שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, שהיה אחד הקולות הבולטים שהתבטאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לפרשת הצוללות, הגיב בצהריים (יום שני) להחלטת ועדת החקירה הממלכתית לשלוח לו מכתב אזהרה בעקבות חלקו בפרשה. "אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הוועדה את תשובותיי בבוא העת", אמר.
יעלון, נזכיר, הוזהר היום על ידי ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, לצד ארבעה מעורבים נוספים - בראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלגביו העלתה הוועדה חשד שמעשיו סיכנו את ביטחון ישראל ופגעו ביחסי החוץ שלה. בנוסף הוזהרו ראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן; רם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011; ואבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010.
"המשמעות של לקיחת אחריות, מתן דוגמה אישית וממלכתיות היא לכבד את הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה, ולא להתנגח בהן - גם כשזה פחות נוח", אמר יעלון. "כמי שנאבק שנים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת רכש כלי השייט והצוללות, שהיא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מקום המדינה, אני כמובן מכבד את הוועדה ואמלא אחר דרישותיה והנחיותיה באמון מלא וביושרה, כדרכי".
לדברי יעלון, "מי שטענו כי הוועדה אשר מונתה על-ידי 'ממשלת השינוי' מוטה ומגמתית מיסודה, יכולים לשוב ולתת בה אמון היות שמצאה לנכון להזהיר גם את מי שפעל בכל כוחו להקמתה. מה שמצוטט מהמכתב ששלחה הוועדה לנתניהו מאושש לחלוטין את שטענתי לגביו וסביבתו, שרבים מתוכה כבר הואשמו בדין בפרשה. אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הוועדה את תשובותיי בבוא העת".
יעלון הוסיף: "ועדות חקירה ממלכתיות הן כלי חיוני ורם דרג, ויש לוודא כי מסקנותיהן והנחיותיהן מכובדות וגם מיושמות. דווקא משום שכך, ראוי להזכיר שטרם יושמו המלצות ועדת החקירה בעניין אסון מירון. בתקווה שלא כך יהיו פני הדברים לכשתקום ועדת החקירה הממלכתית החשובה וההכרחית לחקר אירועי מחדל ה-7.10, אותה יש להקים בהקדם האפשרי".
יעלון הוא הבכיר השני שהוזהר על ידי הוועדה והגיב עד כה לטענות נגדו. מוקדם יותר נמסר מטעמו של נתניהו כי "ראש הממשלה קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השיט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה - הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".
בדוח שפרסמה הוועדה ועוסק בממצאים שעלו נגד יעלון, ששימש בין 2009 ל-2013 כשר לנושאים אסטרטגיים, ובין 2013 ל-2016 כשר הביטחון - לא נכתבה ביקורת חריפה כפי שצוינה לגבי נתניהו ואחרים, אך הוועדה ציינה כי גם יעלון עלול להיפגע ממסקנותיה.
בכל הנוגע לרכש ספינות המגן סער 6, מצאה הוועדה - לפי שעה - כי יעלון פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שהורה על פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור רה"מ ושר האוצר, ומבלי שיידע את ועדת השרים להצטיידות. מלבד זאת, הוא אישר רכש של ספינות שונות מאלה שאישרה הממשלה במאות מיליוני שקלים - ובכך עיכב את הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז.
בנוסף, נכתב בדוח כי יעלון עלול להיפגע אם הוועדה תסיק כי פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שלא דיווח על סטטוס מימוש ההחלטה ולא הביא לידיעתה את העיכוב בהקמת מערך ההגנה על מתקני הגז. לצד זאת, נטען כי הוא יצר מצג שווא בתצהיר שמסר לימים לבג"ץ לפיו גורמים אחרים - ולא הוא עצמו - הובילו לרכש ספינות שונות במאפייניהן ויקרות מאלה שהוצגו ואושרו בממשלה. בכל הנוגע לרכש הצוללות, נכתב בדוח כי יעלון עלול להיפגע מהמסקנות אם תסיק הוועדה שהצהיר בפני בג"ץ כי החזקת הצוללת השישית מהווה פגעה בביטחון המדינה - אך תמך בכך בממשלה, ובהמשך נמנע מהכרעה בשאלת גודל צי הצוללות.
באשר למכירת הצוללות למצרים, נכתב כי יעלון פעל באופן נמהר ולא זהיר אצל גורם זר באמצעות גורם ישראלי - לצורך בירור בדבר שינוי עמדתה של מדינת ישראל לגבי מכר צוללות לצד ג', באופן שגרם למבוכה מדינית. זאת, בזמן שידע או שהיה עליו לדעת על אודות שינוי העמדה.
מכתבי אזהרה - ההסבר
מכתבי האזהרה שנשלחו לנושאי התפקידים שהעידו בפני ועדת החקירה של הצוללות וכלי השייט מהווים עליית מדרגה מבחינת אחריותם האישית והציבורית בפרשה. מכתבי האזהרה מהווים מעין טיוטת כתב אישום בטרם שימוע - אך לא במישור הפלילי. על כן, מי שקיבל לידיו מכתב אזהרה יצטרך - בסיוע עורכי הדין שלו - להוכיח בפני ועדת החקירה שהיא טעתה כשייחסה לו אחריות ציבורית כה כבדה.
ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי לאחר שוועדת חקירה ממלכתית שומעת ראיות בנושא אותו היא מוסמכת לחקור, וככל שהיא רואה שאדם ספציפי עלול להיפגע מהחקירה או תוצאותיה, עליה להזהיר את הנפגע הפוטנציאלי. במצורף למכתב האזהרה הוועדה גם אמורה לצרף את חומר הראיות הנוגע אל אותה פגיעה, ונמצא בידי הוועדה".
לדבריו, המשמעות היחידה של המכתבים היא שמי שקיבל אותם רשאי להופיע בפני הוועדה, להביא ראיות ולהשמיע את תשובתו לאזהרה. הוא יכול - בעצמו או באמצעות עורך דין - לחקור עדים, אפילו אם הופיעו כבר בפני הוועדה. למעשה, לאחר האזהרה המוזהר מקבל אפשרות לממש את זכות הטיעון שלו, שכן עלולות להיות כנגדו מסקנות אישיות בוועדת החקירה. ד"ר פוקס מדגיש כי לעצם האזהרה אין משמעות משפטית, ומשמעותה היא פשוט שהוועדה עלולה להגיע למסקנה אישית כנגד המוזהר.
ועדת חקירה ממלכתית נחשבת "המלכה" של ועדות החקירה. היא בעלת הסמכויות הנרחבות ביותר מבין סוגי וועדות הבדיקה השונות. לוועדה סמכות לזמן לעדות פומבית עובדי מדינה ואזרחים ואף לחייבם להגיש לה חומרים, גם חסויים.
חברי הוועדה לא יכולים להשתמש בחומר שנאסף כראיה במשפט פלילי, מכיוון שהרצון הוא להתמקד בהיבטים הציבוריים של האירוע ולהסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה. לנחקרים שהוועדה מחליטה לזמן אין זכות לייצוג, אלא אם כן קיבלו מהוועדה את אותם "מכתבי אזהרה" שכעת נשלחו, הקובעים שהם עלולים להיפגע מהחקירה או מתוצאותיה.
ועדת החקירה הממלכתית רשאית להפיק המלצות אישיות לגבי התנהלותם של נושאי משרה ואף להמליץ להעביר אותם מתפקידם. לכן, מכתב האזהרה שקיבל כל אחד מהם אומר למעשה כי האדם שקיבל אותו עלול לקבל המלצה להדחה מתפקידו, או לספוג קלון ציבורי אם לא תוכיח אחרת.
עם גמר עבודתה מגישה הוועדה דו"ח על תוצאות חקירתה והיא רשאית לצרף לדו"ח המלצות כראות עיניה. מסקנות הוועדה אינן מחייבות במובן הפורמלי, אך הממשלה חייבת לדון בהן. עם זאת, אם הוועדה תסיק מסקנות - הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן, והיא אף צפויה להיות חשופה לעתירות לבג"ץ אם לא תבצען.
בעקבות מכתבי אזהרה שהוגשו בעבר נגד בכירים, הם עזבו או הועזבו ממשרותיהם. כך למשל היה במקרה של שר הביטחון המנוח אריאל שרון, בעקבות הטבח במחנות הפליטים בלבנון בראשות שנות השמונים.