התוכנית הממשלתית במסגרתה יוכלו תושבי שדרות ויישובים בדרום לחזור לבתיהם תמורת "מענק הסתגלות" מעוררת סערה, נוכח העובדה שהמערכה בעזה טרם הושלמה ורק אמש נורה מטח כבד מעזה. בנוסף, בשדרות וביישובים באזור לא מתקיימת פעילות לימודית ואלה שיבחרו לחזור לא יוכלו לשלוח את ילדיהם למסגרות.
ריאיון אולפן גיא טיומקין, מורן חג'בי, נגה גדג' תושבי עוטף עזה
(צילום: שמוליק דודפור)
ראש העיר, אלון דוידי, קרא הבוקר לרה"מ לגנוז את התוכנית אותה כינה "הזויה" ואמר כי "מדינת ישראל לא אומרת לנו מה יהיה או כיצד צה"ל נערך. אני, כראש עיריית שדרות, מחזיר את תושביי, אבל לאיזו מציאות אני מחזיר אותם? אם יהיו בשכונות בצפון הרצועה תושבים אז יהיו שם גם מחבלים ואז יחזור האיום של ירי נ"ט. מי שיחזיר אותם כבר חתום עכשיו על האסון הבא של מדינת ישראל. זה הזוי שתושבי שדרות אמורים לחזור לפני קיבוצים עורפיים יותר".
דוידי הוסיף כי "מפתים את התושבים במענק שישובו לבתיהם כשהנחיות פיקוד העורף לא מאפשרות לפתוח מסגרות חינוך, בעצם אומרים להם 'תביאו את הילדים שיישארו חודשיים בתוך ממ"דים'. מדובר בהחלטה מטומטמת – לא מאפשרים לתושבים לנסות לחזור ובהמשך אולי אף לחזור למלון. אני אומר לראש הממשלה – תגנוז את ההחלטה הזו מיד".
תמיר עידאן, ראש מועצת שדות נגב, אמר: "ממשלת ישראל מחזירה את התושבים שלנו ל-6 באוקטובר ומפקירה את ביטחונם האישי. אותה ממשלה שהפרה את ההסכם איתנו ב-7 באוקטובר, מנסה כעת לשחד את התושבים לחזור לבתיהם ללא הסרת האיום הביטחוני, ללא מתן מענה ביטחוני בסיסי ליישובים באזור וללא מערכת חינוך שיכולה לקלוט את השבים.
"זו אותה ממשלה שלא נותנת מענה לתושבי היישובים מעבר ל-7 קילומטרים. זו אותה ממשלה שלא עומדת במילותיה מול התושבים שלנו, וכעת מזרזת אותם לחזור לבתיהם כשרק אתמול הטילים עוד שרקו מעל לראשינו. אני קורא לתושבי שדות נגב לא לחזור לבתיהם עד שלא נדע בוודאות שמאחורי ההבטחות יש גם מעשים – את הערכים שלנו והביטחון של ילדינו לא קונים בכסף. אם ראש הממשלה ושריו לא יתעשתו ויתחילו לעבוד ישירות מול ראשי המועצות וייתנו פתרונות מיידיים – לא נהסס לצאת למאבק קשה נגדם, גם בעת מלחמה".
על פי התוכנית, הממשלה אמנם מאריכה את שהותם של התושבים בבתי המלון עד 29 בפברואר, ומאפשרת קבלת מענק אכלוס עצמאי עד תאריך זה, אך במקביל מאפשרת לתושבים המעוניינים בכך לחזור לעיר ובתמורה לכך תעניק להם "מענק שיבה הביתה לצורך הסתגלות והתארגנות בבתיהם" בסכום של 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד ליום בחודשיים הקרובים.
אותם תושבים שישובו לעיר לא יקבלו שירותים מלאים ובעיקר לא יוכלו להכניס את ילדיהם למסגרות חינוכיות, מכיוון שהנחיות פיקוד העורף לא מאפשרות קיום של פעילויות חינוכיות. בהחלטה מצוין, כי שר החינוך הודיע שרק עד 29/2/24 תושלם ההיערכות למתן מענה חינוכי לתושבי שדרות.
"לחזור ליד מרדכי? התשובה היא לא"
תושבי האזור, מורן חגבי, נוגה גדג', גיא טיומקין התראיינו הבוקר ב-ynet Live והביעו חשש לחזור עוד לפני שהסתיימה המערכה בעזה. טיומקין, תושב יד מרדכי, אומר כי "למרות שיד מרדכי נמצאת 2.5 קילומטר מהגדר, היא הועברה להגדרה של היישובים שמרוחקים 4-7 וזאת מבלי שקיבלנו שום הודעה. בשבת הארורה הייתה אצלנו כמות מחבלים נכבדת ובמזל גדול, צוות טקילה יחד עם לוחמי מג"ב וכיתת הכוננות הצליחו לעצור אותם לפני שהם נכנסו לקיבוץ ולעשות אצלנו את הפיגועים שראינו לצערי בקיבוצים אחרים. העובדה היא שמישהו לוקח ומשנה מיקום גיאוגרפי כנראה משיקול כלכלי, כי אין לי שום הסבר אחר, לא ברורה ולא מקובלת. לגבי החזרה ליישוב, התשובה היא באופן מובהק לא. אין לנו איך טכנית: אין לנו מערכות חינוך ואין לנו מערכות קהילתיות שיכולות לקלוט אותנו. יש עדיין ירי מאוד מסיבי מסביב לקיבוץ של כוחות צה"ל ויש עדיין ירי תלול מסלול מהרצועה לכיוון שלנו. אני הייתי שבוע שעבר בקיבוץ, ישבתי בערב ושמעתי את השריקות של הטילים שנחתו בשטחים הפתוחים לידנו בזיקים וכרמיה והטילים עברו לידנו. אתם מבינים את המרחק ואין שום סיבה ואפשרות לגדל שם ילדים במצב הזה. השאלה אם לחזור למקום לא קיימת כרגע, למרות שברור שאנחנו רוצים".
מורן, תושבת היישוב יכיני, גם לכם מציעים לחזור. את שוקלת את זה?
"אנחנו 5 ק"מ מהגדר, אבל בבוקר שבת ה-7.10 רצחו תושבים בתוך המושב. היה לנו בוקר של אימה ופחד ובתוך כל זה היה לנו נס גדול. הייתה לנו כיתת כוננות בלי נשקים לאחר שהמדינה לקחה לה את הנשקים לפני מספר שנים כי כביכול אנחנו בהגדרה של 7-4 קילומטר. עכשיו אנחנו מבינים שההגדרות האלו בטלות ולא שוות כלום. היום אנחנו מדברים על 80%-90% מתושבי המושב שמפונים מהבתים שלהם. בבתים נמצאים רק חברי כיתת כוננות וחקלאים שלא יכולים לצאת. אנחנו מאוד רוצים לחזור הביתה אבל לא בצורה הזאת, אלא לחזור כשמרכיבי הביטחון יושלמו כשצה"ל יחזיק איפה שצריך ברצועה כדי שאנחנו נחזור לבית בטוח".
מה זה אומר מרכיבי הביטחון יושלמו? שיראו ברצועה כוחות של צה"ל?
"זה לא רק מה אנחנו נראה, אלא גם מה יש בתוך היישוב שלנו. אנחנו רוצים שכיתת הכוננות תהיה כמו שצריך, שהגדרות יהיו כמו שצריך, שיהיו מצלמות, שמערכות התרעה אצלי במושב יעשו את העבודה ויהיו מחוברות לתושבים".
חגבי מוסיפה כי מלבד מרכיב הביטחון יש גם אלמנטים אזרחיים שלא סודרו עדיין: "הילדים שלנו מטולטלים כבר מספר חודשים. אנחנו רוצים יציבות לילדים שלנו שחוו את השבת השחורה. תחושת הביטחון כל-כך נפגעה, פשוט הופקרנו. צריך להגיד את זה. חוץ מהמועצה שלנו שהייתה מהרגע הראשון לאחר הרגעים הכי קשים שגם היא עברה, כי ראש המועצה שלנו נרצח בכפר עזה, לא היה צבא לא הייתה משטרה לא היה מד"א הם לא יכלו להגיע".
איך מחזירים ילדים למציאות הזאת?
"אנחנו מבינים שהילדים שלנו עברו משהו שהם לא צריכים היו לעבור. אנחנו רוצים להחזיר אותם למקום שלא יורים בו טילים שהם לא צריכים לפחד שטנדר לבן עובר ולא כשהם שומעים רעש אופנוע. אנחנו נעשה את זה עקב בצד אגודל ונחזיר אותם, לפחות רובנו, בעתיד הביתה".
המדינה אומרת לכם תחזרו היום. זה ריאלי בכלל?
"המדינה מנסה לעודד לפחות חלק מהאוכלוסייה. אולי מי שאין לו ילדים קטנים זה יתאים לו. המדינה מנסה להניע את הגלגלים מחדש ואני יכולה להבין את זה, אבל אני חושבת שזה צריך להיות בתיאום. אצלנו יצאה הודעה מאוד מסודרת מהרשות שתושבי יכיני יחזרו הביתה, בלי שום קשר לאף תכתיב שמגיע מאף מקום, רק לאחר שזה יתאים לקהילה".
"נחזור לבתים רק כשיהיה שם בטוח לגמרי"
נוגה גדג', תושבת עין הבשור אומרת כי "תושבי היישוב שלנו לא קיבלו את אותה הודעה אבל גם אנחנו מרגישים שההודעה מתקרבת ושהמדינה מנסה להחזיר אותנו לבתים שלנו שהם כרגע מקום לא בטוח. אנחנו מרגישים שהם עובדים על כל מיני פתרונות של חצי ביטחון - בית ספר שיהיה בית ספר עורפי ונגיע לכביש עורפי שנסלול וגדרות עם הסתרה שאם תיסעו על אופניים לא יראו אתכם כל מיני פתרונות שהם לא מקובלים עלינו. אנחנו נחזור לבתים רק כשיהיה שם בטוח לגמרי רק כשיהיה ביטחון על מלא. לפני זה לא נחזור. הבעיה המרכזית שלנו כרגע היא שהמדינה דוחקת אותנו לחזור למקום לא בטוח, בזה שהיא לא נותנת לנו פתרונות אחרים שהם ראויים. משפחה לא יכולה לחיות 4-3 חודשים בבית מלון בחדר אחד בלי פתרונות חינוך ראויים ומלאים".
"אנחנו מרגישים שהם עובדים על כל מיני פתרונות של חצי ביטחון - בית ספר שיהיה בית ספר עורפי ונגיע אליו דרך כביש עורפי שנסלול, וגדרות עם הסתרה שאם תיסעו על אופניים לא יראו אתכם וכל מיני פתרונות שהם לא מקובלים עלינו. אנחנו נחזור לבתים רק כשיהיה שם בטוח לגמרי"
את אומרת למעשה שהמדינה מנצלת את המצוקה שלנו עכשיו ודוחפת אותנו הביתה?
"נכון, כי כשמשפחה נמצאת בכאלו תנאים היא אומרת 'אין לי חינוך ראוי לילדים באילת, אין לי תנאי מחיה סבירים אז אני אחזור הביתה שם לפחות יש לי מטבח ואני יכול להכין חביתה בבוקר'. זה כבר קורה ואנחנו מאוד מודאגים. אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לספק ביטחון לכל תושבי העוטף ולהפסיק לספור בקילומטרים. אנחנו דורשים מהמדינה שלכל תושבי העוטף יתנו פתרונות ראויים ולטווח זמן שהוא מספיק ארוך כדי להתייצב. אם אני לא יודעת מה קורה איתי מאתמול להיום ומהיום לעוד חודשיים אנחנו לא יכולים לייצר כך יציבות. אנחנו לא יכולים לחיות ככה בחוסר ביטחון".
גיא טיומקין סיכם את הדיון: "המדינה לא הבינה את גודל השבר, חוסר האמון והיא ממשיכה להנחית עלינו כל מיני הוראות והנחיות מלמעלה בלי שהן עוברות לפני זה דיונים עם הקהילות עצמן וזה משהו שלא יכול להתקיים. זה צריך לבוא מלמטה למעלה ולא הפוך כהנחתות. אני מתחבר למה שנגה אמרה: הפתרון צריך להיות לפחות עד סוף שנת הלימודים כדי שנוכל לאפשר איזושהי שגרה. הטעות הכי גדולה של המדינה זה שהיא לא ממנפת את הגב המאוד חזק שהיישובים נותנים לה בזה שאנחנו מוכנים להמשיך לסבול במגורים חלופיים, בין אם זה במלון או מקום אחר, על מנת שנוכל לחזור למציאות שהיא שונה".
גורם צה"לי: מבינים שטעינו במתווה החזרה לבתים
בתוך כך, ועל רקע הביקורת של התושבים, מודים בצה"ל שטעו בנושא מתווה החזרה ותפקוד כיתות הכוננות. גורם צה"לי אמר כי "אנחנו עושים לא מעט טעויות. זה אירוע מורכב. יש נקודה שדיברתי עליה עם משרד האוצר, והיא המענק החד צדדי. המתווה של מי שחוזר הביתה ולא יוכל לחזור למלונות הוא בעייתי. אם השהייה במלונות היא עד סוף פברואר צריך לאפשר חזרה. זה לא נגעת נסעת. צריך לתקן והם מבינים שאפשר. אבל הדבר הזה נעשה כל הזמן בתיאום ושקיפות. התהליך מול שר האוצר היה עם הרשויות".
בצה"ל אומרים כי אין עמידה במטרות בלי חזרה של התושבים לעוטף. "זה מאמץ משמעותי, וצה"ל מוביל אותו עם לא מעט שותפים, ואלה הם קודם כל הרשויות והתושבים. אנחנו מייצרים את התנאים לחזרת התושבים. כצה"ל וכמדינה לא נוכל לבוא ולומר ליישוב תחזרו. ובסוף זו החלטה של הפרט, המשפחה והקהילה. הקהילה תחליט איך ומתי היא חוזרת".
הגורם הצה"לי אמר כי בשיחות עם תושבים והערכות מצב מדברים על היכולות של ארגוני הטרור להוציא התקפות, פשיטות וחדירות, ומצד שני האיום הרקטי. "אני נזהר. מצד אחד פגענו משמעותית בשתי החטיבות הצפוניות. הם על הכוחות האחרונים שלהם. האיום הזה ירד בצורה משמעותית. כעת מרכזים מאמץ לכיוון חאן יונס". בנוגע לאיום הרקטות אמר "ראינו מה קרה אתמול. מצד אחד הורדנו משמעותית את כמות האש ופגענו בתשתיות משמעותית. אבל אני חייב להודות שזה קשה. לא הגענו לכל רקטה בעיר עזה".
בצה"ל אומרים כי הם נותנים ליישובים מרכיבי ביטחון, שאת חלקם לא קיבלו בעבר. "מרכיבי הביטחון הם קודם כל כוחות הכוננות. פגענו בכיתות הכוננות. אני אומר: שגינו. היום אנחנו מבינים את הטעות ומתקנים אותה בצורה דרמטית".
