מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס השיב להחלטת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לפסול החלטות ממשלה שהתקבלו לטענתה ללא תהליכי עבודה תקינים, וטען כי "החלטות הממשלה התקבלו כדת וכדין ואין כל עילה לבטלה". במכתב ששיגר פוקס למשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, כתב כי "לא בסמכותכם לבטל החלטות ממשלה. סמכות כזו מסורה לממשלה עצמה, או למחוקק או לבית משפט מוסמך לאחר שקיים הליך הוגן".
במכתב התייחס פוקס להחלטת הממשלה "בעניין הטבות לחיילי המילואים ששירתו במלחמת חרבות ברזל" וטען כי היועמ"שית פסלה אותה - אולם במכתב ששלחה אתמול בבוקר בהרב-מיארה לא הייתה כלל התייחסות להטבות הללו.
לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן
עוד הוא כתב כי "מזכירות הממשלה הפעילה את נוהל עבודת הממשלה בחירום, המאפשר לקבוע הוראות והנחיות אחרות מאלו הקבועות בתקנון", וכי "חרף זאת, לא חרגתי ולו פעם אחת מהתקנון לעבודת הממשלה למרות מצב החירום". טענה זו העולה בתגובה לטענת היועמ"שית מהבוקר, לפיה "אירעו מספר מקרים, בהם תוך כדי ישיבת הממשלה או ועדת השרים, הובאו לדיון תוספות מהותיות להחלטות שנידונו. הצעות אלו אושרו מבלי שהתבצעה לגביהן עבודת מטה מקצועית או משפטית הנדרשת לפני הבאתן לדיון".
היועמ"שית קבעה במכתב כי עולה חשש שהפעלת אותן סמכויות חריגות נועדה "לעקוף את דרכי העבודה התקינות של הממשלה, במטרה לקיים דיון בנושאים שלא הושלמה לגביהם הבחנה מקצועית ומשפטית נדרשת לפי תקנון עבודת הממשלה" - ומזכיר הממשלה השיב: "מאז כניסתי לתפקיד מעולם לא עלתה הצעת החלטה על שולחנה של הממשלה מבלי שצורפה לה חוות דעת משפטית.
"הממשלה היא הרשות המינהלית הראשונה של מדינת ישראל. המליאה היא לא 'חותמת גומי' של השרים או של הייעוץ המשפטי. הדרישה לפיה הממשלה אינה רשאית להכניס שינויים בהצעה שמוצגת לפניה משמעה שמי שמכין את ההצעה הופך להיות הרשות המוסמכת. הדרישה אינה מתקבלת על הדעת. כאשר הממשלה מחליטה להכניס תיקונים, היא עושה את תפקידה", טען.
מה כן פסלה היועמ"שית?
פוקס אף תקף את היועמ"שית, והאשים אותה בשליפת "ג'וקר משפטי", כאשר עמדת הממשלה "לא מוצאת חן בעיני הייעוץ", מבלי נימוק של ממש". לדבריו, "הכלי הזה, יש בו משום שימוש לרעה בסמכות. הוא פוגע במשילות, בייחוד בעת מלחמה".
מנגד, בהרב-מיארה קבעה בהודעת משרד המשפטים שיצאה מטעמה כי האינטרס הציבורי יפגע דווקא "בהיעדר תהליכי עבודה תקינים ותיאום בין משרדי הממשלה". כך לדבריה, "עלולות להתקבל החלטות לא חוקיות". ההחלטות, שהתקבלו לטענתה בניגוד לעקרונות שציינה במכתבה, צריכות להיות מובאות לדיון מחדש בממשלה, "לאחר השלמת עבודת המטה המשפטית הנדרשת".
בין ההחלטות שפסלה היועמ"שית מצוין כי בסוף דצמבר ביקש שר הפנים משה ארבל (ש"ס) להעביר 50 מיליון שקלים ל"יישובי קו התפר", מונח שאינו מוגדר כלל. הייעוץ המשפטי לממשלה קבע שמי שצריך להקצות תקציבים בעלי אופי בטחוני צריך להיות משרד הביטחון, או לפחות בהתייעצות מוקדמת איתו. החלטה אחרת העלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', להבאת 12 אלף עובדים זרים על ידי חברת כוח אדם שלא במסגרת המקובלת של הסכמים בין-מדינתיים, הדואגים לכך שלעובדים יהיו זכויות ויימנע סחר בבני אדם.
סמוטריץ' צוין לרעה גם במכתבה של היועמ"שית במקרה אחר שהתרחש השבוע, שבו העלה הצעה בישיבת הממשלה ל"תוכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבנייה". היא כתבה: "הועלו תוספות מהותיות שלא נכללו בהצעת המחליטים שהופצה מראש לשרים, וזאת כאשר ראש הממשלה ורוב השרים כבר עזבו את הדיון. נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה שנכחו בדיון הבהירו כי לא ניתן להצביע על אישור תוספות אלו, שכן לגבי אחת מקבע עוד לפני הדיון כי קיימת מניעה משפטית לכלול אותה בהחלטה". למרות זאת, שתיים מהתוספות אושרו בממשלה.
פורסם לראשונה: 20:10, 11.02.24
