שר הרווחה כהן במסיבת העיתונאים בעת הצגת דו"ח העוני
(צילום: משה מזרחי)
רמת החיים בשנת 2020 עלתה ב-2.4%, אבל לולא מענקי הקורונה, החל"ת והסיוע הממשלתי - היא הייתה צונחת בשיעור של כ-10%. כך מעריך הביטוח הלאומי בדו"ח העוני השנתי שמתפרסם הבוקר (יום ד'). מהדו"ח עולה כי בשנת 2020 חלה ירידה במספר הנפשות העניות - ושיעורן נאמד ב-21% מהאוכלוסייה, מול כ-21.6% בשנת 2019.
קו העוני לשנת 2020 עמד על כ-2,811 שקל, ומכך יוצא שמשפחה בת שתי נפשות נחשבת ענייה אם הכנסתה נמוכה מ-5,623 שקל. זוג עם ילד ייחשבו עניים מסכום הנמוך מ-7,450 שקל ומשפחה עם זוג הורים ושלושה ילדים ייחשבו עניים במידה שהכנסתם נמוכה מ-10,543 שקל.
נתוני הדו"ח, כאמור, מצביעים על השפעת מענקי הממשלה בתקופת הקורונה, בהם המענקים התקופתיים ודמי האבטלה. בין 2019 ל-2020, כך עולה מהדו"ח, ירד שיעור העוני של משפחות מ-21.2% ל-20.4%. שיעור העוני בקרב נפשות ירד מ-21.6% ל-21%, ושיעור העוני בקרב ילדים ירד מ-29.2% ל-28.7%. הירידה החדה ביותר בשיעורי העוני נרשמה בקרב קשישים – מ-15.8% ב-2019 ל-13.5% ב-2020.
"הפגיעה בהכנסה הכלכלית הקיפה את מרבית האוכלוסיות העובדות, אך האוכלוסיות שנפגעו במיוחד היו האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה ששכרן היה נמוך גם טרום המשבר"
עם זאת, למרות ההתאוששות הכלכלית ב-2021, הביטוח הלאומי מעריך שבשנה האחרונה נרשמה החמרה בעוני ובאי-השוויון, בניתוח הכנסות הנטו. בדו"ח, שבו נותחה שנת 2020 עם צפי ל-2021, נכתב כי האוכלוסיות שנפגעו הכי הרבה משנת הקורונה, שהביאה עמה משבר כלכלי חמור, היו האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה, ששכרן היה נמוך גם לפני המשבר.
בקרב העשירונים השני עד התשיעי, הפגיעה הייתה גבוהה יותר ככל שהעשירון נמוך יותר. לעומת זאת, בעשירון התחתון שבו שיעור המועסקים נמוך לא נרשמה ירידה בהכנסה הכלכלית הממוצעת. העשירון העליון היה היחיד שהכנסתו הכלכלית הממוצעת אף עלתה מעט.
שיעורי העוני הנמדדים לפי הכנסה כלכלית ללא התחשבות במענקי הקורונה עלו במידה ניכרת בין 2019 ל-2020. בין השנים עלה שיעורי העוני בקרב משפחות מ-36.7% ל-40.8%, של נפשות מ-32.2% ל-36.3% ושל ילדים מ-36.5% ל-40.9%. מהנתונים עולה כי מדד ג'יני לאי-שוויון בחלוקת הכנסה כלכלית עלה ב-4.2%.
"מגפת הקורונה וההתמודדות עמה הובילו ב-2020 למשבר כלכלי חמור", נכתב בדו"ח. "התוצר הצטמצם ב-2.5% ומספר המועסקים ירד חדות ב-9.4%. ירידה נרשמה בהכנסה הכלכלית הן הממוצעת והן החציונית. הפגיעה בהכנסה הכלכלית הקיפה את מרבית האוכלוסיות העובדות, אך האוכלוסיות שנפגעו במיוחד היו האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה ששכרן היה נמוך גם טרום המשבר".
זו השנה השנייה שבה מפרסם הביטוח הלאומי דו"ח על המצב החברתי-כלכלי בפורמט הקיים, המבוסס כולו על נתונים מינהליים המצויים בביטוח הלאומי, ולא על סמך נתונים הנגזרים מתשובות של מרואיינים בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהיה נהוג בעבר.
התחזית ל-2021: עלייה בממדי העוני לפי הכנסה נטו
מאומדנים שערך הביטוח הלאומי לגבי שנת 2021, שנה שבה נרשמה צמיחה כלכלית ובוטלו ההקלות למובטלים (במחצית השנייה של השנה), עולה כי קיימת יציבות יחסית בממדי העוני לפי ההכנסה הכלכלית, אך עלייה בממדי העוני השונים הנמדדים לפי ההכנסה נטו.
שיעור העוני של נפשות עלה לפי האומדן מ-21.6% ל-22.7% ב-2021, ובקרב ילדים עלה מ-29.2% ל-31.2%. המשמעות היא שממדי העוני ב-2021 עלו אל אלה שהיו ב-2019, לפני פרוץ משבר הקורונה.
שר הרווחה מאיר כהן. "סיוע לאוכלוסיות חלשות יוציא אותן מהעוני"צילום: אופיר יצחקמהערכות הביטוח הלאומי עולה עוד שבשנת 2021 הצמיחה הכלכלית לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות. במוסד מסבירים כי "המשמעות היא שבעוד שבשווקים השתפר המצב בהשוואה ל-2020, מדיניות הממשלה, ובעיקר, כפי הנראה, הצעד שבו הופסקו ההקלות בדמי האבטלה, הובילו לעלייה בממדי העוני באוכלוסייה ב-2021 בהשוואה לשנה שקדמה לה, והוא מחייב פתרונות משלימים בתחום שוק העבודה".
ממצאי העוני בפריסה גאוגרפית מראים כי ממדי העוני בקרב נפשות בפריפריה גבוהים מהממוצע, בעיקר במחוז דרום שבו תחולת העוני מגיעה לכ-25%.
הדוח מציג גם ממצאים מסקר ביטחון תזונתי שנערך במחצית הראשונה של 2021 על ידי מינהל המחקר והתכנון סקר ביטחון תזונתי. ממצאיו מצביעים על כך שלגבי כלל האוכלוסייה, בשנת 2021 חל שיפור במצב הביטחון התזונתי, הן של משפחות, הן של נפשות והן של ילדים, לעומת שנת 2016. כ-83.8% מהמשפחות נמצאות במצב של ביטחון תזונתי (גבוה או סביר) לעומת 81.9% בשנת 2016.
רמת אי הביטחון התזונתי באוכלוסייה החרדית ירדה באופן חד בין השנים. הביטחון התזונתי של הערבים, נותר ברמה גבוהה של 57%-58% בשתי נקודות הזמן שנבדקו (עם שיפור קל ב-2021), הרחק מאחורי האוכלוסייה היהודית. באוכלוסייה החרדית קיימים שיעורי עוני גבוהים, אולם שיעור הסובלים מאי-ביטחון תזונתי נמוך. "הסיבה נובעת בין היתר ממערכת התמיכות הנפוצה בחברה החרדית, כמו גם קניות קהילתיות שמוזילות את סל הצריכה", הסבירו בביטוח הלאומי.
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר. "קריאת השכמה"צילום: קובי קואנקסשר הרווחה מאיר כהן מסר בתגובה לדו"ח: "הדבר שבולט יותר מכל הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה - היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ציין: "מפרוץ משבר הקורונה הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות, שהציבו את ישראל בסמוך לממוצע מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. המגפה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי".
