הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד ביישום חוק הפיקוח האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה (חוק האיזוק האלקטרוני), שנכנס לתוקף בחודש שעבר - אחרי שאושר בכנסת בשנה שעברה. החוק נכנס לתוקף שנה לאחר שאושר כדי להעניק ליחידה מיוחדת שתוקם בשב"ס, שאחראי על פיקוח ואכיפה של צווים, להתארגן וללמוד את המדיניות.
7 צפייה בגלריה
"לא נעשה מספיק כדי למנוע את הרציחות". יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה
(צילום: נועם מושקוביץ , דוברות הכנסת )
אף נציג מהמשרד לביטחון לאומי או מהמשטרה לא הגיע לדיון, ויו"ר הוועדה פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) התרעמה על כך. "הם אשפים ואלופים לברוח מאחריות, וכנראה שנושא הצלת נשים לא מספיק חשוב להם", אמרה. "הם מפחדים משאלות קשות. כנראה נוח להם לבוא לוועדה לביטחון לאומי ולא לוועדה שנלחמת באלימות נגד נשים. המשרד הוא לא עסק פרטי והם לא קיבלו את האישור להשתחרר מהדיון. לא בכדי הם בחרו לא להגיע לכאן וזאת בריחה מאחריות. בן גביר, אתה לא מוסמך להגיד לאנשי המקצוע לא להגיע לכנסת ישראל".
לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה, זעמה גם כך על כך שנציגים מהמשרד לביטחון לאומי ומהמשטרה לא הגיעו. "כשהמשרד לביטחון לאומי רוצה לעשות קמפיין כמו 'ישראל מתחמשת' - הוא יודע לעשות זאת. איך יכול להיות שיש כבר חודש כלי הגנתי לנשים ואף אחד לא יודע עליו, איך זה יכול להיות?", תהתה.
לדברי בן עמי, "מאז 7 באוקטובר 17 נשים נרצחו על ידי בן זוגן". היו"ר תמנו שטה הגבה על כך ואמרה כי "אנחנו בתדהמה לאור מקרי הרצח המתוכננים והמחושבים. בעל הזריק לאשתו אקונומיקה, נשים נרדפות ונרצחות ולמרות המאמצים לא נעשה מספיק כדי למנוע את הרציחות". ה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש) אמרה בדיון: "אני מתרעמת על העובדה שאנחנו יושבים כמעט שנתיים מאז נכנס החוק לטיפול בגברים אלימים, ועדיין אנחנו יודעים שהוא לא מיושם".
7 צפייה בגלריה
"מאז 7 באוקטובר 17 נשים נרצחו על ידי בן זוגן". מנכ"לית פורום מיכל סלה
(צילום: נועם מושקוביץ , דוברות הכנסת )
הודיה מויאל משדולת הנשים אמרה בדיון: "חיכינו לחוק הזה כל כך הרבה זמן, וברגע האמת הנשים לא מקבלות את המענה שקיווינו לקבל ב-1 באוגוסט. יש 200 אמצעי מעקב בלבד, ויש ילדים שיכולים לקבל אמצעי מעקב, אז מדובר בעצם על פחות מ-100 שיקבלו את אמצעי ההגנה. אני מצטרפת לתחושת האכזבה מכך שהמשטרה והמשרד לביטחון לאומי לא כאן בדיון".
עו"ד הילה בוסקילה מהנהלת בתי המשפט חשפה בדיון כי הוגשו לבתי המשפט שמונה בקשות לפיקוח טכנולוגי, שאף אחת מהן לא נענתה בחיוב. סאיד תלי, מנהל תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה, אמר: "למרות הקשיים והעיכובים יש בשורה, הוקמה יחידה חדשה במשרד הרווחה ויש עובד סוציאלי שמגייס ומעריך לחיוב לטיפול. כולנו יודעים כמה קשה היום במשרדי הרווחה ובשלטון המקומי, ואנו נמצאים בהליך גיוס עובדים סוציאליים".
תמנו שטה, שבירכה על הקמת היחידה החדשה, שאלה את תלי: "כמה אתם שותפים בהליך שמונה הבקשות לאיזוק אלקטרוני?", והוא השיב: "אנחנו מודעים לכל ההליך. יש בקשות שנפלו מכל מיני סיבות. היה מקרה של בקשה שהאדם נמצא במעצר עד תום ההליכים. יש בעיה של פיקוח בצפון בגלל שיבושי GPS".
בהמשך הדיון נחשפה תמונת מצב קשה שבה התברר כי עד כה לא גויסו עובדים סוציאליים ליישום החוק. "היו מכרזים פנימיים והתחילו לצאת מכרזים פומביים, ואנחנו מקווים שאחרי החגים נוכל לצאת ליישום החוק", אמר נציג משרד הרווחה.
7 צפייה בגלריה
"אנחנו יודעים שהחוק לא מיושם". ח"כ תומא סלימאן בדיון היום
(צילום: נועם מושקוביץ , דוברות הכנסת )
לפי חוק האיזוק האלקטרוני, תידרש הערכת מסוכנות שתצדיק את הצו ותראה שנשקפת סכנה גבוהה וממשית לחייו של בן המשפחה. בנוסף, תוסדר סמכותו של בית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במסגרת הגנה על בני משפחה מפני אלימות, וכן לקבוע הסדרים אלו כהוראת שעה למשך שלוש שנים מיום תחילת החוק. עוד נקבע כי בסמכות השר לביטחון לאומי לקבוע בצו את המספר המרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי שניתן לעשות בהם שימוש - מכסה של 200 אזיקים אלקטרוניים בשנה.
עוד הוחלט בהצעת החוק, כאמור, כי מי שיהיה אחראי על פיקוח ואכיפה של צווים יהיה שב"ס, שיקים יחידה מיוחדת למטרה זו. ביחידה יעבדו עובדי מדינה, והן עובדים מחברה מפעילה שימלאו תפקידי טכנאות וסיוע אזרחי. לבסוף, מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית על השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בדבר קיום החוק, לצד הקמת ועדת היגוי לשם ביצוע מחקר מלווה. כמו כן, בהצעה נכתב כי בתום שנה מיום תחילת החוק תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את האפשרות להאריך את תוקפו של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שניתן ללא הערכת מסוכנות, ואת פרק הזמן להגשת הערכת המסוכנות לבית המשפט.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "הצעת החוק מבקשת להבטיח את קיומם של צווי הגנה שניתנים להגנת נפגעי אלימות במשפחה, ובכלל זה נפגעי אלימות במשפחה שהם קטינים. כדי שהפגיעה בפרטיותו של אדם תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, החוק המוצע קובע תנאים להפחתת הפגיעה בפרטיות, ככל האפשר, וזאת באמצעות קביעת הוראות שונות. משום שמדובר באמצעי חדשני, מוצע לקבוע את הוראות חוק זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה".
טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, מסרה: "מטרת חוק הפיקוח הטכנולוגי היא להציל חיים בזמן אמת של נשים נפגעות אלימות. אף שכמות אמצעי הבקרה שאושרו היו נמוכים, לאורך תהליך החקיקה שוקף לנו כי 200 נשים נפגעות אלימות יקבלו הגנה בפועל. זה מספר קטן, מפני שבישראל מוגשים בממוצע בכל חודש 850 צווי הגנה למקרי אלימות במשפחה. עכשיו, כשעל החוק להיכנס לתוקף, בוחר המשרד לביטחון לאומי, והשר בן גביר בראשו, להתעלם באופן דרמטי מהסיכום - ולספק רק מחצית מהכמות, 100 אמצעי בקרה בלבד. זו צריכה להיות זעקה של כל הנשים בישראל, לא יכול להיות שהמנגנון בחוק שיגן על נשים וילדיהם מאלימות יהיה כך כך בררני".
