שר הביטחון ויו"ר כחול לבן, בני גנץ, הציג הערב (רביעי) מתווה גיוס חדש, בהצהרה בקריה בתל אביב. לפי המתווה שהציג גנץ, תוקם מינהלת שירות משותפת - אזרחית וצבאית - שתמיין את כל הצעירים שיגיעו לגיל גיוס, בהם חרדים וערבים. צה"ל יבחר את החיילים הדרושים לו, והיתר יופנו לשירות אזרחי או קהילתי.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
גנץ אמר בהצהרתו: "פעמיים הסכמתי לבקש דחיה בחוק הגיוס על מנת להשלים חוק ומתווה שירות ולמצוא שותפים להעבירו. למעלה מעשור שנתניהו בשלטון, והמצב רק הלך והחריף. קיוויתי שנוכל להגיע להסכמות, להעביר חקיקה ולהתחיל לעבוד במסגרת מתווה גיוס שישרת את צה"ל וישראל בשבעים השנים הבאות. זה לא קרה. אנחנו נמצאים כבר שנתיים בבחירות ואף אחד לא יודע מתי תורכב ממשלת קבע. חייבים לפעול. צה"ל כבר הפך מצבא העם לצבא חצי העם".
"המשרתים והקרביים הפכו לפראיירים - יש כאלו שמשרתים ויש כאלו שמשתמטים", הוסיף גנץ, "ביטחון ישראל בסכנה. עתיד ישראל - הכלכלי, האזרחי והחברתי - מונח על הכף. הכאוס שאנחנו רואים בקורונה הוא רק הפתיחה. החברה הישראלית נקרעת. חייבים להיות מאוחדים בשירות".
במצגת שהקרין גנץ הוצגו "עקרונות היסוד למתווה החדש". נכתב בה כי תהיה "תקופת מעבר" שתימשך 6 עד 8 שנים. במהלכה "מדי שנה יתווספו כ-5,000 תפקידים לפי צורכי החברה". הצעירים שלא יגויסו לצה"ל יישלחו לשרת בשורה של ארגונים: בתי חולים, מד"א, המשטרה, מכבי האש, מסגרות חינוך ומסגרות לבעלי מוגבלויות, זק"א, מתנ"סים ועוד.
עוד נכתב כי מטרות המתווה הן "חיזוק ערך השוויון, איחוד ואיחוי בין קבוצות ושבטים, שיפור השירותים האזרחיים, מנוע צמיחה לצעירים, עידוד הצטיינות, שיפור תשתיות לרווחה ציבורית".
יו"ר מפלגת "תנופה" עפר שלח אמר בתגובה על המתווה שהציג גנץ: "'מתווה הגיוס' של גנץ הוא העתק דהוי של מה שהצגתי כבר לפני חמש שנים, עם חור אחד ענק: 'שירות קהילתי', שהוא פתח לרמאות ונתונים שקריים. אבל יותר חשוב: בחייאת בני, תשעה חודשים אתה שר ביטחון ועכשיו אתה בא? הרי ברור שחיכית עד שיהיו בחירות ויהיה ברור ששום דבר לא יקרה".
המחלוקת על החוק לגיוס החרדים הייתה הסיבה הרשמית לפיזור הכנסת ה-20 ולהקדמת הבחירות בסיבוב הראשון באפריל 2019. הממשלה נכשלה בקידום חקיקה בכנסת לגיוס החרדים, לאחר ששופטי בג"ץ נתנו לממשלה כמה ארכות כדי לחוקק חוק גיוס חדש.
חוק הגיוס הקודם בוטל בבג"ץ בספטמבר 2017 לאחר שהרכב מורחב של תשעה שופטים קבע כי הוא איננו חוקתי. בג"ץ הקציב אז למדינה שנה לגבש מתווה חדש ולתקן את החוק. לאורך כהונת הכנסת ה-20 ניסו החרדים לקדם פתרונות בנושא - מפסקת התגברות על בג"ץ ועד "חוק יסוד: לימוד תורה" המכיר בתלמידי הישיבות כמשרתים את המדינה - אך נתקלו בהתנגדות של השותפים הקואליציוניים דאז, ליברמן וכחלון, שטרפדו כל הצעה.
ביולי 2018 אישרה כנסת חוק גיוס חדש על פי מתווה שגיבשה ועדה מקצועית של צה"ל, שאותה מינה שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן. אך לבסוף לא אושרה ההצעה גם בקריאה שנייה ושלישית, והממשלה נפלה.
השתתפה בהכנת הכתבה: מורן אזולאי