מרגע שהתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) הגיש את הבקשה הדרמטית להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ובכירי חמאס, היא עוברת למעשה להכרעה של הרכב הקדם-משפט שמטפל בתביעה שנוגעת לפלסטינים.
הנוהל קובע שבית הדין דן בבקשות של משרד התובע, ויכול לבקש למשל השלמת ראיות. ההערכה בישראל היא שהרכב הקדם-משפט ייענה לבקשה של התובע הכללי קארים חאן ויוציא את צווי המעצר.
היו מי שהזהירו את חאן שאם יגיש בקשה הוא מאבד שליטה על ההליך, ובית הדין יכול למשל אחר כך להוציא צווי מעצר רק נגד נתניהו וגלנט ולא נגד בכירי חמאס, מה שיגרום מבוכה רבה לבית הדין. הייתה אפשרות להליך חשאי, שלא יפורסם אלא רק לאחר הוצאת צווי המעצר על ידי הרכב הקדם-משפט. חאן בחר בדרך של הודעה פומבית על בקשתו, ומעתה הנושא יוצא משליטתו ועובר להחלטת הרכב הקדם-משפט.
הצהרתו של קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: ICC )
בהרכב הזה יושבות שלוש שופטות בין הדין: אחת מהן היא השופטת לוליה מוטוק מרומניה, שמכהנת בהאג ממרץ השנה ומונתה לכהונה של עשר שנים. לפני הצטרפותה ל-ICC, מוטוק הייתה שופטת בבית הדין האירופי לזכויות אדם ופרופסור למשפט בינלאומי. השופטת מוטוק שימשה כדווחית מיוחדת של האו"ם בנוגע לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
כמו כן שימשה מוטוק כשופטת בבית המשפט החוקתי של רומניה. היא טיפלה בעברה בתיקים חמורים ומורכבים לרבות שחיתות ואלימות מינית, רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, וסכסוכים בין מדינות כגון בין אוקראינה והולנד לרוסיה – או תביעות אחרות נגד ארמניה ואזרבייג'ן. כמו כן דנה מוטוק בתביעה נגד סייף אל-איסלאם קדאפי בגין פשעי מלחמה בלוב.
לשופטת מוטוק ניסיון רב במערכות משפטיות שונות. היא הייתה חברה וסגנית נשיא בוועדת זכויות האדם של האו"ם שבדקה את הזכות לחיים, היעלמויות נכפות והפרות מסיביות אחרות של זכויות אדם שנמצאות גם בסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי. היא הייתה חברה ונשיאה בוועדת המשנה של האו"ם לקידום והגנה על זכויות אדם. היא ערכה את דוח האו"ם בדבר הסכמה חופשית, מוקדמת ומודעת של אנשים ילידים ואת הנחיות האו"ם לעוני קיצוני.
השופטת השנייה בהרכב הקדם-משפט היא ריינה אלפיני-גאנסו מבנין שבאפריקה. היא הצטרפה לבית הדין במרץ 2018 לכהונה של תשע שנים. לפני הצטרפותה ל-ICC שירתה אלפיני-גאנסו במשך 12 שנה בוועדה האפריקנית לזכויות האדם והעם (ACHPR), כיו"ר הוועדה (2009-2012), ודווחית מיוחדת על מצב זכויות האדם. היא הייתה חברה בכמה ועדות חקירה של האו"ם בנושא הפרות זכויות אדם, ועמדה בראש קבוצת העבודה המשותפת בנושא נהלים מיוחדים של האו"ם ושל הוועדה האפריקנית לזכויות אדם. ב-2011 מונתה לשופטת בבית הדין הקבוע לבוררות.
השופטת השלישית בהרכב שיכריע בבקשה להוציא צווי מעצר היא סוקורו פלורס-ליירה ממקסיקו. היא מונתה לבית הדין במרץ 2021 לכהונה של תשע שנים. לפני הצטרפותה ל-ICC, לשופטת פלורס-ליירה הייתה קריירה מכובדת בשירות החוץ של מקסיקו, כשהיא מחזיקה בכמה משרות בכירות, לאחרונה (2021-2017) כנציגה הקבועה של מקסיקו במוסדות האו"ם בז'נבה. בין יתר תפקידיה, היא כיהנה כסגנית נשיא מועצת זכויות האדם לשנת 2020.
כחברה במשלחת המקסיקנית, השופטת פלורס-ליירה הייתה מעורבת באופן הדוק בתהליך שהוביל להקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי מאז 1995, כולל המשא ומתן שהוביל לאמנת רומא ולאימוץ מרכיבי הפשעים והכללים של נוהל וראיות. לאחר מכן שימשה כראש משרד הקישור של בית המשפט באו"ם בניו יורק, תוך תיאום מגעים בין שני הארגונים.
