ב-7 באוקטובר, כשמחבלי חמאס חדרו לשדרות, המוני תושבים הסתגרו במרחבים המוגנים. קרבות פנים אל פנים התנהלו בין שוטרים למחבלים, ועשרות בני אדם נהרגו - בהם אזרחים ושוטרים. אחר כך, פונתה העיר מיושביה - ובימים האחרונים שבו חלק מהתושבים, עם הכרזת משרדי הממשלה כי ניתן לשוב אליה. ועם חזרת התושבים - חזרו גם המוסדות בעיר לפעול. כך נראית החזרה לחיים של שדרות.
המתנ"ס חזר. הילדים התגעגעו
אחרי חמישה חודשים שבהם היו תושבי שדרות מפונים מבתיהם, ואף שהמלחמה עוד נמשכת ומעת לעת נשמעו אזעקות, הם החלו החודש לשוב לעיר. הרשות המקומית פתחה את מוסדות החינוך, מה שעודד את חזרתן של משפחות עם ילדים קטנים, והשבוע נרשמה נוכחות של 70 אחוז בבית הספר והגנים - נתון שהפתיע לטובה גם את העירייה, שמעריכה שהמספרים יעלו משבוע לשבוע.
בעקבות כך, גם המתנ"ס העירוני חוזר לפעילות בהדרגה. זה לא היה פשוט כלל עבור עובדיו, שחוו גם הם באופן אישי את אירועי 7 באוקטובר. אם הבית תמר ויצמן איבדה את בנה ליאור ז"ל, שנרצח במתקפת הפתע בזמן שהיה באימון יחד עם חבריו לקבוצת הריצה בעיר. רות לביא, רכזת הגיל הרך, היא חמותו של עומרי מירן שנחטף מקיבוץ נחל עוז.
צ'יל ושחמט. המתנ"ס בשדרות:
למרות זאת, גם בחמשת החודשים האחרונים המשיך צוות המתנ"ס בפעילות במרכזי המפונים. "כבר בהתחלה הבנו שאנחנו חייבים לפעול במוקדי הפינוי, הצוותים שלנו התפרסו בשטח וקיימו פעילות ככל שניתן", אומרת מנהלת המתנ"ס לימור כהן. "כעת חזרנו, יחד עם התושבים. היה ממש צימאון לפעילות. כבר עכשיו החזרנו את כל המערך הבלתי פורמלי, כולל שבעה מעונות יום, צהרונים, מועדוני זקנים וחוגים. כל אחד בעיר יכול לבוא ולהשתלב בפעילויות המוכרות. בעיקר הילדים, הם נורא התגעגעו לפעילות".
הפעילות מתקיימת בהתאם להנחיות פיקוד העורף שמאפשרות התקהלות של עד 300 איש במקום סגור, ונקבעו הופעות של הסטדנאפיסטית ליטל שוורץ והזמר הראל סקעת. עם זאת, הנוכחות עדיין לא הייתה מלאה. "משבוע לשבוע חוזרים עוד ועוד אנשים ואני מאמינה שכולם יבואו", הוסיפה כהן. "מרגש אותי להסתובב בספרייה העירונית או באולפן המוזיקה למשל ולראות שם את הילדים".
שוב יש לקוחות במכולת של פרוספר פרץ
אם רוצים לדעת מהו הלך הרוחות הכללי בשדרות מומלץ להיכנס למכולת של פרוספר פרץ ברחוב מבצע סיני בעיר, ושם למצוא את כל התשובות. אם המכולת, אחד מסמליה של העיר, פעילה ומלאה בתורים של אנשים ליד הדלפק, אפשר להניח שהעיר חזרה לעצמה.
בשבועיים האחרונים, מאז שאלפי תושבים חזרו לעיר, גם המכולת שלו התמלאה מחדש בלקוחות. עד אז, נרשמה תנועה דלילה של קונים. פרוספר, למרות המלחמה, המשיך להפעיל את החנות שנתנה שירות למספר בודד של אנשים בעיר שנשארו. "הלקוחות חזרו וזה עולם אחר עכשיו", הוא אומר. "כל הפרצופים המוכרים חזרו לחנות וזה משמח אותי. אני עבדתי כל תקופת המלחמה, למרות שהבית שלי נפגע מרקטה. לא ויתרתי ולא עזבתי את העיר".
המכולת של פרוספר עברה אליו בירושה מאביו דוד, שעלה ממרוקו, והוא ממשיך להפעילה כבר עשרות שנים. אביו היה מוכר את המצרכים הבסיסיים, שהיום כבר רוכשים בסופרים הגדולים. פרוספר שילב מנוף כלכלי עם אהבה שלו: בשרים. בתוך המכולת יש פינה קטנה מיוחדת לבשרים, מיני-קצבייה, שהוא הוא היחיד שמפעיל. מאז שהיה ילד אהב לאכול בשרים על האש, יש לו חוש טוב וספקים מיוחדים שהוא עובד איתם. ללקוחות הוא נותן עצות כיצד להכין את הבשר. המכולת של פרוספר פתוחה כל יום מ-7:00 בבוקר עד 20:00 בערב, למעט הפסקת צהרים בין 16:00-14:00.
דודו פרץ, בנו של פרוספר, שעד לאחרונה שירת במילואים ומפונה עם משפחתו לקריית גת, סיפר: "המכולת של אבא היא הראשונה בעיר שהוקמה בשנות ה-50, ומאז היא פועלת מתחת לבית של ההורים. בשבוע השני של המלחמה רקטה פגעה בבית שלהם ונגרם נזק גם לחנות. ההורים שלי התפנו לשבוע אחד בלבד, לאילת, אבל גם בשבוע הזה אבא לא הפסיק להתלונן שהוא רוצה לחזור לחנות ונסע פעמיים לשדרות לטפל בענייני החנות. הוא תמיד אומר שלא משנה מה קורה, הוא לא עוזב את העיר. עכשיו הוא עובד כרגיל. יש תנועה בעיר ויש גם הרבה אנשים במכולת. אני עוד לא חזרתי לעיר, למרות שאני מאוד רוצה. אני לא מרוצה מהמצב, ואני לא אחזור בכל מחיר. משהו חייב להשתנות. אנחנו לא מוכנים יותר לשלם את המחיר בגלל המצב הביטחוני".
קן של תקווה
קן תנועת הנוער העובד והלומד בשדרות, שניצב סמוך לתחנת המשטרה שנהרסה כליל, חרב גם הוא ב-7 באוקטובר. כעת לאחר חמישה חודשים, עם שובם של התושבים לעיר, הוא חוזר לפעול.
מאותה שבת התפצלה קהילת שדרות לכמה מוקדים ברחבי הארץ. תנועת הנוער העובד והלומד הקימה בחלקם קנים למתן מענה חינוכי לכלל חניכי התנועה. ככל שחלף הזמן מספר החניכים גדל עד ששילש את עצמו. במהלך החודשים שבהם שהו החניכים במלונות, יזמה התנועה סמינר מדריכים בשם "אל המח"ר" (מדריכי חוסן חברתי), שהכשיר את בני ובנות הנוער להדריך ילדים ונוער צעירים מהם בזמן המלחמה ואחריה. התנועה קיימה כבר יותר מעשרה מחזורים של הסמינר ומקן שדרות השתתפו בו לא פחות מ-80 בני נוער.
בימים אלה נמצא הקן בתהליך שיפוץ ובנייה מחדש ועד לתיקונו תתקיים הפעילות במבנה בית ספר ממוגן. בנוסף לפעילות השוטפת בקן, לבני הנוער יינתנו מענים בתמיכה לימודית, הכנה לצה"ל ופעילות הפגתית.
"בשבת השחורה התרחש קרב נורא בתחנת המשטרה, מטרים ספורים ליד הקן שלנו שהיווה מקום להתחמשות והגנה ללוחמים בקרב על תחנת המשטרה", מספרת אביב אלפרן, מרכזת קן שדרות ותושבת העיר. "למרות הטראומה הקשה, תמכתי בהמשך פעילות התנועה לאחר החזרה לעיר. את הפעילות יובילו מדריכי הקן שפתחו את שנת הפעילות לצד מדריכי אל המח"ר, שהוכשרו בחודשים האחרונים להדרכה ומובילים את הפעילות במוקדים השונים. החזרה לפעילות בקנים משמעותית כחלק מהחזרה לשגרה. אני מזמינה את כל המדריכים והחניכים לשוב לקן".
סוד החזרה לשגרה
דני סוויסה (70) מפיצוחי דני בשדרות מכיר את כולם. מהעיר, מהקיבוצים ומהמושבים בסביבה — כולם לקוחות שלו כבר שנים. בטבח 7 באוקטובר נרצחו ונחטפו אנשים שהוא מכיר היטב, חברים ולקוחות. בכל פעם שהותרו לפרסום שמות ההרוגים או החטופים, זיהה אותם מיד והתמלא בעצב.
ולמרות הכאב מיהר דני - שנשוי לרינה ולהם 6 ילדים ו-18 נכדים – לחזור ולפתוח את העסק. בימים הראשונים הוא פונה למלון בים המלח, אבל מהר מאוד חזר לעסק, אם כי לקוחות לא ממש היו לו, אלא בעיקר הזמנות. "הייתי מחוץ לשדרות רק ארבעה ימים", הוא אומר. "אשתי נשארה בים המלח 3.5 חודשים, אחר כך עברה למלון באשדוד, ולפני שבועיים חזרה הביתה ואנחנו מנהלים שגרה ככל שניתן. גם כשהייתי במלון קיבלתי הזמנות והייתי חייב לבוא לעבודה, אבל החנות הייתה ריקה. האווירה הייתה קשה מאוד".
כשדני פתח את העסק באמצע הלחימה, כוחות הצבא שהיו בשדרות מיהרו לאבטח אותו. "החיילים שמרו עליי כל הזמן. הם עשו פטרולים באזור, ראו שהכול בסדר, לא נתנו לי להרגיש פחד".
בימים אלו גם הפיצוחייה שלו מתאוששת מעט. "זה מאוד מורגש", הוא מסביר. "כל יום עוד ועוד אנשים חוזרים לחנות, קונים מה שהם צריכים ובעיקר מתעכבים כשפוגשים אנשים אחרים. התגעגעתי לכולם. אמנם יש עדיין הרבה תושבים בחוץ, אבל אני בטוח שהם יחזרו בקרוב. אני מאוד מקווה שיסיימו את המערכה כמה שיותר מהר, שייתנו לנו שקט אבל הפעם לתמיד. אני לא אומר את זה בשבילי, אני כבר אדם מבוגר. אני חושב על הדורות הבאים בשדרות, על הזוגות הצעירים. תנו להם לחיות בשקט בעיר, לגדל ילדים. כרגע לדעתי אנחנו במצב טוב במלחמה. רק שייתנו לצה"ל לעבוד, זה הכל".
גם הסינמטק מחדש פעילות
בשדרות מתרגשים לקראת פתיחתו המחודשת של הסינמטק בשבוע הבא, במסגרת פסטיבל קולנוע דרום המתקיים זו השנה ה-22. השנה, בשל המצב הביטחוני הוא מתקיים במתכונת מעט שונה. הסינמטק ייפתח ביום שני ב-19:00 באירוע מיוחד של הקרנת הסרט "רק כך אני יכול לראות" של לוי זיני (הכניסה חופשית בכפוף להרשמה מראש).
סינמטק שדרות נוסד בדצמבר 1999 והוא המוסד החינוכי-תרבותי לקולנוע הראשון בדרום. הוא הוקם כדי לעלות לסדר היום הציבורי את חיי התרבות של אוכלוסיית הדרום ולצמצם הפער שבין המרכז לפריפריה. אחת ממטרותיו העיקריות היא קידום הקולנוע הישראלי על כל גווניו, באמצעות פסטיבלים, ימי עיון, הקרנות מיוחדות, מפגשי יוצרים, אירועי תרבות ומוסיקה, השתלמויות וסדנאות. יש בו שני אולמות קולנוע חדישים ובהם יותר מ-400 מקומות ישיבה.
ראש העיר אלון דוידי: "אני נרגש ומברך על חידוש פעילותו של סינמטק שדרות לאחר תקופה שבה נאלץ לסגור שעריו. פתיחתו היא התגברות על מכשול נוסף בדרך לחידוש השגרה המלאה בעיר לאחר חודשים לא פשוטים. סינמטק שדרות הפך ברבות השנים לאבן שואבת לכל מי שמבקש תרבות וקולנוע איכותיים ואני מודה לכל מי שאפשר את פתיחתו המחודשת במסגרת פסטיבל קולנוע דרום".
