המשנה ליועמ"שית: "החוק לא מאוזן, חשש לעצמאות המשטרה"
(צילום: ערוץ כנסת )
הצעת החוק שתסדיר העברה נרחבת של סמכויות ממפכ"ל המשטרה לשר המיועד לביטחון לאומי, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, אושרה בחלקה להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. הוועדה בראשות ח"כ אופיר כץ (הליכוד), אישרה היום (שני) את הסעיף הראשון בהצעה, ושאר הסעיפים צפויים לעלות להצבעה בשעה 15:00. ההצעה אמורה להגיע מחר להצבעה במליאה. לפני ההצבעה, החלו מהומות בוועדה, כשחברי כנסת מהאופוזיציה העתידית מוחים על כך שהנוסח החדש הוצג בפניהם רק היום בשעה 7:00 בבוקר.
הוועדה צפויה לאשר את הצעת החוק כולה, על אף שלא בוצעו בה שינויים בהתאם להתנגדויות הייעוץ המשפטי. בן גביר התייחס לכך, ואמר כי "עשיתי הרבה שינויים, וקיבלתי חלק מההערות". לדבריו, "אמרתי מההתחלה שהסיפור כאן הוא מדיניות, לשר צריכה להיות הסמכות ומי שצריך לקבוע זה הדרג המדיני. החוק הזה הוא חוק מאוזן שיאפשר לשר לקבוע מדיניות".
7 צפייה בגלריה
"החוק מאוזן ויאפשר לשר לקבוע מדיניות". בן גביר מצביע בעד הצעת החוק שתעביר אליו סמכויות מהמפכ"ל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בניגוד לדבריו של בן גביר, טען המשנה ליועמ"שית גיל לימון כי "הנוסח הזה לא מאוזן, זה לא קשור לחבר כנסת כזה או אחר. מדובר בסמכויות בעלות השפעה דרמטית במדינה דמוקרטית, כמו חופש הפגנה וטיפול בחקירות ובתיקים. במקום שבו נדרשת זהירות רבה, צריך לתת משקל כבד לגורם מקצועי. התהליך מהיר מדי בשביל דבר כזה מורכב". לימון הוסיף בנוגע לניסוחים המופיעים בהצעת החוק כי "במקום שהדברים יהיו ברורים, הם פתוחים. יש המון עקרונות כלליים".
בן גביר תקף הבוקר פעם נוספת את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, אחרי שהתנגדה לתיקונים שהציע בחוק. "היועצת המשפטית לממשלה טועה לחשוב שהיא ראש ממשלה שעל פיה יקום או ייפול דבר, ולא זה המצב", אמר. לטענת בן גביר, "תפקידם של היועצים המשפטיים הוא לייעץ ותפקידו של השר להתוות מדיניות. עם האחריות באה הסמכות. אין מדינה דמוקרטית שהשר לא קובע מדיניות". בנוסף טען בן גביר כי "מלומדים, פוסקים שונים, שופטים, בתי משפט, ועדות חקירה - כולם כולם ביקשו את השינוי הזה - ורק היועצים המשפטיים מערימים קשיים כאילו הם האופוזיציה של השר".
השר המיועד הציג תחילה אידיליה עם היועצים המשפטיים ואף הודה להם בוועדה על העבודה יחד עימו על החוק, אך בהמשך היום - וככל שהתברר לו היקף ההתנגדות שלהם לנוסח החדש שהציע - עלה למתקפה, והתעמת עמם. הצעתו המתוקנת אמנם קבעה כי "המפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרה", אך גם הסדירה את השליטה של בן גביר על מדיניות החקירות ועל משך זמן הטיפול בתיקים - תוך הבטחה שיתייעץ עם היועמ"שית ועם המפקדים הרלוונטיים במשטרה. לקריאת מסמך התיקונים המלא - כאן.
על אף דבריו של בן גביר, הצעת החוק שלו הובילה כאמור לביקורת נרחבת במערכת המשפטית, כשהחשש העיקרי הוא לפגיעה בעצמאות המשטרה. אחת הטענות המרכזיות שעולה נגד החוק היא הליך הבזק שבו הוא מועבר, עוד בטרם הקמת הממשלה, כתנאי לכניסתו של בן גביר אליה.
7 צפייה בגלריה
"משטרה פוליטית זה בדיוק מה שהיה בברית המועצות". הח"כים מצביעים בוועדה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הצעת החוק עוררה התנגדויות גם מצד חברי הכנסת מהאופוזיציה העתידית בוועדה, הן בעקבות הליך הבזק שבו הוא מועבר והן בגלל התוכן שלו. "ההצעה הזו מחזירה את ההורים שלנו שנים אחורה, כי משטרה פוליטית זה בדיוק מה שהיה בימי ברית המועצות", אמר ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד. במהלך הדיון, יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) הוציא כמה מחברי הכנסת ואפילו את בן גביר עצמו.
במהלך הדיונים נשמעה ביקורת חריפה לא רק על הצעת החוק, אלא גם על המשטרה עצמה. ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) כינתה את המשטרה "משטרת מראית עין ויחסי ציבור", וטענה כי "היא רק רוצה להצטייר ככזו שמטפלת בפשיעה". דיסטל אטבריאן האשימה את המשטרה ב"תת-שיטור מזעזע ונטייה שלא להיכנס לאירועים קשים - איפה שקשה, אתם לא נמצאים". חברת הכנסת נשאלה על ידי ח"כים מהאופוזיציה העתידית מדוע היא לא מתייחסת לנושא מדיניות המשטרה שמופיע בלשון החוק, ועל כך היא השיבה: "אני אגיע למדיניות. פעם אחת מישהו צריך לייצג את האזרחים ולא את הדיפ-סטייט במדינה הזו".
מאז החלו הדיונים בוועדות המיוחדות שהוקמו לטובת העברת שני החוקים, מתעמתים חברי הקואליציה העתידית באופן תדיר עם היועצים המשפטיים - שמבקשים מצידם להעביר את החוקים בהליך מסודר ולא מהיר, ולהכניס תיקונים שיבטיחו לדבריהם שלא ייפגעו עקרונות דמוקרטיים.
את חוות הדעת של היועמ"שית נימקה בוועדה המשנה שלה עמית מררי, שהביעה ביקורת חריפה על הנוסח המתוקן של בן גביר ואמרה כי ההצעה "לא מאוזנת כראוי בין מדיניות השר והחשש לעצמאות המשטרה. בנוסחה הנוכחי, ההצעה פוגעת בעיקרון עצמאות שיקול הדעת של המשטרה ופותחת פתח רחב לכניסת שיקולים פוליטיים לפעילות אכיפת החוק". לדברי מררי, "אין חולק שהשר רשאי וחובתו להתוות מדיניות כללית, אבל בתחום החקירות נדרשת זהירות מיוחדת".
7 צפייה בגלריה
"בלבוש של מדיניות, עשוי השר לקדם אג'נדה פוליטית". המשנה ליועמ"שית בדיוני הוועדה, היום
(צילום: ערוץ כנסת)
7 צפייה בגלריה
"איפה הייתם כשפוליטיקאים השתמשו במשטרה וניצלו את המשטרה?". בן גביר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לפי מררי, "החשש הוא שבלבוש של מדיניות כללית, עשוי שר ממונה לקדם אג'נדה פוליטית תוך השפעה על הסוגיות הרגישות ביותר". לדבריה, בין הסוגיות עליהן השר עלול להשפיע נמצאות גם "קביעה אילו עבירות צריכות לקבל תעדוף נמוך או גבוה, החלטה על תגבור או צמצום יחידות במשטרה, קביעת התנהגות המשטרה בהפגנות וקביעת הוראות פתיחה באש".
המשנה ליועמ"שית הוסיפה כי "אפשר וצריך לתקן את הפקודה, אבל צריך עבודת מטה סדורה. זה תחום רגיש שמדבר על נושאים מורכבים ביחסים בין המשטרה לדרג המדיני. יש לזה השלכה על זכויות". לדבריה, "ההקבלה לצבא בעייתית, ומכך שהגדרת כפיפות לשר לא מתאימה". היועץ המשפטי למשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, הסכים בנושא הזה עם מררי ואמר כי "הצבא לא מפזר הפגנות אזרחים, כולל הפגנות נגד הממשלה. הנוסח צריך לבטא את ההבדלים בין המשטרה לצבא, העתק-הדבק הוא לא נכון".
ח"כ מיכל וולדיגר: בן גביר רוצה לתקן פקודה מנדטורית משנת תרפפ"ו
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
7 צפייה בגלריה
חברי הקואליציה העתידית מתעמתים באופן תדיר עם היועצים המשפטיים. יו"ר ועדת "חוק בן גביר", ח"כ אופיר כץ
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מררי ציינה כי הייעוץ המשפטי לממשלה הציע לכלול בחוק הוראה שבה נכתב כי "במילוי תפקידה ובהפעלת סמכויותיה, תפעל המשטרה באורח ממלכתי, עצמאי, נטול אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים וללא משוא פנים כשעליה מרותו של החוק בלבד". לדבריה, "הוראה דומה קיימת בחוק השב"כ, אבל ההצעה שלנו נדחתה ולא ברור למה. היא הרי אמורה להיות מובנת מאליה".
בן גביר השיב למשנה ליועמ"שית, ושאל אותה: "איפה הייתם כשפוליטיקאים השתמשו במשטרה וניצלו את המשטרה? כשפוליטקאים הפכו אותה לכלי שרת". הוא הוסיף כי "בניגוד להם, הכנסתי לחוק בלמים ואיזונים. כתוב כאן שחור על גבי לבן 'המפכ״ל הוא המפקד העליון של המשטרה'. זה לא היה מקודם, אבל בדמוקרטיה השר קובע את המדיניות. בעיניי זה נורא ואיום ש-60 שנה לא הערתם על זה, אבל עכשיו בן גביר נהיה שר אז אתם כן מעירים".
1,700 הסתייגויות לחוק דרעי-סמוטריץ'
במקביל להצעה לתיקון פקודת המשטרה, דנים בכנסת גם בהצעה שנויה במחלוקת נוספת, שתאפשר לאדם שהורשע לכהן כשר אם לא נגזר עליו מאסר בפועל ("חוק דרעי")- ותאפשר גם כהונה של שני שרים במשרד אחד ("חוק סמוטריץ'"). להצעת החוק הזו הוגשו 1,700 הסתייגות והן נידונות היום בוועדה. השאיפה בקואליציה העתידית היא להביא את ההצעה להצבעה במליאה עד סוף השבוע.
אחד ממגישי ההסתייגויות היה ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שנימק כמה מהן בוועדה, אך נקטע על ידי יו"ר הוועדה ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), שאמר לו כי יוכל להמשיך לדבר ברצף הבא של ההסתייגויות. להב הרצנו קרא לעבר קרעי, ואמר לו: "אתה לא תדרוס את הזכות שלי לנמק את ההסתייגות שלי", ובתגובה השיבה לו ח"כ טלי גוטליב כי "הוא לא דורס, אתה דורס את זכותו להיות יו"ר".
ח"כ יוראי להב הרצנו מתעמת עם יו"ר הוועדה
(צילום: ערוץ כנסת)
גוטליב אף העירה ללהב הרצנו כי "שמעתי את ההסתייגות שלך, זה בדיוק מה שאתה אומר בכל הוועדות". חבר הכנסת מיש עתיד הגיב בחריפות על הדברים, ואמר לקרעי כי "אתה לא קצין המוסר ואתה לא נותן לי ציונים על הדברים לפי מידת העניין שלך ושל חברת הכנסת גוטליב". לבסוף, להב הרצנו הוצא מהוועדה על ידי קרעי, בפעם השלישית לדיון הנוכחי. קרעי טען כי להב הרצנו מפריע להתנהלות הדיון, ולכן קבע כי הוא יוכל לחזור לוועדה רק לטובת הצבעות.
המטרה של ההצעה למינוי שרים נוספים נועדה בין היתר לאפשר ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לכהן כשר במשרד הביטחון עם אחריות על המנהל האזרחי ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים. תיקון חוק היסוד נועד לאפשר את מינויו לשר של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבהרשעתו האחרונה במסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, ועוד לא התקבלה החלטה בעניינו בנוגע לקלון.
