בקייב ובארצות המערב הגיבו אמש (יום ג') בזעם לפרסומים על משאלי העם שמתוכננים באזורי הכיבוש הרוסי באוקראינה. אתמול בצהריים הודיעו הגורמים הפרו-רוסים באוקראינה כי מיום שישי הקרוב ועד יום שלישי ייערכו משאלי עם על סיפוח לרוסיה במחוזות דונייצק ולוהנסק במזרח אוקראינה (שמרכיבים את חבל דונבאס, מעוז הבדלנים הפרו-רוסים), ובמחוזות הדרומיים חרסון וזפוריז'יה. בארבעת המחוזות השלטון הפרו-רוסי יבקש מהתושבים לאשר את סיפוח האזור לרוסיה.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• בתוך "תא העינויים" של רוסיה: סורגים במרתף ו"מכות חשמל מטלפון סובייטי"
• מחפשים קרובים בקבר האחים, ביידן מזהיר את פוטין משימוש בנשק לא-קונבנציונלי
• קייב מצדיעה לרוסייה שחצתה את הקווים ונהרגה במלחמה
• אתגר אוקראיני חדש - מל"טים מתאבדים איראניים: "משקל נגד לנשק מארה"ב"
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמור היה לשאת אמש נאום מיוחד לאומה ולהתייחס למשאלי העם המתוכננים באוקראינה. ההצהרה של פוטין אמורה הייתה להתחיל ב-20:00, אך בסביבות 22:30 הודיעה העורכת של הערוץ הממלכתי RT כי נאומו של הנשיא נדחה. "לכו לישון", כתבה מרגריטה סימוניאן לעוקביה בטוויטר. לאחר מכן דיווחה התקשורת הרוסית כי פוטין ינאם היום ב-08:00. הסיבה לדחייה לא ידועה. גנרל ריצ'רד שירף, שבעבר היה בכיר בצבא הבריטי, אמר ל"סקיי ניוז" שייתכן שדחיית הנאום של פוטין מלמדת על "כאוס" מאחורי הקלעים.
חלק מההערכות היו שפוטין יודיע בנאומו על גיוס חלקי של חיילים כדי לתגבר את הכוחות הרוסיים באוקראינה. אתר החדשות הרוסי "מדוזה", שפועל מלטביה, טוען שיועצים בכירים שכנעו את פוטין שיש צורך להגדיל את מספר החיילים לאור התקדמותם של הכוחות האוקראינים בחזית המזרחית.
אתמול אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, הנאמן לחלוטין לקרמלין, הצעת חוק המקשיחה את הענישה לחיילים שמפרים את חובותיהם, במה שנראה כניסיון להגביר את המשמעת בצבא הרוסי בצל כישלונותיו באוקראינה. החוק קובע עונשים חמורים חדשים למי שאינו מציית להוראות, למי שעורק ולמי שנכנע לאויב. כעת תועבר הצעת החוק לאישור הבית העליון של הפרלמנט ולאישורו של פוטין, שלבים שהיא צפויה לצלוח ללא קושי.
לפי החוק החדש, עריקה מהצבא הרוסי במהלך תקופת גיוס או בתקופה של מצב חירום תוכל לגרור עונש של עד 10 שנות מאסר, בעוד עד כה עמד העונש המרבי על חמש שנים. 10 שנים בכלא אפשר יהיה לגזור גם על מי שיסרב לצאת לקרב או לציית להוראות המפקד. אישור החוק בא כשברקע דיווחים על חיילים רוסים באוקראינה שסירבו לצאת לקרב או ניסו לברוח מהשירות.
בחודשים האחרונים טען הקרמלין שוב ושוב כי סוגיית משאלי העם והשאלה אם להסתפח לרוסיה נתונה להחלטת התושבים בשטחים שנכבשו, אך לכל ברור ששום משאל עם עתידי לא יהיה חופשי והוגן, אלא תוצאותיו יוכתבו, בדרך זו או אחרת, מלמעלה. במשאל העם שיזם הקרמלין על סיפוח חצי האי קרים ב-2014, למשל, הצביעו בעד הסיפוח כ-95% מהמשתתפים, שיעור בלתי אמין בעליל.
עוד לפני הפלישה לאוקראינה הודיעה רוסיה כי היא מכירה בעצמאותן של "הרפובליקות העממיות" שהקימו הבדלנים הפרו-רוסים במחוזות לוהנסק ודונייצק. לוהנסק כבר נפל לידי הרוסים, אך הקרב על דונייצק (ששטח גדול ממנו כבר נכבש) נמשך. במהלך המלחמה כבשו הרוסים אזורים בזפוריז'יה, ואף הצליחו לכבוש את חרסון – שם נפתחה באוגוסט מתקפת-נגד אוקראינית. ארבעת המחוזות מהווים יחד 15% משטחה של אוקראינה - שטח בסדר הגודל של פורטוגל או הונגריה.
גורמים שתומכים בקרמלין מתייחסים למשאלי העם באזורי הכיבוש כאולטימטום למערב, שיידרש להשלים עם כיבוש השטחים – אחרת יעמוד תחת סכנה של מלחמה מול מדינה עם יכולות גרעיניות.
אתמול דיווחו כלי התקשורת ברוסיה כי שליטי כל ארבעת המחוזות המדוברים הגישו בקשה רשמית להסתפח לרוסיה וכי דמיטרי מדבדב, שכיהן כנשיא רוסיה בשנים 2012-2008 וכעת מכהן כסגן יו"ר מועצת הביטחון הרוסית, נתן את תמיכתו למהלך. מדבדב הסביר שהמהלך ישנה את מסלולה של ההיסטוריה הרוסית וייתן לקרמלין אפשרויות רבות יותר להגן על השטחים הללו, משום שהם יהפכו רשמית לטריטוריה רוסית. "פלישה לשטח רוסי היא פשע המאפשר לנו להשתמש בכל הכלים להגנה עצמית", אמר מדבדב, "ולכן בקייב ובמערב חוששים כל כך מהמשאלים האלה".
"הרוסים יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה לא ישנה שום דבר", אמר שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה. "רוסיה הייתה ועודנה מדינה תוקפנית שכובשת בצורה לא-חוקית חלקים מאדמתה של אוקראינה. לאוקראינה יש כל זכות לשחרר את השטחים האלה ולהמשיך לשחרר אותם – לא משנה מה רוסיה תאמר". בקייב הבהירו כי משאלי העם יחסלו כל סיכוי לקדם מגעים לסיום המלחמה.
ג'ייק סאליבן, היועץ של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לביטחון לאומי, אמר שוושינגטון ובעלות הברית שלה לעולם לא יכירו בשטחים הכבושים באוקראינה כחלק מרוסיה. סאליבן הבהיר שבמערב לא יכירו בתוקף של משאלי העם באזורי הכיבוש של פוטין. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר דברים דומים.
הנשיא מקרון, שיחד עם מנהיגים רבים אחרים הגיע לעצרת האו"ם בניו יורק שנפתחה אתמול, אמר לכתבים: "אם הרעיון של משאל עם בדונבאס לא היה טראגי כל כך, הוא היה מצחיק. אני חושב שההודעה של רוסיה היא פרודיה. זו ציניות, ובוודאי שהקהילה הבינלאומית לא תכיר בזה".
"רוסיה התחילה את המלחמה, פלשה לאזור הזה, הפציצה אנשים, גרמה לאנשים לברוח – ועכשיו הם אומרים שבאותו אזור הם הולכים לערוך משאל עם"', הוסיף נשיא צרפת. הערב, בנאומו בעצרת האו"ם, הוא הצהיר שהפלישה הרוסית לאוקראינה היא "חזרת עידן האימפריאליזם והקולוניאליזם".
גם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נאם היום בעצרת האו"ם, וקרא למציאת "פתרון מכובד" שישים סוף למלחמה באוקראינה. לפני נאומו שוחח ארדואן עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. "במלחמה לעולם לא יהיה מנצח, ובתהליך שלום הוגן לעולם לא יהיו מפסידים", אמר ארדואן, וקרא לעולם לתמוך ביוזמות של טורקיה - שבמהלך המלחמה מתווכת בין קייב למוסקבה.
בראיון לתקשורת האמריקנית טען ארדואן שהוא מאמין שפוטין מעוניין לסיים את המלחמה, וכי השניים ניהלו בשבוע שעבר שיחות נרחבות בנושא. "הוא הראה לי שהוא מוכן לסיים את זה בהקדם האפשרי. זה הרושם שקיבלתי, בגלל שהאופן שבו הדברים מתנהלים עכשיו הוא די בעייתי".
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר הערב ש"למשאלים מזויפים אין לגיטימיות והם לא ישנו את טבעה של מלחמת התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה". גם קנצלר גרמניה, אולף שולץ, קרא לקהילה הבינלאומית להתכחש לתוצאות משאלי העם, שאותם הגדיר "פיקטיביים".
פורסם לראשונה: 21:05, 20.09.22