בן גביר קורא להמשך הרפורמה המשפטית
(צילום: דובורת המשרד לביטחון לאומי)
בג"ץ הוציא הערב (ראשון) צו על תנאי נגד "חוק בן גביר" - החוק לתיקון פקודת המשטרה המרחיב את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי - וקבע כי על המדינה לנמק תוך 90 יום מדוע לא לבטלו. הצו אינו מקפיא את החוק, אך מבהיר כי ביטולו עומד על הפרק.
בהחלטת השופטים, המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויצחק כשר, נכתב: "ניתן בזה צו על תנאי, שמורה למדינה להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוטל החוק לתיקון פקודת המשטרה. הצו על תנאי לא יחול על הסוגיה שעניינה הליכי חקיקת התיקון".
בהחלטתו רומז בג"ץ שכעת על המדינה יהיה לעמוד בנטל ולהסביר מדוע לא לבטל את החקיקה, אחרי שהשופטים מתחו ביקורת עליה בדיון שכבר התקיים בבג"ץ לאחרונה. בכך הם לא פוסלים את האפשרות של פסילת תיקוני החקיקה.
בן גביר אמר בתגובה לצו כי "לצערי שופטי בית המשפט העליון שוב מוכיחים שהם סבורים שהם מחוקקי על, מעל כנסת ישראל. אני פונה לראש הממשלה ואומר לו, הגיע הזמן להעביר את הרפורמה במלואה, בלי להיכנע, בלי למצמץ. בוא נראה את כל החתרנים, את אלה שהצביעו מאחורי הפרגוד לטובת קארין אלהרר אם הם יעזו להצביע נגד הרפורמה. רפורמה עכשיו".
הדיון בבג"ץ לפני כשבוע וחצי
(צילום: לע"מ)
פקודת המשטרה, לפני התיקון לחוק שעבר על ידי הקואליציה הנוכחית, לא קבעה באופן ממצה את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי כלפי המשטרה ואת חובותיה של המשטרה כלפי השר, מעבר לעניינים הספציפיים. הסמכות לנהל את המשטרה הייתה בידי המפכ"ל. ועדה שבדקה את ענייני סמכויות השר קבעה כי המחויבות העיקרית של המשטרה צריכה להיות לחוק, ועליה להיות חופשית מכל השפעה פוליטית, וגם שהשר אינו רשאי להתערב בחקירה ספציפית בכל דרך שהיא.
לקראת כינון הממשלה סוכם בהסכם הקואליציוני כי ייערכו תיקונים בפקודת המשטרה שיקנו לבן גביר סמכות "דומה לזו שיש לשר הביטחון על הרמטכ"ל" והוצע שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה, למעט חקירות. בהמשך נוסף כי "הדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפקח הכללי".
אחרי שינויים לבסוף אושר התיקון לחוק. השינוי קבע כי "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה", וכי "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה". נקבע כי "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה. השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות, והמפכ"ל יבצע את תפקידיו המפורטים בסעיף לפקודה בהתאם למדיניות שיתווה השר".
בחמש עתירות שהגישו התנועה למען איכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאללה, סיעת העבודה וחברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ מיש עתיד, העלו העותרים טענות שעיקרן הוא כי תיקון 37 בפקודת המשטרה מאפשר את התערבות השר לביטחון לאומי בעבודת משטרת ישראל, ובכך הוא פוגע בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ויוצר פגיעה קשה וחמורה בשורה של זכויות אדם באופן המחייב לפסול את התיקון.
בתגובה לעתירות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אמנם לא סבורה שיש לפסול את התיקון לחוק אבל הביעה בתגובתה חשש כבד "מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט". היא ביקשה מבג"ץ לפרסם פסיקה מחייבת שתפרש את החוק, בכל אחד מסעיפיו, ושתבהיר בכל סעיף שתישמר עצמאות המשטרה, כלומר לסגור את הפרצות החוק באמצעות פרשנות משפטית. אם לא ניתן לעשות כן, מבחינתה החוק לא חוקתי וצריך לפסול אותו.
בדיון לפני כשבוע וחצי מתחו השופטים ביקורת על החקיקה - על הליך החקיקה וגם על העובדה שלא נכתב שהמשטרה תהיה ממלכתית. פוגלמן אמר כי הליך החקיקה "די חריג לפי כל אמת מידה". לאחר מכן העיר כי "יש פה פוטנציאל לפגיעה נמשכת עתידית בזכויות אדם". בהמשך הדיון השופטים תהו מדוע לא נכנסה לחוק המילה "ממלכתיות", השופט כשר אמר: "למה לא כתבו שאין לשר סמכות להתערב בשיקול דעת מבצעי של המשטרה, אלא שיש לו סמכות להתוויית מדיניות לעקרונות כלליים?". השופט עמית העיר גם הוא, ואמר: "כשחסרה המילה ממלכתיות - אני הופך לאזרח מודאג, או אפילו מפוחד".
בן גביר השיב לטענות בדיון, והסביר: "גם היום אני רוצה שלא תיכתב המילה 'ממלכתיות' בחוק הזה, כי זה איתמר בן גביר. יש כאן את סגלוביץ, לפניו היו בר-לב ואוחנה, מדוע במשמרת שלהם לא היה צריך לכתוב 'ממלכתיות'? כל הקביעות האלה - מטרתן לפגוע בלגיטימיות שלי להיות שר".
התנועה לאיכות השלטון מסרה: "בג"ץ הוציא היום צו על תנאי לניסיון הבוטה להפוך את משטרת ישראל לזרוע פוליטית דיקטטורית. חוק הסמכויות של השר לביטחון לאומי עושה את דרכו לפח האשפה של ההיסטוריה. כך נעשה גם עם שאר חוקי ההפיכה המשטרית שמתכננת הממשלה. נמשיך להיאבק בכל החזיתות כדי לשמור על ישראל חופשית ודמוקרטית".
עו"ד יונתן ברמן, שמייצג את הארגונים העותרים, מסר: "מברכים על החלטת בג"ץ שדורש מהמדינה הסברים על הכוונה להכפיף את המשטרה לשיקולים פוליטיים של בן גביר. נראה כי גם שופטי בג"ץ מבינים כי מדובר בחוק שמהווה סכנה לדמוקרטיה ולזכויות האדם בישראל".
מיש עתיד נמסר כי החלטת בג"ץ היא "כרטיס צהוב בוהק נגד תיקון חוק פקודת המשטרה שמהווה פגיעה בחוקי יסוד, בזכויות אדם ובחירויות הפרט ושחותר תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל. בג"ץ מונע מבן גביר לצבוע את המשטרה בצבע פוליטי. זוהי החלטה חשובה שמבהירה גם לאן הממשלה רוצה להוביל את המדינה ואת מוסדותיה".
יו"ר העבודה מרב מיכאלי מסרה כי מדובר ב"החלטה אמיצה וחשובה של בג"ץ. בית המשפט עוצר את חוק הסמכויות שחוקקה הממשלה ומורה לה להסביר מדוע החוק המסוכן הזה נדרש. אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט העליון שמכירה בכך שבמדינה דמוקרטית אין מקום למשטרה פוליטית".
