התעוררנו הבוקר (שלישי) לאירוע מהקשים שידענו בזמן הלחימה. 21 לוחמים, טובי בנינו שנהרגו בלחימה בעזה בתקרית הקשה ביותר מתחילת הלחימה. מובן מאליו שבכזה אירוע הציבור מחפש תשובות לתקלות שהובילו לכך ולמה יכול היה לקרות אחרת. אך דווקא בזמנים קשים כאלה חשוב להפריד את האמת מכל מני סיפורים שמתערבבים שלא בצדק.
נתחיל במהות הפעולה, מאז 7 באוקטובר צה"ל פועל להקים מרחב חיץ ברצועה. מכל המשימות שצה"ל עושה זו אולי החשובה ביותר וזו שאמורה למנוע מצב שבו אירועי מתקפת הפתע של חמאס יחזרו על עצמם. כחלק מהפעילות, כוחות צה"ל מחשפים את המרחב מתשתיות טרור בעל קרקע ובתת קרקע לאורך כל מרחב הגבול.
הפעילות אתמול, לדוגמה, הייתה בקו ראשון מול כיסופים - יישוב שאליו הגיעו עשרות מחבלים מאותם מרחבים שבהם צה"ל פעל. הפעילות שם היא קשה, סיזיפית ומצריכה עיצוב מחדש של מאות מטרים מקו הגבול. בלעדיה, לא יהיה אפשר להחזיר את תושבי העוטף הביתה. זו המשימה שעליה נהרגו הלוחמים ואין ערכית וחשובה ממנה. חשוב להגיד, הלוחמים נהרגו במהלך קרב וכל האינדיקציות עד כה מצביעות שהפיצוץ התרחש כתוצאה מירי נ"ט של חמאס. לא מדובר בתקלת בטיחות אלא בקרב עם תוצאות אסוניות.
השאלה הראשונה שעלתה אחרי האירוע היא למה לא לתקוף את אותם בתים מהאוויר. נסביר: חישוף מבנים זו עבודה לחיל הנדסה, ל-D9 במקרים של מבנים בני קומה אחת או למוקשים במקרים אחרים. הדחפורים ניזוקו במלחמה כתוצאה מהרס הבתים, בעיקר כשפעלו מול רבי-קומות, ולכן צה"ל החליט לעבור בחלק מהקומות למוקשים שהם יותר יעילים אבל גם יותר מסוכנים.
השמדה מהאוויר היא אפשרית ומשתמשים בה בחלק מהמקומות, אבל היא לא תמיד מלאה. היא יקרה מאוד ולוקחת משאבים ממקומות שצריך אותם. אם נפציץ את כל הבתים במרחב מהאוויר עד להשמדה, לא יישארו חימושים לתקוף מחבלים בזמן שהכוחות מתמרנים ובוודאי לא לזירה צפונית. האמת היא שזה נכון לחיל האוויר הישראלי, אבל גם לכל מדינה אחרת.
השאלות אם כך שהצבא יצטרך לתת עליהן תשובות ולתחקר לעומקם הן אחרות. האם חמאס למד את שיטת הפעולה של צה"ל, והאם היה נחוץ ריכוז כזה של חיילים במקום אחד. צה"ל יהיה חייב להפיק לקחים מהאירוע ולצמצם, גם אם לא ניתן למנוע, את כמות הנפגעים כתוצאה מתקריות כאלו.
במקביל, בשיח הציבורי מקשרים את האירוע ל"דשדוש" בלחימה. פה חייבים להבין שהמציאות היא אחרת - בחאן יונס צה"ל יצא אתמול למתקפה אוגדתית נרחבת לעבר אזורים נוספים, והלחימה שם מתקדמת כמתוכנן ומביאה לתוצאות יפות. אין קשר בין האירועים, והלחיצה בחאן יונס הכרחית כדי לפרק את גדודי חמאס וכדי להביא ללחץ על מנהיגיו שיכול גם להוביל לעסקת חטופים חדשה.
לפני שבועיים אירעה תקלה חמורה בפיצוץ מנהרה במחנה הפליטים אל-בורייג' שגרמה למותם של שישה לוחמים. תחקיר ראשוני העלה כי מערכת החבלה הופעלה כתוצאה מירי פגז של טנק צה"לי עוד עלה כי הפגז ככל הנראה פגע בעמוד חשמל, שהביא לפתיל הרועם של מערכת החבלה לפעול וכתוצאה מכך לפיצוץ.
המרחב שבו אירע האסון הקודם היה מוכן לפיצוץ לפי התוכנית להשמדת תוואי המנהרות. מירב הכוחות יצאו מהמרחב, ונשארו בשטח כוחות הנדסה לטובת הפעילות וכוחות אבטחה. בשלב זה, טנק זיהה אויב ושיפר מיקום ירי, כך שלא יסכן כוחות. הטנק ירה לעבר היעד, ומערכת החבלה של הנפץ התפוצצה מיד עם ירי הפגז. הפיצוץ הלא מתוכנן התרחש כחצי שעה לפני המועד המתוכנן, בשלבים האחרונים של הכנת המרחב.
האירוע שאליו קמנו הבוקר הוא אסון בקנה מידה עצום. הציבור כואב בצדק את מותם של 21 גיבורים שנלחמו כדי להחזיר את תושבי העוטף לבתיהם. אבל דווקא באירוע כזה, שחשוב שצה"ל ילמד ממנו, החיצים צריכים להיות מופנים לשאלות הנכונות והאמיתיות ולא להסחות דעת.
