ראשי הקואליציה מתכנסים ושוקלים אם לבקש מבג"ץ דחייה בנוגע לחוק הגיוס, בזמן שבאופוזיציה תוקפים את הניסיון לקדם חוק פטור מגיוס. הבוקר מתכנסים ראשי הסיעות המרכיבות את ממשלת נתניהו, וגורמים בקואליציה אמרו כי "הכיוון הוא לבקש ארכה מבג"ץ. אם נגיש בקשה כזאת, זה ייתן עוד זמן להיערכות ויאפשר להגיע להסכמות".
אתמול שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף ויו"ר ועדת הכספים משה גפני - ואמר להם כי הבאת חוק הפטור מגיוס תוך חודש, לפני תקציב המדינה - כפי שנכתב בהסכמים הקואליציוניים - אינו דבר אפשרי. נתניהו ביקש מהם לדחות, אולם אלה לא נתנו הסכמה, כשברקע מתקיימים דיונים בקרב הרבנים.
במקביל, דרשו החרדים מנתניהו לקבל באופן מלא את העלאת תקציבי הישיבות שהובטחה להם בהסכמים הקואליציוניים. מוקדם יותר אתמול המפלגות החרדיות הודיעו לנתניהו כי יסכימו לדחות את העברת חוק הפטור מגיוס לחרדים מכנס הקיץ של הכנסת, בכפוף לאישור חברי מועצת גדולי התורה בקרב הזרם החסידי. בינתיים, חלק מחברי המועצה, בהם בכירים ביותר, מערימים קשיים.
בהסכם הקואליציוני הובטח כי חוק הפטור מגיוס יועבר עד אישור תקציב המדינה, אולם הקפאת חקיקת המהפכה המשפטית עיכבה את קידומו. בין הסיבות לכך - העובדה שנדרשת גם פסקת התגברות וגם חוק יסוד: לימוד תורה, ולפי שעה לא נראית אפשרות לעשות זאת.
במקביל, בכנס השנתי של המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן בנושא דת ומדינה בצל המהפכה המשפטית, תקף הבוקר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן את המפלגות החרדיות ואת מנהיגי החברה החרדית. ליברמן אמר כי הוא מסכים עם האמירה שאי אפשר להכריח ללמוד לימודי ליבה ולהתגייס לשירות אזרחי, "אבל אנחנו לא חייבים לממן אותם. מוסד חינוכי שלא מלמד לימודי ליבה אסור שיקבל אפילו שקל אחד. גם בחור צעיר שמסרב להתגייס לא יכול להיות עובד מדינה".
"מבחינתי האוכלוסייה החרדית נמצאת בשבי של העסקנים החרדים שמנצלים אותם כדי לצבור כוח, כבוד וכסף", הוסיף ליברמן. "הם מחזיקים אותם בעוני ובלי השכלה כדי להיות תלויים בגמ"חים שמספקים העסקנים. מנהיגי ש"ס ויהדות התורה הם זייפני היהדות".
בליבת התוכנית הממשלתית, שנוסחה באגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א) ואושרה על ידי שר הביטחון יואב גלנט, עומדת הורדת גיל הפטור לחרדים, מ-26 כיום ל-23. בגיל הפטור הם כבר לא יהיו זקוקים להמשיך ללמוד בישיבות כדי להימנע מחובת הגיוס, במסגרת הפטור ההיסטורי לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנתם". הטענה של תומכי התוכנית היא שהיא תעודד את החרדים לצאת לשוק העבודה. לצד זאת קוראת התוכנית לתגמל בצורה רבה יותר את מי שישרתו בסדיר ובמילואים וכן לשנות את משך זמן השירות - בהתאם לחיוניות התפקיד וחשיבותו עבור צה"ל.
לפי התוכנית של אכ"א, אורך השירות של חיילים בתפקידי מנהלה ועורף יקוצר, במטרה לשחרר אותם מוקדם לשוק העבודה. חיילים קרביים ומי שמשרתים בתפקידים חיוניים ומשמעותיים עבור צה"ל, ומחייבים גם הכשרה ארוכה יותר, ישרתו שירות מלא - וייהנו משדרוג התנאים והשכר. בסוף התהליך הכוונה היא להכפיל את שכרם ולהתייצב על מדרגה של עד 6,000 שקלים ללוחם בחודשי השירות האחרונים. רשמית, משך השירות לבנים יישאר 32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים) ולבנות שנתיים. צה"ל יוכל לקצר את זמן השירות לחיילים פחות חיוניים לפי צרכיו, ולהאריך בחודשי קבע לאחרים - כך שגודל הצבא בכל רגע נתון לא יקטן.
התוכנית הממשלתית מקודמת על רקע הלחץ שמפעילות המפלגות החרדיות להסדיר את הפטור לתלמידי הישיבות אחת ולתמיד - והעובדה שביולי 2023 צפוי לפוג תוקפו של החוק הנוכחי, נוכח פסיקת בג"ץ שדרשה מהכנסת להסדירו.