שופט בית המשפט העליון בדימוס סלים ג'ובראן, שהלך היום (שישי) לעולמו בגיל 76 לאחר מאבק במחלה קשה, יובא למנוחות ביום ראשון (15:00) בכנסייה המארונית בחיפה. ג'ובראן, שהיה האזרח הערבי הראשון בישראל שמונה לשופט עליון קבוע, הותיר אחריו את אשתו, נינה, ארבעה ילדים ושמונה נכדים. אסעד ג'ובראן, אחד מבניו, אמר: "חשוב לי מאוד שיזכרו את הצניעות של אבא, את אהבת האדם שהייתה בו ואת הגישה החיובית שלו. אבא תמיד חיפש את הדרך החיובית לפתור מחלוקות. כולם קיבלו אצל אבא את אותו היחס".
"עולם המשפט היה התשוקה של אבא", הוסיף בנו של השופט המנוח. "מאז שהיה ילד התעניין במשפטים, עוד לפני שלמד והפך לעורך דין. הוא היה הולך לבית המשפט עם אבא שלו, שהיה מזכיר בבית המשפט. הוא חי ונשם את עולם המשפט".
על פרישת אביו מכס השיפוט, סיפר אסעד: "אבא רצה לפרוש בנחת ולבלות יותר זמן עם המשפחה והנכדים, אבל לצערנו המחלה תפסה אותו עם הפרישה. זה לא מה שהוא תכנן, לצערנו. אבא נלחם במחלה הזאת באופן הכי קשה, ולצערנו הבוקר בחמש הוא נפטר בבית החולים".
ראש עיריית חיפה הנבחר, יונה יהב, סיפר כי ג'ובראן היה עימו בקשר ממש עד לימים האחרונים, וזאת למרות מחלתו. "בליל הניצחון שלי, כשהשעה הייתה כבר ארבע לפנות בוקר, צלצל הטלפון. בעברו השני של הקו היה השופט סלים ג'ובראן. לא העליתי בדעתי שזאת תהיה שיחתנו האחרונה. כדרכו היה השופט ג'ובראן חד, צלול ונעים הליכות, וכל ברכותיו על ניצחוני בבחירות היו קסומות וכנות. כזה היה השופט ג'ובראן, חכם, מקסים וכן".
יהב הוסיף: "הכרתי אותו עוד כשופט בית המשפט השלום בחיפה. תיקים מורכבים וסבוכים הוא פתר והכריע בשעות ספורות. באחת ההזדמנויות כעו"ד יצאתי מאולם המשפט ואמרתי לחברי: 'זכרו את השם ג'ובראן, הוא יהיה השופט הערבי הראשון בבית המשפט העליון'. כאשר מונה לשופט מחוזי כבר המלצתי לו להתחיל לחפש דירה בירושלים, כי דרכו לעליון כבר נראית לעין. אך ג'ובראן, שאהב את חיפה אהבה גדולה, לא עזב את העיר ונשאר נאמן לה".
"עולם המשפט נפרד היום מאחד הגדולים, אדם אשר ניפץ כל תקרת זכוכית אפשרית", סיכם יהב. "העיר חיפה ועולם המשפט איבדו היום סמל ומופת לצדק ושלום. חיפה בראשותי תמצא את המקום הראוי להנציח את זכרו של השופט ג'ובראן. אני שולח את תנחומיי הכנים למשפחת ג'ובראן היקרה. חיפה כולה שותפה באבלכם".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד: "קיבלתי בצער רב את הידיעה על פטירתו של סלים ג'ובראן, שופט בית המשפט העליון בדימוס, שהלך לעולמו לאחר מחלה קשה. במשך עשרות שנים ישב השופט ג'ובראן על כס המשפט ומילא את מחויבותו לדמוקרטיה הישראלית תוך שהוא נוהג במקצועיות, אחריות ונועם הליכות שהיו לסימן ההיכר המובהק שלו. השופט ג'ובראן פרץ דרך, בין היתר, בהיותו השופט הערבי הראשון בבית המשפט העליון במינוי קבע, וזכה לכהן אף כמשנה לנשיאה. הוא ייזכר בקורותיה של מערכת המשפט הישראלית כאיש אשכולות, אשר הקפיד בכבוד האחר וייצג קו ערכי, מנומק ורגיש. תנחומיי למשפחתו ולכל אוהביו".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה עמית איסמן, מסרו בהודעה משותפת כי הם "מביעים צער על מותו של שופט בית המשפט העליון לשעבר, השופט סלים ג'ובראן, מגדלור של צדק וזכויות אדם. שופט שראה בשיפוט מלאכת קודש, ייעוד ומטרה, ונתן ביטוי מעשי, מדי יום ויום, לערכי כבוד האדם, רעות, שוויון, דו-קיום וסובלנות".
"אדם אכפתי ורגיש"
ג'ובראן נולד בחיפה ב-1947. ב-1963 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "טרה סנטה" של המסדר הפרנסיסקני בעכו וב-1968 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1982, לאחר שעבד כעורך דין פרטי, הוא מונה לכהונת שופט שלום בחיפה. במרץ 1993 קודם לבית המשפט המחוזי בחיפה.
ג'ובראן הערבי-נוצרי מונה לתפקיד בעליון בשנת 2003, תחילה כשופט בפועל וב-2004 קיבל מינוי קבע. הוא זכה להיות האזרח הערבי הראשון במינוי של קבע בבית המשפט העליון, והוא קיבע את הדרך לבאים אחריו. קדם לו בעליון עבד א-רחמן זועבי, אך הוא כיהן כשופט במינוי זמני בלבד. ביוני 2017 מונה לכהונת משנה לנשיאת בית המשפט העליון, ועוד קודם לכן הוא כיהן גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20. באותה שנה, עם הגיעו לגיל 70, פרש לגמלאות.
בין פסיקותיו הבולטות היו דחיית ערעורו של הנשיא לשעבר משה קצב על הרשעתו באונס, דעת מיעוט נגד חנינה לעבירות שבוצעו במהלך ההתנתקות ב-2005, הכללת יישובים ערביים במפת האזורים בעדיפות לאומית של הממשלה ועוד. הוא גם היה שותף למיני סערה כאשר לא שר את "התקווה" במהלך טקס החלפת השופטים, אך זכה לגיבוי מחבריו שגרסו כי אין להכריח את אזרחי המדינה הערבים לשיר מילים שאינן מדברות אליהן או משקפות את שורשיהם.
עו"ד תמי אולמן, מעורכות הדין הוותיקות והמובילות בישראל בתחום הפלילים אשר משמשת גם כממלאת מקום יו"ר לשכת עורכי הדין הארצית, ספדה בשיחה עם ynet: "השופט סלים ג'ובראן היה איש יקר מאוד, אדם אכפתי ורגיש. איש של אנשים. מעולם לא גבה ליבו. אדם ושופט שתמיד חייך, ליטף במבט. הוא התקדם בסולם מערכת המשפט בראש ובראשונה בשל היותו אדם. הוא היווה דוגמה לכולם בתחום האחווה והשלום. לשופט ג'ובראן היה חשוב להראות לכולם שאפשר להיות ביחד, יהודים וערבים, ואני חושבת שחיפה משמשת דוגמה נפלאה לכך שהחיים המשותפים אפשריים. תמיד כשהופענו מולו בבית המשפט העליון, היה שופט ג'ובראן מתעניין בנו החיפאים. הוא אהב מאוד את חיפה. אהבתי אותו מאוד".
התנועה לאיכות השלטון מסרה כי היא "מרכינה ראש ומשתתפת בצער המשפחה על מותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, סלים ג'ובראן. הוא היה דמות מופת ופורץ דרך בחברה הישראלית, והיווה מודל לחיקוי ומקור השראה לרבים. לאורך הקריירה המשפטית הארוכה והמרשימה שלו, הוא הפגין מחויבות עמוקה לערכי הצדק, השוויון וזכויות האדם. הוא תרם תרומה משמעותית לחיזוק שלטון החוק ולקידום ערכים דמוקרטיים בישראל. הוא נתן ביטוי בפסיקותיו לצרכיה ולקולה של האוכלוסייה הערבית, תוך דבקות בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. אנו גאים שזכינו להעניק לו בשנת 2017 את אות אביר איכות השלטון על מפעל חיים של הגנה על זכויות אדם ואזרח".