רגע לפני פתיחה אפשרית של חקירה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בין היתר בעקבות הבנייה בהתנחלויות, במועצת יש"ע גיבשו בימים האחרונים מסמך הנשען על מומחים משפטיים ונתונים מהרשות הפלסטינית, ובו הם מנסים להפריך את טענות התביעה בהאג. "בית הדין הוא גוף אנטישמי. אנחנו נלחמים בהסברה ועורכים מחקרים כדי להציג תמונת מצב אמיתית", אמר יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני.
לקראת חקירה בהאג: סיקור באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
חוברת ההסברה, רובה באנגלית, מנסה לענות לחוקרי בית הדין בנוגע לבנייה בהתנחלויות. החוברת מיועדת לשרים, לחברי כנסת ובעיקר לגורמים באירופה ובארה"ב ומטרתה לפי יש"ע היא לשנות את השיח בנוגע לפלסטינים החיים בשטחי יהודה ושומרון. לצד הטענות שכבר נשמעו בישראל שוב ושוב בנוגע לחוסר סמכותו של בית הדין לחקור מדינה שאינה חברה בו, בחוברת ההסברה מנסים אנשי יש"ע לטעון כי הנוכחות הישראלית רק שיפרה את חייהם של הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון.
הם טוענים בין היתר כי השינוי בגישה של ישראל ביחס להתנחלויות החל במהפך הפוליטי בישראל ב-1977, וטוענים כי עד אז מפלגת העבודה שהייתה בשלטון פעלה להפקיע קרקעות מהפלסטינים מטעמי ביטחון. "לאחר המהפך הפוליטי של 1977 שהביא את הליכוד לשלטון, ובעקבות העתירה לבג"ץ בעניין אלון מורה ובית אל, גישה זו עברה שינוי משמעותי. הליכוד, שראה ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ההיסטורית, סירב להחיל את חוקי הכיבוש הלוחמני על יהודה ושומרון, ונמנע מלחלט אדמות פרטיות לצורך ההתיישבות היהודית", נטען בחוברת.
בנוסף, כך טוענים במועצת יש"ע, ככל שההתנחלויות ביהודה שומרון ובקעת הירדן יתרחבו – כך ייטב מצבם של הפלסטינים. המתנחלים עומדים על ההבדל בין הפלסטיני החי ברצועת עזה לחברו שחי בגדה המערבית, אם כי לחלק גדול מכך תורמת העובדה שהרצועה עומדת כבר שנים ארוכות מוקד הסכסוך עם ישראל ולמצור מצדה.
בחוברת ההסברה יש"ע מצטטת נתונים שהרשות הפלסטינית פרסמה בשנת 2018, אם כי מאז חלה דווקא הרעה במצבם הכלכלי של הפלסטינים ביהודה ושומרון, בין היתר על רקע הפסקת הסיוע הכלכלי מצד ארה"ב תחת דונלד טראמפ. כמו בכל העולם, מגפת הקורונה הכתה גם שם בשנה האחרונה.
בחוברת ההסברה נכתב כי ביהודה ושומרון עמד שיעור האבטלה (מעל גיל 15) על 17.6% בלבד, בעוד ברצועת עזה שיעור האבטלה היה 52%. ביהודה ושומרון שמר שיעור האבטלה על יציבות בין השנים 2015 ל-2018, ועלה במתינות מ-17.1% ל-17.6%. ברצועת עזה, תוך ארבע שנים בלבד, עלתה האבטלה מ-41% ל-52%.
עוד מצוין כי ביהודה ושומרון עמד התל"ג בשנת 2017 על 10.7 מיליארד דולר, וברצועת עזה על 2.9 מיליארד דולר. בגזרת החינוך מסבירים במועצת יש"ע כי בשנת הלימודים 2018/19 למדו ביהודה ושומרון בממוצע 27.4 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי, ו-23.7 תלמידים בכיתה בבית ספר תיכון. ברצועת עזה המספרים גדולים בהרבה: באותה שנה למדו 39.5 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי ו-38.8 תלמידים בכיתה בבית ספר תיכון.
בנוסף ברצועת עזה רק ל-9% מבתי האב יש מחשבים נייחים. ביהודה ושומרון לכמעט 20% מבתי האב יש נגישות למחשב. בשנת 2017 היו ל-89% מבתי האב ביהודה ושומרון טלפונים חכמים, ל-60.6% מהם היה אינטרנט בבית, ל-94.3% מהם הייתה צלחת לוויין, ל-31.6% מהם היה מחשב נייד ול-75.3% היו מסכי טלוויזיה מסוג LCD.
"הרשות הפלסטינית מנסה למנוע שיתופי פעולה ונורמליזציה במרחב, ובכך מעכבת את ההתקדמות של תושביה", טען מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני. "במקום להתמקד בהתפתחות ובפריחה היא מאכילה את תושביה בייאוש כלכלי ובדיכאון חברתי, מפיצה הסתה ושנאה, ואף משתמשת בתקציב כדי לממן טרור ומשכורות למחבלים רוצחים. מכל אלה עולה כי הנוכחות הישראלית במרחב יהודה ושומרון חשובה למדינת ישראל, וגם טובה לערביי הרשות הפלסטינית".
