פשוט פשעו. חטאו לתפקידם. הם צריכים לקום כל בוקר ולהסתכל במראה ולהגיד 'אני הפקרתי 10 ילדים ככה למותם, סתם'".
הוועדה, שהוקמה ב-2021 ובה חברים לצד ווסרקרוג גם האלוף (במיל') גרשון הכהן ואבי נעים, הוקמה כוועדת בדיקה ולא כוועדת חקירה - אך קיבלה משר המשפטים סמכויות מסוימות של ועדת חקירה. עם זאת, במקרה של ועדת בדיקה, ראש הממשלה יכול לנסח כתב מנדט שיגדיר את הרכב הוועדה, תפקידיה והיקף סמכויותיה. זאת בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, שאמנם מקבלת מנדט מוגדר, אך הוא גמיש והיא יכולה לחרוג ממנו על פי שיקול דעתה.
על אף המנדט המוגבל של הוועדה, בעדויות ההורים עלתה פעמים רבות הדרישה למציאת אשמים, שטוענים כי הסמכויות הנוספות שקיבלה מספיקות לכך. "אני רואה את החשיבות של הוועדה בעיקר מבחינת המשמעות של חקר האמת באשר לכשלים והמחדלים בהתנהלות פעילות המכינות הקדם צבאיות-טרם התרחשות האסון", אמר לחברי הוועדה אריק, אביה של שני שמיר ז"ל. "האסון נגרם על ידי בני אדם וזה לא אסון טבע ולא טעות. במידה והוועדה הזאת לא תסמן כשלים שמשויכים לאנשים ספציפיים, אז שכרה יצא בהפסדה ומוטב היה שלא תקום. מה שייצא מפה, זה שאנשים לא חייבים לעשות כלום. אף אחד לא אשם, וכולם רק מתקנים ומתקנים".
עוד לפני הקמת הוועדה, הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד מנהל המכינה יובל כאהן והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב, בגין המתה בקלות דעת. הליך ההוכחות מתנהל כיום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לאחר הודעת הנגבי על הקמת הוועדה, מסר היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט כי "מנדט הוועדה נמצא בהליכי גיבוש, בשיתוף עם הייעוץ המשפטי, ובמסגרת זו ייקבעו ההסדרים הדרושים על מנת למנוע פגיעה בהליכים המשפטיים המתנהלים בקשר לאירוע האמור".
במאי 2022 הגישה הוועדה את דוח הביניים שלה, שבו קבעה כי הפיקוח על המכינות היה דל עד לא קיים, והמליצה להטמיע בהן תנאי בטיחות בהתאם להנחיות של משרדי החינוך והביטחון. "לא היה שימוש בכללי בטיחות במכינות, לעיתים בשל העובדה שהמשרדים האחראיים לא דרשו שימוש באלה, ולעיתים בשל העובדה שלא דובר על הסדר בטיחותי קיים ומחייב", נכתב בדוח.
עוד קבעו חברי הוועדה כי "יש להטמיע, לחזור ולהדגיש - גם בקרב המכינות ומפעיליהן וגם אצל המשרדים והיועצים המשפטיים - כי במקום שאין תרבות בטיחותית, אין תרבות בכלל. במקום שאין תנאי בטיחות, אין ערכים ואין חינוך".
מסקנות ועדת הבדיקה, כמו מסקנות ועדת חקירה ממלכתית, אינן מחייבות במובן הפורמלי, אולם הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן והיא צפויה להתמודד עם עתירות לבג"ץ אם לא תעשה זאת. בעשורים האחרונים מונו כמה ועדות חקירה, שבשל האישים שעמדו בראשיהן זכו ליוקרה ציבורית ומסקנותיהן התקבלו בכובד ראש. שתיים מהן היו ועדת וינוגרד, וכן ועדת זיילר, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, שחקרה את התנהלות המשטרה בפרשת האחים פריניאן.