ד"ר יצחק יפעת, "הצנחן הבוכה" מהתמונה המפורסמת בכותל המערבי, הלך היום (שבת) לעולמו. יפעת היה בין הפורצים לעיר העתיקה בירושלים, ומראשוני המגיעים לכותל המערבי במלחמת ששת הימים - והופיע באמצע התמונה ההיסטורית של דוד רובינגר.
במשך שנים שימש יפעת גם כגינקולוג, ובמסגרת פרויקט 80 שנה ל"ידיעות אחרונות", לפני כחמש שנים, סיפר יפעת כי כלל לא הבחין שצולם בתמונה. "כשפרצנו לכותל זה היה מרגש בצורה שקשה לתאר. חשבתי על סבי ז"ל, על ההיסטוריה שלו, שתמיד דיבר על הכותל. הוא לא היה לוחם ולא זכה לראות את הכותל בידינו, ולכן הרגשתי שזה הרבה בשבילו", הוא אמר.
לדבריו, "נכנסנו לכותל ופתאום ראיתי את הקיר הענק והאבנים הגדולות והמיוחדות שלו. כל החברים שלי עצרו והלכתי לבדוק שכולם בסדר ואם צריכים דבר מה. אני לא איש של תפילות אבל החיילים הדתיים התחילו להתפלל. אני נגעתי בקיר, הנחתי את היד שלי על האבנים. זה רגע שהולך איתי כל הזמן. ואז אני זוכר שחתכנו כמה פתקים, כל אחד כתב את משאלת ליבו, ואז החדרנו את הפתקים בין החרכים בכותל".
הוא הוסיף: "לימים הקרב קיבל משמעות היסטורית, אבל באותו זמן זה היה עוד קרב קשה מאוד שלחמנו בירושלים. לא האמנתי באותו רגע שהתמונה תהפוך לסמל שכזה. אני גם לא זוכר ששמתי כל כך לב לעובדה שצולמנו. אני חייל פשוט, אמנם היום סגן-אלוף אבל אני לא גיבור לאומי וגם לא מרגיש כזה. זה מספיק טוב להיות לוחם בחטיבת הצנחנים, לא צריך מעבר. רק כשהגעתי הביתה אחרי שבועיים לחופשה פגשתי את כל המשפחה והחברים ואז ראיתי את עצמי בתמונה".
"קרא לי רעות בגלל הקוד האתי של צה"ל"
רעות יפעת עוזיאל, בתו של יפעת, אמרה על אביה: "אבא שלי הוא גיבור ישראל. היה רופא למעלה מ-40 שנה. החל מפרוץ המלחמה נסע אחת לשבוע להתנדב בשדרות. מדינת ישראל הייתה יקרה לו מאוד. הוא בחר לקרוא לי רעות בגלל הקוד האתי של צה"ל שהיה נר לרגלנו במשפחה – חברות ואחוות לוחמים. מרגע פרוץ המלחמה אני ממשיכה לעשות למען החיילים – ואמשיך להתייצב ולעזור בכל מה שצריך. אבא נלחם למען המדינה, נתן את כולו למענה".
התמונה ההיסטורית, שהפכה לסמל לאומי, הייתה נתונה במשך כשלוש שנים לקרב משפטי בעניין זהותו של הצנחן השלישי - שניצב משמאל. משפחתו של הצנחן אברהם בורשטיין ז"ל ידעה במשך שנים שמדובר בו, אך אז התברר להם שגם ציון קרסנטי טוען לכתר.
שתי המשפחות תבעו לכבוד ולזכות להיזכר כצנחן בתמונה האיקונית, ובתחילה בחר בית המשפט שלא להכריע בסוגיה, דחה את שתי התביעות וקבע הלכה למעשה כי זהות המצולם השלישי תישאר תעלומה. מאוחר יותר, בפברואר האחרון, ניתן סוף-סוף פסק דין שסיים את הדיונים הממושכים: שני הצדדים יוכלו שניהם להציג את עצמם כצנחן האותנטי מהצילום, כל אחד מבלי לפגוע בזכותו של השני לעשות אותו דבר.
